שמר כתב:פלגינן כתב:אחר המחילה, הכותבים כאן חשבו שהדברים פשוטים, ומשום כך כת"ר לא הבין נכונה. הלא כבר בראשונים יש טעמים ל'עלינו לשבח' אחר המילה, אך האמת היא שהכוונה בכל המקורות היא מדוע תיקנו לאחר את 'עלינו לשבח' עד אחר המילה, אך בשום מקור לא תיקן משום כך אמירת 'עלינו לשבח' אחר המילה. וכן בקידוש לבנה.
החת"ס שו"ת סי' נ"ו כתה שיש לומר עלינו לשבח אף לאחר ברכת הלבנה, משמע שהוא מהטעם ששיך בקידוש לבנה, אף ששם אין זה בסמיכות לתפילה כלל, וע"כ הטעם לאמירת עחיו בקידוש לבנה עומד מעצמו ואינו רק איחור לעלינו של שחרית.
[רק כעת שמתי לב, במחילה]
בוודאי שקידוש לבנה הוא בסמיכות לתפילה, וראה דברי אדר"ת בתפלת דוד (מהד' אהב"ש עמ' נא) שקדם לגדולי דורנו בהסבר המנהג: "נראה לי, מה שנהגו בשאר מקומות לאמר 'עלינו' בברית מילה,
או אחרי קידוש לבנה, אם כי יאות מאוד מה שנזכר שם 'שלא עשנו כגויי הארצות ושלא שם חלקנו כהם', בכל זאת נ"ל שנשתרבב המנהג מאז הונהג שיהיו כל הברית מילה בבית הכנסת, והיו מביאים התינוקות עוד קודם אמירת 'עלינו' למען יהיו כל העם עדיין שם משום פרסום המצווה, ואחר זה הוא שאמרו 'עלינו'. וכן היו מקדשין הלבנה בבתי הכנסיות ולא בחצר בהכנ"ס או ברחובות שאין המקומות נקיים, ע"כ קבעו לקדש קודם 'עלינו' בעוד כל הציבור ביחד".
וראה גם בקובץ כאיל תערוג, חנוכה ומילה, עמ' קא: "שח רבנו: שמעתי בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שבעלינו לשבח אנשים טועים, שאומרים עלינו לשבח אחרי ברית מילה, דבעצם היה המנהג לעשות את הברית בסוף התפילה ואח"כ אמרו עלינו לשבח.
וכן בעלינו לשבח שאחרי קידוש לבנה, שנהגו לומר קידוש לבנה מיד אחרי מעריב, ולא אמר עלינו לשבח אחרי מעריב רק אחרי קידוש לבנה...".