חוות דעת כתב:נתקלתי בדברי הש"ך דלהלן ולא ידעתי איך לפרשם:
וז"ל בסי' לו ס"ק ד:
ואין ספק דאלו הי' הרמב"ם עצמו קיים היה מודה בכאן לדברי הראב"ד עכ"ל.
ותמוה, דכי משום קושיות של הראב"ד על הרמב"ם, הרמב"ם היה חוזר בו?
חלמישצור כתב:כיוון שאנו כאן, אציין שבהקדמת הרב קאפח לפירושו למשנ"ת מצאתי שכתב "אמנם נכון שרבינו הגדול ראה השגות הראב"ד, אך לא התייחס ישירות אליהן" וכו'. האם יש מקור ברור שההשגות הגיעו לעיונו של הרמב"ם?
תוכן כתב:חוות דעת כתב:נתקלתי בדברי הש"ך דלהלן ולא ידעתי איך לפרשם:
וז"ל בסי' לו ס"ק ד:
ואין ספק דאלו הי' הרמב"ם עצמו קיים היה מודה בכאן לדברי הראב"ד עכ"ל.
ותמוה, דכי משום קושיות של הראב"ד על הרמב"ם, הרמב"ם היה חוזר בו?
למה זה תמוה?
חוות דעת כתב:וכי על כל קושיות של הראב"ד על הרמב"ם או של איזה אחרון על הרמב"ם, נבוא ונגיד שודאי הרמב"ם היה חוזר בו.
י. אברהם כתב:חוות דעת כתב:וכי על כל קושיות של הראב"ד על הרמב"ם או של איזה אחרון על הרמב"ם, נבוא ונגיד שודאי הרמב"ם היה חוזר בו.
וכי על כל קושיות הראב"ד כתב הש"ך שהרמב"ם היה חוזר בו, הרי הלשון הש"ך שהבאת הוא: היה מודה בכאן
אוצר החכמה כתב:הסברתי לך למעלה. כי הש"ך סבור שקושיות אלו חזקות מאד ואין עליהן תשובה.
תוכן כתב:חלמישצור כתב:כיוון שאנו כאן, אציין שבהקדמת הרב קאפח לפירושו למשנ"ת מצאתי שכתב "אמנם נכון שרבינו הגדול ראה השגות הראב"ד, אך לא התייחס ישירות אליהן" וכו'. האם יש מקור ברור שההשגות הגיעו לעיונו של הרמב"ם?
יש מאמר מיוחס להרמב"ם 'שלא נצחני אלא זקן אחד', כשהכוונה להראב"ד.
תופעה מענינת היא, שחלק גדול מן השאלות זהה בתוכנו, ולפעמים אף בלשונו, להשגות הראב"ד במקומות המתאימים. כבר עמד על תופעה זו בעל 'מגדל עוז' על הרמב"ם, וכתב (הל' ציצית ב, ט): "נראה לי שחכמי לוניל העתיקו סתם לשון ההשגות לדעת מה ישיב, וכשהשיב לא נמצא הראב"ד ז"ל, או כבר נעתק הספר (ר"ל: השגות הראב"ד) במקום שלא הגיעה התשובה". ואמנם, לפי הנמסר במקורות אחדים (הרשימה שבכ"י פריס הנ"ל עמ' תע"ד הערה 3, שבט יהודה, ס' יוחסין) נפטר הראב"ד בחנוכה דתתקנ"ט, ואילו תשובות הרמב"ם נכתבו ככל הנראה בשלהי דתתקנ"ט, כנ"ל. ונראה שר' יהונתן לא שאל את השאלות בשם הראב"ד משום שהיה תלמיד-חבר שלו, והקושיות המופיעות גם בהשגות-הוקשו להם ביחד ובמשותף.
הרב ויינברג נתן פעם שיעור בישיבת "עץ חיים" במונטרה, פתיחה למסכת בבא קמא. והוא הביא שם איזה רמב"ם, עם קושיא גדולה שמקשה עליו הראב"ד. והוא הביא כיצד הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל מיישב את הרמב"ם, ואז הוא דפק על הסטנדר ואמר: "ברור לי שיש מקום לערער על דברי הגאון, ולמה? כי הוא אומר כל כך טוב פשט ברמב"ם שהוא לכאורה לא משאיר מקום לדברי הראב"ד..." (ר"א וינגורט, זכרונות השרידי אש, עמ' קלא הע' 122).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 265 אורחים