בר מצרא בשוכר דירה

[יוסי 10]

שלום וברכה.

יש לי שאלה שחשובה לי למעשה, והתשובה חשובה לי גם בהקדם, אשמח לשמוע דעת היודעים בדבר.

יש נושא האם יש בר מצרא בשוכר דירה, האם יש קדימות לשוכר בקנית הדירה.

השאלה לדעה שיש בר מצרא בשוכר דירה, האם באופן שהשוכר אין באפשרותו לקנות בעצמו את הדירה, אבל המוכר יש לו אפשרות למכור למי שרוצה את הדירה להשקעה, ואז השוכר יוכל להמשיך להיות בדירה תחת הקונה השני, או למכור למי שרוצה לגור בה, ואז השוכר יהיה צריך לעזוב את הדירה, האם יכול השוכר מדין בר מצרא לחייב את המשכיר למכור את הדירה למי שרוצה את הדירה להשקעה, כדי שהוא יוכל להמשיך לדור בה.

[יאיר]

מסברא נראה שכן [למה לא? הרי הקונה להשקעה כמוהו כשוכר עצמו. (מצד שני כאן השוכר ממשיך לשכור ולא קונה את הדירה). ואולי יש כאן כופין על מידת סדום שזה (השוכר) נהנה וזה (המוכר) לא חסר].
בכל אופן, כדאי לגשת לפוסק...

[מבקש חכמה]

כל הרעיון של דין בר מצרא הוא שהקונה הופך להיות כעין שליח של השכן וזוכה עבורו. מה שייך אפוא שהוא יהיה תובע בעניין, כשאינו קונה בעצמו.
ומצינו גם שאפילו אם אין לבר מצרא כסף ואוומר אטרח ואביא מעות אין לו זכות כלל, כ"ש כשאינו משלם כלל בעצמו אלא מביא מישהו אחר שישלם ויקנה והוא רק ישכור ממנו שאין לו שום תביעה על המוכר.

כך נראה מסברא לפו"ר, ולא כתבתי כן אלא להוציא מדברי קודמי שלא ייראו הדברים כפשוטים.

[מורה צדק]

לענ"ד אין בזה דין בר מצרא.
כל דין בר מצרא נועד למי שגר במקום, או שגר בסמיכות וזה יכול לעזור לו בתנאי הדיור, הוא עדיף ממישהו אחר,
אבל כשיש שכירות והיא על דעת שהיא בזמן שהדירה שייכת למשכיר, ואם הוא מוכר אותה על השוכר לצאת ממנה, רק שאם השוכר רוצה לקנות נתנו לו עדיפות, אבל לא שיעשה קומבינות שמישהו אחר יקנה.

[יוסי 10]

רציתי להעיר,שהרי יסוד דין בר מצרא נלמד מועשית הישר והטוב, עכשיו, בודאי יש דרגות ביושר,ויש דרגה שחז"ל תקנו שב"ד יכול לכפות ע"ז, וזה בר מצרא, ויש אופנים שנחלקו בפוסקים, אך ראוי להדגיש שבודאי מסתבר שגם באופנים שנחלקו, המחלוקת האם ב"ד יכול לכפות ע"ז, אבל יש לנו ללמוד את הרעיון של "ועשית הישר והטוב",ולהבין שגם המקרים הדומים למה שנזכר בגמ' בודאי יש לאדם להתנהג בדרך הישר.

ואני לא מתכוין למידת חסידות בעלמא, זה משהו הרבה יותר בזה, וקודם לכל החומרות ולכל הדברים האחרים.

לגבי שכירות נחלקו בפוסקים כמו שהזכרתי, וראיתי מביאים שהסכמת הרבה פוסקים, שע"כ לא ינהגו בזה כמו בכל בר מצרא שגם אם מכר יוציאו מידו,אבל לפני שמכר יכופו אותו למכור לשוכר.

עכשיו, בהחלט י"ל שמה לי אם הוא בעצמו קונה או אחר קונה, ואותו אחר ישאירנו בדירתו.

הסברה שהלוקח שלוחו של השכן נראית תמוהה, מה פתאום לומר ככה, וכי הלוקח חייב לשכן משהו, מי עשה אותו שליח לכך?בע"כ הוא נהיה שליח?

למה צריך להגיע לזה,אם אפשר להסביר בצורה פשוטה שיש דרגה של חוסר יושר שב"ד כופין ע"ז.

[יוסי 10]

שאלה נוספת בבר מצרא, שלא קשורה לשוכר דירה, אבל התעוררה אצלי בקשר לאותו ענין מעשי שאני נמצא בו.

הרי אם השני שאינו בר מצרא מציע סכום גדול יותר, בודאי אין זכות לבר מצרא,השאלה, במקרה שבהתחלה המוכר הציע סכום אחר גבוה יותר, וע"כ הבר מצרא החליט שאינו רוצה, ומישהו אחר החליט שהוא דן איתו ונכנס איתו למשא ומתן גם במחיר שהציע, ובסוף הוריד אותו למחיר שהבר מצרא מוכן לשלם, האם נימא כיון שעתה במחיר הזה הבר מצרא מוכן לשלם, הבר מצרא קודם, או נימא, כיון שהשני הסכים להכנס ולדון בעיסקה אף שבהתחלה המחיר היה גבוה טפי, אז זה לא הוגן בהתחלה לדון איתו, ואח"כ להוציא אותו מהעיסקה.
או אולי במילים אחרות, הלוקח השני יכול לטעון לבר מצרא, אני הצלחתי להוריד את המחיר, על ידי משא ומתן שלי, וכי אתה תשתמש בפירות עמלי, ובמאמץ שעשיתי כדי להוריד את המחיר,ותקנה את השדה.

מאידך, יש לומר, שזה בעייתו של הלוקח השני, היה עליו לדעת שבאמת אין לו מה לטרוח, לנסות להוריד את המחיר למחיר שהבר מצרא מוכן לקנות, וכל מה שיש לו לרדת לעיסקא זה רק אם הוא מוכן לתת מחיר גדול יותר מהבר מצרא.

והאם יהיה כאן נפק"מ אם הלוקח ידע שיש בר מצרא או לא?.


למעשה, נראה שלא יהיה חילוק בכל הנ"ל, ובכ"ג שהמחיר ירד למחיר שהבר מצרא מוכן לשלם, הבר מצרא קודם.