א. על שמועות רעות אומר דיין האמת. גם אונן.
ב. חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה, כדרך שמברך בשמחה על הטובה, כי הרעה לעובדי ה' היא שמחתם וטובתם, כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו ה' נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את ה', שהיא שמחה לו.
ביליצר כתב:הרב דורש טוב ,הייתי מתנסח אחרת לגבי סברתך בדרך אפשר ,
המצוות לעשייתן דורשים שמחה ויש בהם עיכוב כואב דתחת אשר לא עבדת את ה אלוקיך בשמחה ,וכמדומני שגם לא לחינם מביא הרמבם פסוק זה בסוף הלכות סוכה דעיקר מצותו הוא זמן שמחתינו ושמחתם וכו,ויש גם בנ"ט גדול לזה שמצאנו פטור מצטער דוקא בסוכות ומן הסוכה . ויתכן דהה"ט באונן במצב שמתו מוטל לפניו.
הורודנאי כתב:ביליצר כתב:הרב דורש טוב ,הייתי מתנסח אחרת לגבי סברתך בדרך אפשר ,
המצוות לעשייתן דורשים שמחה ויש בהם עיכוב כואב דתחת אשר לא עבדת את ה אלוקיך בשמחה ,וכמדומני שגם לא לחינם מביא הרמבם פסוק זה בסוף הלכות סוכה דעיקר מצותו הוא זמן שמחתינו ושמחתם וכו,ויש גם בנ"ט גדול לזה שמצאנו פטור מצטער דוקא בסוכות ומן הסוכה . ויתכן דהה"ט באונן במצב שמתו מוטל לפניו.
א. אין בעיה לעשות מצווה בעצבות, אם עושים מצווה יש עניין לשמוח בעשייתה. וודאי שאין שום עניין להימנע מלהתחייב במצוות, שיודע שלא יקיים אותם בשמחה.
ב. פטור מצטער הוא מדין תדורו.
כדכד כתב:אני לא מבין מה שכל בר בי רב דחד יומא מבין - למה זו דרשה אם זה יוצא מפשט התוב אחרי ש"תדורו" הוא הפשט שלתשבו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 352 אורחים