האם יש טעם ברור למה שבשחרית מקדימים התפילה לקריאת התורה ואילו במנחה קריאת התורה קודם לתפילה.
ראיתי בעמק ברכה שעמד בזה, וביאר שקריאת התורה נחשב 'מקודש' והתפילה היא 'תדיר' ובתדיר ומקודש איזה שירצה יקדים, וממשיך לבאר החילוק בין שחרית למנחה ולא נתשייבו לי הדברים.
האם יש עוד מי שעמד בזה.