עקביה כתב:יישר כח הרב גל גל!
האם נכון יהיה לומר שהיחס לחילוני, כלפי עשיית יין נסך, שנוי במחלוקת בין הפוסקים החרדים לפוסקים הדתיים?
(והאם ידוע שהחזו"א פסק הלכה למעשה כמו הפוסקים הדתיים?)
עזריאל ברגר כתב:רוב ככל עם ישראל מקיים מצוות מסוימות (מילה, חנוכה, מצה) ואינו סובר חלילה שאנחנו הזויים.גל גל כתב:אוכל נבילות לתיאבון, זה רק אדם שיודע מה האמת, והוא חוטא בגלל התאוות שלו. החילוני הממוצע חושב שאתה הזוי, ושהדת שלך שווה לדת של היפנים.יעקב כץ כתב:מדוע לא נאמר שחילונים בזמננו יש להם דין של אוכל נבילות לתאבון,
אלא אם נאמר שלגבי איסור שבת כמדומני שיש לזה דין של ע"ז, וע"כ אף לתאבון יש להם דין מומר?
האם צודק אני??
גל גל כתב:וכן נקט הגרש''ז אויערבך (ב, ד) להחמיר ביחס ליין שנגע בו מחלל שבת
גל גל כתב:הקלה משמעותית נוספת, מופיעה בשו''ת בניין ציון (החדשות סי' כג). רש''י במסכת חולין (ה ע''א) כתב, שמחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי, משום שהוא כופר בבריאת העולם על ידי הקב''ה. בעבר מי שפרק עול, פרק עול לגמרי וכפר בקב''ה ובתורה. אבל בזמנינו, אמנם הרבה מהחילונים חוטאים בשבת ועוברים על מלאכות דאורייתא ודרבנן, אבל הם לא כופרים במעשה בראשית. הם מאמינים בקב''ה, יעשו קידוש בשבת וילכו לבית הכנסת (ולו ביום כיפור). כך שקשה להגדיר אותם כמומרים, ובלשונו:
[i]''אבל לפושעי ישראל שבזמנינו לא ידענא מה אדון בהם, אחר שבעוונות הרבים פשתה הבהרת לרוב, עד שברובם חלול שבת נעשה כהיתר... ויש בהם שמתפללים תפילת שבת ומקדשים קידוש היום ואחר כך מחללים שבת במלאכות דאורייתא ודרבנן, והרי מחלל שבת נחשב כמומר בלבד מפני שהכופר בשבת כופר בבריאה ובבורא, וזה מודה על ידי תפילה וקידוש.''
יואל שילה כתב:במהלך הדברים הוזכר שה"ה לגבי צירוף למנין, וזה בפשטות לא נכון
הרמב"ם בתשובה מבאר שכל מי שלא מאמין בדבר לא מצטרף אליו, לגבי צירוף למנין, וה"ה צ"ל לגבי עירוב.
כך שלא צריך להיות מומר כדי שלא להצטרף למנין ושלא יוכלו לזכות לו עירוב [ודברי החזו"א בזה שאפשר לזכות לתינוקות שנשבו - מנוגדים לדברי הרמב"ם], ולא רבים יודעים - אבל גם לא מתאבלים על מי שלא בכלל ישיבת ישראל, וכהן אסור ליטמא לו!
ועוד מושג שלכאורה לא בא בשימוש הנכון - תינוק שנשבה הוא רק פטור מקרבנות, שכל שגגותיו נחשבות כאחת כי אין ידיעה מפסיקה ביניהן, אך אין זו קולא כלל וכלל לגביו.
גל גל כתב:אני לא הבנתי בכלל את הנימוק של החזון איש, וכי בזמן הרמב''ם ההשגחה הייתה על גדולי הדור? באיזה שלב בכלל בהיסטוריה הדבר הזה קיים (אולי בזמן בית המקדש)? אף אחד במהלך הדורות לא הזכיר את הנימוק שלו
עקביה כתב:יואל שילה כתב:במהלך הדברים הוזכר שה"ה לגבי צירוף למנין, וזה בפשטות לא נכון
הרמב"ם בתשובה מבאר שכל מי שלא מאמין בדבר לא מצטרף אליו, לגבי צירוף למנין, וה"ה צ"ל לגבי עירוב.
