כדכד כתב:מסברה לומר י"ג מידות עם הציבור זה יותר ענין מלומר תחנון כסדר
כדכד כתב:מקור לחשיבות אמירת תחנון כסדר איני מכיר
לבי במערב כתב:כדכד כתב:מקור לחשיבות אמירת תחנון כסדר איני מכיר
ידוע מהמקובלים, שצריך להתפלל התפילה כסדרה דוקא [אף במקום שע"פ שו"ע מותר (וצריך?) לדלג, כדי להתפלל י"ח עם הציבור] - שלא להפך צינורות השפע, שדבר זה סכנה הוא, וכמו שביארו בארוכה.
אמנם, לכאורה אין חשש אם יאמר יגמה"ר עם הציבור, ואח"כ ימשיך כסדר ממקום שפסק.
[בדרך אגב: להעיר, שיש המפקפקים בהיתר אמירת יגמה"ר ביחיד, גם כשאומרם בטעמיהם (וג"ז יסוד למש"כ לעיל)].
עינא דשפיר חזי כתב:בתחנון של הספרדים יש 3 פעמים י"ג מידות בתחנון של שני וחמישי, אתה מתכוון שיתפלל כרגיל ויאמר תוך כדי י"ג מידות ג' פעמים?
כדכד כתב:מקור לומר י"ג מידות עם הצבור כמדומני שלא קשה למצוא.
לבי במערב כתב:[בדרך אגב: להעיר, שיש המפקפקים בהיתר אמירת יגמה"ר ביחיד, גם כשאומרם בטעמיהם (וג"ז יסוד למש"כ לעיל)].
לענין כתב:האם העומד ב'אלקי נצור', מותר לו לומר י''ג מידות עם הציבור?
מצוי הדבר בליל יום הכפורים, שהציבור אומר כבר את הסליחות, והיחיד עומד עדיין בוידוי ו'על חטא', ושמעתי ממאן דפשיטא ליה דשרי לענות עמהם, ולא ידעתי בירור הדבר.
עזריאל ברגר כתב:לענין כתב:האם העומד ב'אלקי נצור', מותר לו לומר י''ג מידות עם הציבור?
מצוי הדבר בליל יום הכפורים, שהציבור אומר כבר את הסליחות, והיחיד עומד עדיין בוידוי ו'על חטא', ושמעתי ממאן דפשיטא ליה דשרי לענות עמהם, ולא ידעתי בירור הדבר.
בשו"ת מן השמים כתב שי"ג מידות הוא דבר שבקדושה.
בשו"ע אדה"ז כתב שמותר לענות באלקי נצור כל דבר שבקדושה.
1+1=2?
עזריאל ברגר כתב:לענין כתב:האם העומד ב'אלקי נצור', מותר לו לומר י''ג מידות עם הציבור?
מצוי הדבר בליל יום הכפורים, שהציבור אומר כבר את הסליחות, והיחיד עומד עדיין בוידוי ו'על חטא', ושמעתי ממאן דפשיטא ליה דשרי לענות עמהם, ולא ידעתי בירור הדבר.
בשו"ת מן השמים כתב שי"ג מידות הוא דבר שבקדושה.
בשו"ע אדה"ז כתב שמותר לענות באלקי נצור כל דבר שבקדושה.
1+1=2?
עינא דשפיר חזי כתב:[ב]שו"ת חיים שאל סימן סח [כתב ד]דין י"ג מידות לענין לענות עם הציבור כדין "ברוך הוא וברוך שמו". (א)
ולפ"ז גם חזרה השאלה המקורית למקומה, האם יענה י"ג מידות באמצע "אנשי אמונה אבדו" או באמצע "לדוד אליך ה'" וכו'. (ב)
לבי במערב כתב:עינא דשפיר חזי כתב:ולפ"ז גם חזרה השאלה המקורית למקומה, האם יענה י"ג מידות באמצע "אנשי אמונה אבדו" או באמצע "לדוד אליך ה'" וכו'. (ב)
(ב) לא זכיתי להבין מפ"מ חזרה השאלה הראשונה למקומה. וכי מפני שאין מפסיקין לי"ג מדות בברכות ק"ש (ושמו"ע) - אסור להפסיק לענותן באמצע מזמור תהלים?! וכבר כתבתי לעיל דעתי למעשה.
עינא דשפיר חזי כתב:לבי במערב כתב:עינא דשפיר חזי כתב:ולפ"ז גם חזרה השאלה המקורית למקומה, האם יענה י"ג מידות באמצע "אנשי אמונה אבדו" או באמצע "לדוד אליך ה'" וכו'. (ב)
(ב) לא זכיתי להבין מפ"מ חזרה השאלה הראשונה למקומה. וכי מפני שאין מפסיקין לי"ג מדות בברכות ק"ש (ושמו"ע) - אסור להפסיק לענותן באמצע מזמור תהלים?! וכבר כתבתי לעיל דעתי למעשה.
באמצע "לדוד אליך" זה נידון כברכות ק"ש, עיין מטה יהודה סימן קלא ס"ק א.
לבי במערב כתב:עינא דשפיר חזי כתב:לבי במערב כתב:עינא דשפיר חזי כתב:ולפ"ז גם חזרה השאלה המקורית למקומה, האם יענה י"ג מידות באמצע "אנשי אמונה אבדו" או באמצע "לדוד אליך ה'" וכו'. (ב)
(ב) לא זכיתי להבין מפ"מ חזרה השאלה הראשונה למקומה. וכי מפני שאין מפסיקין לי"ג מדות בברכות ק"ש (ושמו"ע) - אסור להפסיק לענותן באמצע מזמור תהלים?! וכבר כתבתי לעיל דעתי למעשה.
באמצע "לדוד אליך" זה נידון כברכות ק"ש, עיין מטה יהודה סימן קלא ס"ק א.
[אבל מה השאלה לגבי "אנשי אמנה אבדו"?]
לבי במערב כתב:אף במקום שע"פ שו"ע מותר (וצריך?) לדלג, כדי להתפלל י"ח עם הציבור.
הפשטן כתב: השו"ע לבין (תלמיד תלמידו) האריז"ל.
בברכה המשולשת כתב:הפשטן כתב: השו"ע לבין (תלמיד תלמידו) האריז"ל.
רבינו האר"י הקדוש היה תלמיד של השטמ"ק בנגלה. השטמ"ק היה תלמיד הרדב"ז. אין קשר למרן הב"י.
בנסתר יש דיון אם רבינו האר"י הקדוש נחשב כתלמיד רבינו הרמ"ק. רבו של רבינו הרמ"ק בנסתר היה גיסו רבינו שלמה אלקבץ.
כך ידוע לי הקטן. אבל יבואו הבקיאים באמת ויתקנו אותי אם אני טועה.
לבי במערב כתב: אחרי העיון בזה, מצאתי שאין הצדק עם המפקפקים הנ"ל - ויאמר התחנון כסדר, ויגמה"ר בטעמים (כדי שג"ז יהי' עה"ס).
מגופת חבית כתב:לבי במערב כתב: אחרי העיון בזה, מצאתי שאין הצדק עם המפקפקים הנ"ל - ויאמר התחנון כסדר, ויגמה"ר בטעמים (כדי שג"ז יהי' עה"ס).
נא לבאר ולפרש
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 295 אורחים