מלבב כתב:שאסור לכתחילה אבל אינו נעשה פושע בכך ופטור למ״ד שומר שמסר לשומר פטור מפני שמסרה לב״ד, ולכאורה אפילו מסר אבן יקרה מאוד ליד ילד שובב בן 13, השאלה הרי צריך לשומרו כדרך השומרים, וכי כך היא של שומרים למסור ביד ילד לא אחראי כזה?
מח' הראשונים שם.עזריאל ברגר כתב:לכאורה: אם השומר השני פשע בשמירתו (או שנגנבה ממנו, כשהראשון הוא ש"ש) - השומר הראשון חייב לשלם לבעלים
עזריאל ברגר כתב:מלבב כתב:שאסור לכתחילה אבל אינו נעשה פושע בכך ופטור למ״ד שומר שמסר לשומר פטור מפני שמסרה לב״ד, ולכאורה אפילו מסר אבן יקרה מאוד ליד ילד שובב בן 13, השאלה הרי צריך לשומרו כדרך השומרים, וכי כך היא של שומרים למסור ביד ילד לא אחראי כזה?
לכאורה: אם השומר השני פשע בשמירתו (או שנגנבה ממנו, כשהראשון הוא ש"ש) - השומר הראשון חייב לשלם לבעלים (וע"ד מארז"ל "פעמים ששניהם בחטאת פעמים ששניהם באשם" וכו'). ואם השני לא פשע - מה לבעלים כי ילינו על כך שהוא ילד שובב?! הרי הוא בר דעת, והוא שמר את פקדונם כראוי ו"מלאך המוות מה לי הכא מה לי התם"!
יתר10 כתב:מח' הראשונים שם.עזריאל ברגר כתב:לכאורה: אם השומר השני פשע בשמירתו (או שנגנבה ממנו, כשהראשון הוא ש"ש) - השומר הראשון חייב לשלם לבעלים
לגוף השאלה לא הבנתי אם הילד השובב קיבל עליו לשמור מה בכך שבד"כ הוא שובב הרי הוא בר דעת ואם יפשע ולא ישמור יהא חייב לשלם. מה שכן יש לדון לכאו' אם הילד סמוך על שולחן אביו ואין לו לשלם שלכאו' בכה"ג לכו"ע הוי פשיעה במה שמוסר למי שפגיעתו רעה.
שש ושמח כתב:מבואר (תוס' ב"מ ל"ו א' ועוד ראשונים שם, שו"ע רצ"א כ"א) שלכו"ע לכתחילה אסור לשומר למסור לשומר אחר.
למעשה היום כמדומני שכל מי שמסכים לקבל חפץ לשמירה מחבירו, דעתו שאם יוצרך לפתע לצאת מביתו וכדו' יוכל לתת לשומר אחר לשמור. האם השתנה הדין?
[בשו"ע שם סכ"ב "מי שהוא ידוע בודאי שאינו רגיל לשמור הפקדון אלא למסרו ביד אחר שאינו שרוי בביתו ואינו סומך על שלחנו דינו כמוסר לבני ביתו"].
באג2000 כתב:מה"ת באמת שהוא פטור בכה"ג?
(מצינו הגבלות כל שהם מתחת גיל 18/20).
ואם מסר לגנב של העיירה? הרי סו"ס הוא בן דעת?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 91 אורחים