טענינן קים לי?

[עושה חדשות]

יביע אומר ח"ג אבהע"ז סי' ג -
ומעשה בא לידינו בבית הדין פה פתח תקוה ת"ו, באשה המיוחדת לאיש וילדה בן, והיא טוענת שממנו הרתה וילדה, והוא מכחיש שהולד ממנו, אף שלא כיחד שקיים עמה יחסי אישות, ולא מלאנו לבנו להוציא ממון מהנטען למזונות הולד, הואיל ומידי מחלוקת לא יצאנו. וכמבואר לעיל. ויכול הבעל לטעון קים לי כסברת הפוטרים. וכבר נודע בשערים המצויינים בהלכה שאע"פ שאין הבעל יודע מסברת המזכים אותו בדין, הדיינים טוענים לו טענת קי"ל. וכאשר כתב מרן החיד"א בברכי יוסף חו"מ (סי' כה סק"ח). ושכן העלה מהר"ר עזריה פיגו בעל גידולי תרומה. ושכ"פ מהרי"ל ואלי ומהר"י הכהן בכת"י. והגם דמהר"ש הלוי כ' שאם הבע"ד לפנינו ואינו טוען קי"ל לא טענינן ליה ושכ"כ הרב בני אהרן (סי' כד). מ"מ נוהגים הדיינים לטעון קים לי אף על גב דלא טעין איהו. ושכ"כ מהר"א בן שאנגי בס' דת ודין (דכ"ו ע"א) בשם המשפט צדק ח"ב (סי' ה). וכ"ז הוא דבר פשוט. עכת"ד. גם הרב מטה שמעון (בכללי הקי"ל אות לח) הביא שכ"כ מהר"י מאיו בשו"ת שפת הים (סי' סב). ושכן פשטה הוראה בכל בתי הדין. וסיים, שבשו"ת שמן רקח (סי' כו) לא כ' כן. ע"ש. וגם הלום ראיתי להגאון מהר"ד פרידמן מקארלין בשו"ת שאילת דוד (במקור בית אב ודרכי ההוראה, דף ה סע"א) שכ', שדוקא אם הבע"ד גדול בתורה ויש לו סברות לחזק דברי הפוסק המזכה שנדחה מהלכה וכו', אז מצי לטעון קים לי כפוסק פלוני. הלא"ה אף שיש דיינים הסוברים כמותו אם לא יהיו רוב נגד החולקים לא מצי למימר קים לי. ע"ש. אולם סוגיאן דעלמא דבכל גוונא יכולים לטעון קים לי אפי' כמיעוט הפוסקים נגד רוה"פ. וכ"כ בשו"ת פני יצחק אבולעפייא ח"א (חחו"מ ס"ס כה). ושכן הסכמת כל הפוסקים. ע"ש. וע"ע באורח משפט (בכללי קי"ל אות עב). ובס' ויאמר יצחק בן וואליד (חחו"מ דף רה ע"ב). ועוד.

פתיחה לס' יביע אומר -
וביותר יש להזהיר את הדן בדיני ממונות לחפש ולבדוק הרבה בספרי האחרונים, שהרי על פי סברת שני פוסקים המזכין את הנתבע מצי המחזיק לומר קים לי כסברתם, אפילו ישנם מאה פוסקים המחייבים. וכמ"ש בגט פשוט בכללים שבסוף הספר (כלל ב), עיין שם. וכן כתב הכנסת הגדולה (חושן משפט סימן כ"ה כללי הקים לי אות ג') בשם מהריב"ל ומהר"א די בוטון ומשפט צדק ומהר"ש חיון. וסיים הכנסת הגדולה, דהכי סוגיין דעלמא דהמוחזק מצי למימר קים לי כשני פוסקים אף על פי שכל גדולי ישראל חולקים עליהם. ע"ש. וכן כתב בשו"ת גנת ורדים חלק חושן משפט (כלל ג' סימן כ"ט), ובשו"ת בית דוד (חלק חושן משפט סימן ה'), ובברכי יוסף חושן משפט (סימן כ"ה). ועוד. והרי כל היד המרבה לבדוק בספרי האחרונים יוכל למצוא שנים מזכין על כל פנים על ידי עמל ויגיעה, כי יגעתי ומצאתי האמן (מגילה ו:), ומכיון שאין צורך שהבעל דבר בעצמו יטעון קים לי, רק על הדיין לחקור ולדעת אם יש ב' פוסקים (ואפילו אחרונים) המסייעים את המוחזק. (ראה מה שכתבתי בס"ד בספרי יביע אומר חלק ג' באבן העזר סימן ג' אות ל"ב וסוף סימן ט"ז). והא ודאי שיקשה על הדיין לפסוק ולהוציא ממון, מבלי לטרוח ולעיין היטב בספרי האחרונים כדי שלא יהיה בסוג מוציא ממון שלא כדין. ואפילו בדיעבד שפסק להוציא ממון דעת כמה פוסקים דהדר דינא. ואכמ"ל. ומכל שכן שישנם כמה חילוקי דינים ופרטי פרטים המובאים רק באחרונים.


עד האידנא לא שמענא הא מילתא, שכל טענה שיהיה לה קיום בתורת "קים לי", יהיה דין פתח פיך לאילם.
האם כך היא סוגיא דעלמא ומנהג בתי הדין?

