הודעהעל ידי יוסף פ » ה' יוני 20, 2019 7:10 pm
"האי דשתיק משום דלא מודי ךיה" או "משום דלא חש ליה"?...
לתועלת המעיינים אביא כאן מעין סיכום לנאמר במאמר (הוספתי אותו אצלי בגוף המאמר):
סיכום
באופן פשוט, כשקוראים את האר"י בלי אדמו"ר הזקן, מבינים שהמשל שהוא מביא על הצמצום הוא רק משל גשמי וכשהוא אומר "מקום" מובן שהוא מתכוון למקום גשמי. אם מדובר על צמצום האור ממקום גשמי ממילא הפשט הוא שהיה צמצום כפשוטו, בהתחלה היה אור בתוך המקום ועכשיו אין אור בתוך המקום (אא"כ רוצים לדחוק ולעשות אוקימתא שאין הכוונה לצמצום ממש אלא רק מבחינה מסויימת).
אך אדמוה"ז העמיק ודייק והראה לנו בדברי האר"י שהמשל של האר"י הוא משל גשמי למשל נפשי, וממילא כשהאר"י אומר "מקום" הכוונה למקום נפשי. ההבדל בין מקום גשמי למקום נפשי הוא שמקום גשמי הוא נושא את הכל, ומקום נפשי הוא אמנם נושא בתוכו דברים אך הוא בעצמו חלק מהנפש הנושאת אותו. א"כ כשהאר"י אומר שהקב"ה צמצם אורו מהמקום, אין הכוונה כפשוטו שהקב"ה עזב את העולם, משום שבמשל בסופו של דבר הכל נשאר בתוך הנפש ואין מקום שבו היא לא מופיעה, שהרי הנפש מתבטאת גם על ידי הגילויים שלה וגם על ידי ההסתרה של הגילויים שלה. וכך גם בנמשל כאשר הקב"ה מצמצם את עצמו ונותן 'מקום בלב' לעולם, אין זה אומר שהוא לא נמצא גם ב'מקום' הזה.
אגב המאמר נכתב עפ"י הסברו של מו"ר הרב איציק שפירא שליט"א