כך שלא צריך להיות מומר כדי שלא להצטרף למנין ושלא יוכלו לזכות לו עירוב [ודברי החזו"א בזה שאפשר לזכות לתינוקות שנשבו - מנוגדים לדברי הרמב"ם], ולא רבים יודעים - אבל גם לא מתאבלים על מי שלא בכלל ישיבת ישראל, וכהן אסור ליטמא לו!
ועוד מושג שלכאורה לא בא בשימוש הנכון - תינוק שנשבה הוא רק פטור מקרבנות, שכל שגגותיו נחשבות כאחת כי אין ידיעה מפסיקה ביניהן, אך אין זו קולא כלל וכלל לגביו.
היכן נמצאת תשובת הרמב"ם?
בפשטות, אדם שמסכים לעזור להשלים מנין והוא גם אומר את נוסח התפילה, יש בו איזו אמונה ואולי כן מצטרף.
לגבי אבלות, כוונתך כנראה לרמב"ם (אבל א י), אבל זה בדיוק הנדון על חילונים שבימינו, האם הם כאלה או לא.
לא משמע שהרמב"ם יחיל דברים אלה על "בני הקראים" (ממרים ג ג), וכך הם לכאורה חילונים דידן.
ואגב, הרמב"ם שם מזכיר את המושג "תינוק שנשבה" במשמעות של קולא.
יואל שילה כתב:שוחחתי פעם עם פוסק אחד זצ"ל שאמר להתאבל על חילוני, ואמרתי לו את הרמב"ם הזה... איך אפשר להכניס אותה בכלל ישראל?
יואל שילה כתב:כמובן שיש הבדל, אך לשני הכיוונים.
האפיקורסים של פעם היו בעלי קיום מצוות די גדול בהשוואה לחילוני היום, ומאידך הם התרחקו בעוד חילוני היום לא התרחקו כי אין לאן להתרחק כשאין לך מאומה בפנים.
לומר על חילוני שהוא 'בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות' - זה מופרך.
שוחחתי פעם עם פוסק אחד זצ"ל שאמר להתאבל על חילוני, ואמרתי לו את הרמב"ם הזה (שזה גם שו"ע), ואמר לי 'אתם לא יודעים בכלל מה עשתה השואה לאנשים', ובמחיל מכבודו לא הבנתי את ההקשר.
בשלמא חילוני כמו בגין, שהיה מכבד ומעריך, אבל חילוני כמו קרובת משפחתי שמלה את ילדיה רק מפני הסנקציות של אבא שלה, והנכד שלה כבר לא מהול - איך אפשר להכניס אותה בכלל ישראל?
יואל שילה כתב:לא הבנתי את התשובה הפלורליסטית
התורה קובעת עונשי מיתה על חלק מהעבירות, ומלקות כרת או מיתה בידי שמים על אחרים.
מי שעובר הוא שונאו של מקום.
נכון שיאמר לזכותו שהוא בור, אבל מי שחי במדינת ישראל איננו בכלל יליד אפריקאי שלא שמע על דת ישראל, אלא שמע ולא אכפת לו.
מסכן, כן, אוהבו של מקום - ממש לא.
אותה אחת שכתבתי עליה - היא מאלו שאיסור אשת איש קל בעיניה, אוכלת בכל ימות השנה, עבדה במשך תקופה מסויימת עבודה זרה כפשוטו והפסיקה לא כי הפכה למאמינה אלא רק כי עברה את הגיל, שלא לדבר על שאר כריתויות, וברור שאין שום טעם להתאבל עליה.
