מנה במתנה ע"מ שתתן לי מאתיים

[עושה חדשות]

דהא ודאי דאסור לומר אתן לך מנה במתנה על מנת שתתן לי לזמן פלוני מאתים

למה כ"כ פשוט לו לאסור (מדאו'?) נתינת מנה בתנאי שיתן לו מאתיים? האם יש חולקים להדיא?

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את הכוונה. ואם לא יתן לו מאתים מה יהיה חייב לו?

[גמח]

בחלקת יואב יו"ד סי' כ"ג כתב דאסור מדרבנן.

[נחלי אפרסמון]

יש בית מאיר על זה בסוף הלכות ריבית.וע"ע בדרשות חת"ס לשובבי"ם דהוי הערמת ריבית.[בתקוה שלא תימחק ההודעה על חנם]

[הוה אמינא]

דהא ודאי דאסור לומר אתן לך מנה במתנה על מנת שתתן לי לזמן פלוני מאתים

למה כ"כ פשוט לו לאסור (מדאו'?) נתינת מנה בתנאי שיתן לו מאתיים? האם יש חולקים להדיא?

עדור עמי ואנכש עמך זה לא ממש או כעין מתנה בתנאי? הרי זו ודאי לא הלוואה. ואסור מדרבנן. וה"נ הא.

[עושה חדשות]

נתן לחבירו מנה במתנה ע"מ שילך למקום פלוני לזמן קבוע, ובסוף לא הלך. איגלאי מילתא שהכסף בידו היה רק פיקדון או שאלה או גזילה, ישיב לו מנה ודיו. ומאי שנא אם הטלת התנאי היתה לתת לו במתנה אחרת מאתיים זוז, ואם לא יקיים התנאי יצטרך ליתן לו מנה תמורת הפיקדון/גזילה וכו' שבתחילה. [לכאו' זה מלמד את היסוד הידוע בגדרי תנאים, ואכמ"ל, אבל קודם אני שואל מה נודע בזה בביהמ"ד].

[קראקובער]

דהא ודאי דאסור לומר אתן לך מנה במתנה על מנת שתתן לי לזמן פלוני מאתים

למה כ"כ פשוט לו לאסור (מדאו'?) נתינת מנה בתנאי שיתן לו מאתיים? האם יש חולקים להדיא?

בחידושי רמ"ש על הש"ס פשוט ליה דהוי ריבית קצוצה כי זה סתם משחק מילים.

[יהודה בן יעקב]

פתחי תשובה יו"ד קס, ה

אני נותנו לך במתנה, עי' בשו"ת תשובה מאהבה ח"א מסימן נ"ד עד סימן נ"ח אודות שנשאל באחד שאומר לחבירו הנני נותן לך מנה במתנה גמורה מעכשיו ולעולם ע"מ שתתן לי אחר ל' יום ק"כ היש בזה חשש רבית דאורייתא או דרבנן או הערמת רבית. וכל מ"ש בפוסקים היינו שהיא מלוה גמורה והתנאי היה על הרבית לתת לו דרך מתנה משא"כ בזה שאין כאן מלוה ולא זכרון הלואה כלל והשיב על זה באריכות ודעתו נוטה שאין בזה רבית דאורייתא או דרבנן רק הערמת רבית או מחזי כרבית ושוב חזר החכם השואל והאריך לבאר דיש כאן איסור תורה ור"ק היוצא בדיינים ובעל המחבר הודה לו והביא לזה עוד ראיות ע"ש ועמש"ל סימן ש"ה סקי"א בשמו ועיין בשאלות ותשובות פרח מטה אהרן ח"ב סי' ק"ח.

[יהודה בן יעקב]

וע"ע בדרשות חת"ס לשובבי"ם דהוי הערמת ריבית.

בדרשות חת"ס (ח"א דרוש הספד שובבי״ם תקנ״ד, דף קה, ד) כתב בתוה"ד וז"ל ונהי דגבי' בנ״א אפי׳ בכה״ג אסור שלא יהי׳ המלוה אומר הנני נותן לך מאה זהובים מתנה והלוה יתן לו ק"י במתנה משום הערמת רבית שאין אדם יודע מה בלבו של חבירו וכו', עכ"ל.
ומכל דברי החת"ס שם נראה דמיירי בלא תנאי להחזיר, אלא שאחר שהוא נתן לו מתנה חוזר המקבל ונותן לו מתנה, והוא חידוש לחומרא דאף בלא תנאי הוי הערמת רבית, ולא מצאתי מי שאומר כן. אך אין כאן קולא בנידון המדובר במקרה שמתנה ע"מ להחזיר.

[נחלי אפרסמון]

וע"ע בדרשות חת"ס לשובבי"ם דהוי הערמת ריבית.

בדרשות חת"ס (ח"א דרוש הספד שובבי״ם תקנ״ד, דף קה, ד) כתב בתוה"ד וז"ל ונהי דגבי' בנ״א אפי׳ בכה״ג אסור שלא יהי׳ המלוה אומר הנני נותן לך מאה זהובים מתנה והלוה יתן לו ק"י במתנה משום הערמת רבית שאין אדם יודע מה בלבו של חבירו וכו', עכ"ל.
ומכל דברי החת"ס שם נראה דמיירי בלא תנאי להחזיר, אלא שאחר שהוא נתן לו מתנה חוזר המקבל ונותן לו מתנה, והוא חידוש לחומרא דאף בלא תנאי הוי הערמת רבית, ולא מצאתי מי שאומר כן. אך אין כאן קולא בנידון המדובר במקרה שמתנה ע"מ להחזיר.

יש"כ על השלמת הדברים מיני וכו'

[עושה חדשות]

ג"ז שייך לכאו' -

דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה עיין בשו"ת תשובה מאהבה (ח"א סימן נ"ה) (ונ"ו) (ונ"ז) דדוקא ע"מ להחזיר אותו הדבר בעצמו שמה מתנה דעכ"פ תוך אותו זמן שנותן לו הוי שלו ופטור מאונסין משא"כ ע"מ להחזיר מעות אחרים לא שמה מתנה רק הלואה גמורה ומש"ה אם נותן לו ה' סלעים ע"מ להחזיר לו ה' סלעים אחרים אין בנו פדוי עי' שם שהאריך בזה