עי"ש סקי"ד.איש_ספר כתב:חזו"א סי' נא ס"ק ח, שכותב שהיתר שבירת החבית הוא כהיתר קטימת קיסם, אך כמו צער בנפשי שלא מזכיר דברי המ"מ כלל.
עושה חדשות כתב:עי"ש סקי"ד.איש_ספר כתב:חזו"א סי' נא ס"ק ח, שכותב שהיתר שבירת החבית הוא כהיתר קטימת קיסם, אך כמו צער בנפשי שלא מזכיר דברי המ"מ כלל.
(קטימת קיסם כנראה מובן יותר מאשר מצרף).
עדיין לא.איש_ספר כתב:ובטח ידועים לך דברי הרלב"ג....
איש_ספר כתב:אבל מעט מאד מאד עסקו בגוף ההיתר למה אין כאן עשית כלי אע"פ שאינו מכוון
איש_ספר כתב:גם במוסתקי יש איסור עשית כלי. י"א דאורייתא וי"א דרבנן
ולא אמרו מוסתקי אלא שאין בזה משום סותר ושמותר לשוברה ולא חוששים שמא יעשה פתח.
ביליצר כתב:איש_ספר כתב:גם במוסתקי יש איסור עשית כלי. י"א דאורייתא וי"א דרבנן
ולא אמרו מוסתקי אלא שאין בזה משום סותר ושמותר לשוברה ולא חוששים שמא יעשה פתח.
עיין תוס ד"ה מוסתקי שם בפירושו לדברי רשי ובפירושו הנוסף דאין כאן חשש עשיית כלי
עושה חדשות כתב:עדיין לא.איש_ספר כתב:ובטח ידועים לך דברי הרלב"ג....
איש_ספר כתב:ביליצר כתב:איש_ספר כתב:גם במוסתקי יש איסור עשית כלי. י"א דאורייתא וי"א דרבנן
ולא אמרו מוסתקי אלא שאין בזה משום סותר ושמותר לשוברה ולא חוששים שמא יעשה פתח.
עיין תוס ד"ה מוסתקי שם בפירושו לדברי רשי ובפירושו הנוסף דאין כאן חשש עשיית כלי
תהיה בריא, כוונתם על דאורייתא, שהרי להדיא אמרו במשנה ובלבד שלא יתכון לעשות כלי ולפירושם היינו במוסתקי! (ודברי החת"ס צע"ג).
איש_ספר כתב:עושה חדשות כתב:עדיין לא.איש_ספר כתב:ובטח ידועים לך דברי הרלב"ג....
"...שהאכילה אינה בגדר מלאכה אבל היא נכנסת בגדר הפעולות הטבעיות כי הבע"ח כולם יעשו זה הפועל, ולזה לא נאסרה בשבת כמו שנאמר בביאור אכלוהו היום כי שבת היום, ובהיות הענין כן הנה שבירת הדברים שהם לצורך אכילה לא יקרא מלאכה כאלו תאמר שבירת האגוז לאכול מה שבתוכה כי זה יעשוהו הבעלי חיים ג"כ בשיניהם, וגם שבירת הכלים לקחת מה שבתוכה מהאוכלים כשלא יכוין שתעשה השבירה ההיא באומנות, וכן תמצא שיעשו זה כשיוכלו עליו, ולזאת הסבה בעינה מותר לאדם לחתוך האוכלין לפני בהמתו...".
וכ' בשביתת השבת שע"י הנחה זו של הרלב"ג יפתחו הרבה מנעולים ויתישרו כמה גבנונים, ומביא כמה וכמה דוגמאות לכך, אף שיש גם סתירות לדבריו,
====
הרב כח. יש"כ על הדברים הבהירים. אכן החזו"א המרחיב בסברא זו משתמש בה לענין סתירה קורע ומתיר, ולא לענין עשית כלי. וי"א שיש לחלק.
איש_ספר כתב:תוספות כותב שאפילו יעשה אינו חשוב עשיית כלי.
וכוונתו פשוטה שהיינו מדאורייתא. ושלכן אין טעם לגזור בשבירה שמא יעשה פתח.
וא"א לומר שלדעתם מדרבנן מותר שהרי במשנה אמרו בלבד שלא יתכון לעשות כלי והיינו במוסתקי
והחת"ס תמה על התוס' מהמשנה והניח בתימא.
עכ"פ, במשנה כתוב להדיא שאסור לעשות כלי במוסתקי. ואין שום נוסח לבטל את זה.
וכ"כ בדעת תוס' במחצה"ש סי' שיד ס"ד ג וחזו"א סי' נא ס"ק ז ועי' גם אג''מ סי' קכב ד וז"פ.
כח עליון כתב:הרלב"ג היא הסברא שעומדת מאחורי כל ההלכות הללו, ובמובחן אצל הירושלמי (שהתיר לשבור מגדל של עץ מצד 'שובר אדם את החבית' ובודאי לא איירי ב'מוסתקי' לפי מש"כ כאן בדעת ר"ח ואחריו הרמב"ם, את"ש אדעתיה דירושלמי)
ובשו"ת רש"י (צו)
שומע ומשמיע כתב:כח עליון כתב:הרלב"ג היא הסברא שעומדת מאחורי כל ההלכות הללו, ובמובחן אצל הירושלמי (שהתיר לשבור מגדל של עץ מצד 'שובר אדם את החבית' ובודאי לא איירי ב'מוסתקי' לפי מש"כ כאן בדעת ר"ח ואחריו הרמב"ם, את"ש אדעתיה דירושלמי)
ובשו"ת רש"י (צו)
איך אפשר לפרש כך בדעת רש"י שכתב שההיתר הוא משום שמקלקל?
[במאירי כמדומני אכן מפרש את המשנה מצד חותלות, לא?]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 243 אורחים