עקביה כתב:יואל שילה כתב:אותה אחת שכתבתי עליה - היא מאלו שאיסור אשת איש קל בעיניה, אוכלת בכל ימות השנה, עבדה במשך תקופה מסויימת עבודה זרה כפשוטו והפסיקה לא כי הפכה למאמינה אלא רק כי עברה את הגיל, שלא לדבר על שאר כריתויות, וברור שאין שום טעם להתאבל עליה.
אותה אחת שכתבת עליה, אולי היא כן שייכת לשונאיו של מקום.
יואל שילה כתב: . . קרובת משפחתי שמלה את ילדיה רק מפני הסנקציות של אבא שלה, והנכד שלה כבר לא מהול . .
גל גל כתב:בס''ד
פרשת ויקרא: האם מותר לשתות יין שנגע בו מחלל שבת?
פתיחה
בפרשת השבוע פותחת התורה בפירוט הקורבנות השונים: קרבן עולה הבא מן הצאן, הבקר והעוף. מנחות הבאות מהסולת, ונאפות בתנור, במחבת ובמרחשת, ושלמים הבאים מבקר, כבשים ועיזים. מה הטעם בהקרבת הקורבנות? נאמרו מספר סיבות בראשונים:
א. הרמב''ם במורה נבוכים (ג, לב) טען, שהאידיאל הוא לעבוד את הקב''ה לא באמצעות קרבנות. הסיבה שהקב''ה בכל זאת ציווה להקריב קרבנות היא, שבעבר כל עובדי העבודה זרה היו מקריבים קרבנות לאלהים שלהם, ואם היו אומרים לבני ישראל לעבוד את הקב''ה בצורה שונה, הם לא היה מקבלים את הדרך הזאת. לכן הקב''ה ציווה שיקריבו קרבנות, כי עדיף שיעבדו אותו מאשר את האלילים, אבל לא בגלל שמדובר בדבר טוב כשלעצמו (וכך מופיע במדרש רבה בא טו, יח), ובלשונו:
''והיה המנהג המפורסם בעולם להקריב בעלי חיים בהיכלות אשר היו מעמידים בהם הצלמים להשתחוות לפניהם... ולא גזרה חכמתו שיצוונו להניח מיני העבודות ההם כולם ולבטלם, כי אז היה מה שלא יעלה בלב לקבלו, כפי טבע האדם שהוא נוטה תמיד למורגל, והיה דומה כאילו יבוא נביא בזמננו ויאמר, ה' ציווה אתכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו ולא תבקשו תשועתו בעת צרה... ומפני זה השאיר ה' מיני העבודות ההם והעתיקם מהיותם לעניינים דמיוניים, וציוונו לעשותן לו יתברך.''
גל גל כתב:ב. אמנם מסתבר שלא כך, ורוב החילונים בזמנינו נחשבים תינוקות שנשבו. הסיבה לכך היא, שבעבר (קודם תקופת הנאורות שהתרחשה לפני כמאתיים שנה) העולם כולו היה דתי יותר, כך שבמידה ויהודי לא שמר מצוות, בדרך כלל זה היה בדרך כלל בגלל אידיאולוגיה אנטי דתית ומתוך התרסה, לכן הוא נחשב מומר . היום החברה היא חילונית, ויהודי שלא שומר מצוות לא בהכרח עושה את זה כדי להתריס, אלא כי כולם מתנהגים סביבו בצורה כזאת, והוא לא רואה במעשיו דבר חריג (ואדרבה, הוא מגדיר את עצמו כיהודי).
גל גל כתב:[i]''ויש להוסיף שבדורנו רבים מאלו הנקראים חילוניים הם כתינוק שנשבה בין הגוים... וכן כתב החזון איש שאין זה אלא בזמן שהשגחת ה' יתברך הייתה גלויה בזמן שהיו הנסים מצויים, ומשתמשים בבת קול, וצדיקי הדור היו מונהגים בהשגחה פרטית הנראית לעין כל, אבל בזמן שההנהגה היא בהסתר פנים, אין במעשה הזה (= של הרחקת הרשעה) גדרת הפרצה אלא הוספת הפרצה, שיהיה זה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות חס וחלילה, לכן עלינו להחזירם למוטב בעבותות אהבה.''