[יהודה בן יעקב]

לא ישבתי בבי"ד, ובפרט לא ספרדי, ואיני יודע את המנהג. אך דברי המשפט צדק הובאו בכנה"ג שהוא ראש המדברים בכללי קים לי

קים לי.png (60.94 KiB) נצפה 1480 פעמים

[יהודה בן יעקב]

מה שציין לברכ"י ס"ק י, הוא טעות וצ"ל ס"ק ח

והנה ראיתי בכתבי הקדש להרב המופלא כהן גדול הדור כמהר"ר יצחק הכהן זלה"ה שכתב וז"ל, טענת קים לי הדיינים טוענים, ואין צורך שיטעון הבעל דין, וטעמא, דמספיקא לא מפקינן ממונא, ולעולם אין מוציאין מהמוחזק אלא בראיה ברורה. ועיין מור"ם סימן כ"ה. וחוות יאיר דף רס"ב ע"ב. ופשוט. ועיין בכנה"ג ח"מ סימן ק"ו הגהב"י אות ה'. עכ"ל. ומצאתי בתשובה כ"י למהר"ר יצחק לוי ואלי בדין אחד שכתב וז"ל, דשפיר מצי הנתבע לומר קים לי, ושפיר מצינן אנן לטעון טענה זו בעד הנתבע, ואדרבא נ"ל דחיוב איכא, דהכי חזינן לרב (ב"ק צט ב) בההוא מוגרמת דאתא לקמיה וטרפה ופטריה לטבחא מלשלומי, ואמרינן דמספקא ליה לרב אי הלכה כר' יוסי בר יהודה או כרבנן, ומצי אמר טבחא אייתי ראיה דמחייבנא לך כרבנן ומשלמנא. והא התם דהטבח לא אמר ולא מידי, אלא רב גופיה טען טענה זו. והא לך לשון הרב רבינו עזריה פיג'ו בעל גדולי תרומה ז"ל בתשובה כ"י, וממילא דבטענת קים לי צדקו הפוסקים לטעון אותה בעד המוחזק, דכל שמן הדין הוא זכאי ואין בעל הדבר יודעו, מוטל על הדיין להוציא הדין לאמיתו. עכ"ל. וכל זה הוא דבר פשוט, וכן ארחות דדייני דייני להאי דינא. וכ"כ מהר"א ן' שנג'י בספר דת ודין פרשת יתרו דף כ"ו ע"א משם הרב משפט צדק ח"ב סימן ה'. ועיין להרב דבר שמואל סימן מ"א ומ"ד, דנסתפק קצת בזה, והרצה דבריו להרב גידולי תרומה. ע"ש. ואחר זמן רב באו לידי שו"ת ופסקי דינים כ"י מהרב מהר"ש הלוי אב"ד מאיזמיר, וראיתי לו שלמד מדברי הרב משפט צדק ח"ב הנזכר ודברי הכנה"ג אות י"ח, דדוקא שלא בפניו או ליורשים טענינן קי"ל, אבל כשהבע"ד עצמו בפנינו ואינו טוען קי"ל אנן לא טענינן ליה, ומשם הרב בני אהרן סימן כ"ד כתב דדוקא כשהבע"ד עצמו טוען כן ולא כשאינו לפנינו. וכעת אין בידי שום ספר מהנזכרים, וכבר כתבו דנהיגי עתה שהדיינים טוענים קי"ל אף שהוא אינו טוען, וכמ"ש הרבנים הנז"ל.

בהערות המהדיר כתב

ע"ע בזה בדבר שמואל סי' מ"ד. ובערך השלחן כאן אות י"ד. ובשער אשר חו"מ סי' י"ב. וביב"א ח"ז חו"מ סי' ב' אות ה'.

[עושה חדשות]

בכנסת הגדולה הנ"ל איירי בטעני' ליורשים או שלא בפניו, החידוש הוא לומר את זה על כל בע"ד.
אולי קודם צריך לשאול, האם לטעון טענת "קים לי" זה מעשה ישר והגון או לאו.
(כוונתי באופן שאין לו סיבה אמיתית לנקוט כמו אותה שיטה שלא נפסקה, ובנידון באו"ח כה"ג לא היה חושש לאותה שיטה ואפי' לחומרא).

[יהודה בן יעקב]

בכנסת הגדולה הנ"ל איירי בטעני' ליורשים או שלא בפניו, החידוש הוא לומר את זה על כל בע"ד.

אך הברכ"י בא לשלול את זה.

[בברכה המשולשת]

ויעויין גם במצ"ב, הדן בנושא קשור

[עושה חדשות]

כאשר ב"ד כופים על המצוות, או כופים לאפרושי מאיסורא, האם מצאנו אף בזה תועלת בטענת קים לי?

שו"ר - viewtopic.php?t=20894#p205503

[יהודה בן יעקב]

האם מצאת את הנידון בקונ' תורת העישוי [בספר סדר הלכה] המצויין שם?

[הוה אמינא]

זכורני שיש ע"ז נתיבות מפורש, ב"כללים" שלו.
או כללי מיגו או כללי קי"ל.