לבי במערב כתב:להשלמת הידע בלבד - רוב ככל אותם שאינם שותומ"צ לע"ע (המכונים בלשון העם 'חילוניים'), נכללים ברשימת הגדרות זו.
אא"כ היתה כוונת כת"ר על זו:יואל שילה כתב: . . קרובת משפחתי שמלה את ילדיה רק מפני הסנקציות של אבא שלה, והנכד שלה כבר לא מהול . .
[יתכן שהאשה המדוברת אחת היא, אבל בין הפעולות הנ"ל לזו האחרונה - המרחק הוא כממזרח למערב].
לכאו' יש מקום לדון אף באחרונה להכניסה בכלל ישראל, היות שאי-מילת ילדי' לא נבע (בדוקא) משנאת הקב"ה, התורה וישראל - כ"א מתוך אי-הכרות עם תורת ודת ישראל, ושכנועה (תוך 'שטיפת מח') ב'תורת' 'זכויות' האדם והבהמה [והגדרתם, בלשון הכתוב (הושע יג, ב), היא: זובחי אדם עגלים ישקון]. הנ"ל נכתב שלא מהכרות עם המקרה הפרטי לפרטיו, אלא כהתייחסות כללית לדומים לו.
עקביה כתב:שתי הערות עלו בי למקרא הדברים:
1. מה העניין לכתוב בגופן קטן ולהטריח את הקוראים? אין שם איזה סוד צבאי או משהו דומה.
2. היכן נמצא כבודו שלבו במערב, במזרח הרחוק?
לבי במערב כתב:עקביה כתב:שתי הערות עלו בי למקרא הדברים:
1. מה העניין לכתוב בגופן קטן ולהטריח את הקוראים? אין שם איזה סוד צבאי או משהו דומה.
2. היכן נמצא כבודו שלבו במערב, במזרח הרחוק?
א. "הענין לכתוב בגופן קטן" הוא מפני שאי"ז שייך ממש להדיון ע"ע באשכול, ולא רציתי להסיט הנושא.
ב. למאי נפק"מ?!
גל גל כתב:
משום כך נראה, לרוב החילונים בזמנינו יש דין של תינוק שנשבה, וכך משמע מדבריו של הרב מרדכי אליהו (קיצור שו''ע עמ' 700) וכן פסקו להלכה הרב יעקב אריאל (אוהלה של תורה או''ח מו, ז), הרב מלמד (תפילה ב, ח) ועוד. כך פסק להלכה גם החזון אי''ש (הל' שחיטה סי' א) אם כי מטעם אחר כפי שהביא הרב עובדיה שפסק כמותו (יביע אומר יו''ד ח, כא):
''ויש להוסיף שבדורנו רבים מאלו הנקראים חילוניים הם כתינוק שנשבה בין הגוים... וכן כתב החזון איש שאין זה אלא בזמן שהשגחת ה' יתברך הייתה גלויה בזמן שהיו הנסים מצויים, ומשתמשים בבת קול, וצדיקי הדור היו מונהגים בהשגחה פרטית הנראית לעין כל, אבל בזמן שההנהגה היא בהסתר פנים, אין במעשה הזה (= של הרחקת הרשעה) גדרת הפרצה אלא הוספת הפרצה, שיהיה זה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות חס וחלילה, לכן עלינו להחזירם למוטב בעבותות אהבה.''
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אמר לי הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל שבשיחתו עם אביו בימי חוליו אמר לו אביו תינוק שנשבה זה רק אחד שגדל בג'ונגל.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אמר לי הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל שבשיחתו עם אביו בימי חוליו אמר לו אביו תינוק שנשבה זה רק אחד שגדל בג'ונגל.
עזריאל ברגר כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:אמר לי הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל שבשיחתו עם אביו בימי חוליו אמר לו אביו תינוק שנשבה זה רק אחד שגדל בג'ונגל.
וחלק על הרמב"ם?!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 325 אורחים