יאיר כתב:על הבריאים להרחיק את עצמם?? אולי בדיני אדם אבל ודאי לא בדיני שמים.
יואל שילה כתב:ראיתי מישהו בביהכ"נ עושה 'האפצ'י' ולא הניח את ידו על פיו, ובשל זוית מסויימת של התאורה ראיתי את פיזור ענן הנתזים שעפו מפיו - וזה היה מפחיד באיזו פריסה ואיזו עוצמה עפו הנתזים.
יהודי טבעי כתב:מי שמתקשה לדון כל מקרה לגופו, יש כלל בחז"ל שהוא כל התורה על רגל אחת, מה דסני עלך לחברך לא תעביד. כשהופכים את הסיטואציה כלפי עצמך אתה משתחרר מהנגיעות ויודע לדון בצדק.
זו הנקודה שהפריעה לר' ישראל סלנטר, אנשים הפכו לרובוטים של הלכה, תלמדו מוסר, ואז תהיו בני אדם. זו היתה העצה שלו.
עושה חדשות כתב:יהודי טבעי כתב:מי שמתקשה לדון כל מקרה לגופו, יש כלל בחז"ל שהוא כל התורה על רגל אחת, מה דסני עלך לחברך לא תעביד. כשהופכים את הסיטואציה כלפי עצמך אתה משתחרר מהנגיעות ויודע לדון בצדק.
זו הנקודה שהפריעה לר' ישראל סלנטר, אנשים הפכו לרובוטים של הלכה, תלמדו מוסר, ואז תהיו בני אדם. זו היתה העצה שלו.
בודאי גם דבריך נכונים, אמנם כמדומה שהגרי"ס הדגיש דוקא את הגדרים ההלכתיים בנוגע לבאדל"ח.
יהודי טבעי כתב:עושה חדשות כתב:יהודי טבעי כתב:מי שמתקשה לדון כל מקרה לגופו, יש כלל בחז"ל שהוא כל התורה על רגל אחת, מה דסני עלך לחברך לא תעביד. כשהופכים את הסיטואציה כלפי עצמך אתה משתחרר מהנגיעות ויודע לדון בצדק.
זו הנקודה שהפריעה לר' ישראל סלנטר, אנשים הפכו לרובוטים של הלכה, תלמדו מוסר, ואז תהיו בני אדם. זו היתה העצה שלו.
בודאי גם דבריך נכונים, אמנם כמדומה שהגרי"ס הדגיש דוקא את הגדרים ההלכתיים בנוגע לבאדל"ח.
הוא נוכח לראות שגדרי הלכה לא מספיק, כי מי שאינו "מענטש" יכול לעשות פשעים של ממש כלפי סובביו, ועדיין יסבור לעצמו שהוא מקיים את כל ההלכות כדינם.
וכידוע הסיפור שזעזע אותו, כשסנדלר אחד שעלה לגדולה ונתעשר ערך נישואין מפוארים, והגיע עשיר אחד שהיו עיניו צרות בו, ולעיני כולם הוציא לפניו נעל ושאל אותו כמה יעלה לתקן אותה. ומרוב בושה וכלימה נפל והתעלף וחלה עד שמת.
ואמר הגרי"ס שאם יכולים לנהוג כך מוכרחים ללמוד מוסר.
משנה בבא מציעא ד, י
כשם שאונאה במקח וממככר כך אונאה בדברים לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם הוא בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כב) וגר לא תונה ולא תלחצנו:
ישא ברכה כתב:לא הבנתי למה כמה כותבים נכבדים כתבו שזה היזק שאינו ניכר, הרי הנזק בחפצא של האדם ניכר, ואם למשל אנו יודעים בוודאות שמקור הנזק הוא מהעיטוש (למרות שבמציאות קשה שיהיה מצב בו המחלה בוודאות מחמת המתעטש).
יואל שילה כתב:ישא ברכה כתב:לא הבנתי למה כמה כותבים נכבדים כתבו שזה היזק שאינו ניכר, הרי הנזק בחפצא של האדם ניכר, ואם למשל אנו יודעים בוודאות שמקור הנזק הוא מהעיטוש (למרות שבמציאות קשה שיהיה מצב בו המחלה בוודאות מחמת המתעטש).
אני לא מה'כותבים הנכבדים' אבל גם אני כתבתי כך.
כפי זכרוני ההגדרה של נזק שאינו ניכר הוא שהנזק לא נראה בחפץ, כלשון רש"י במו"ק י"ג. 'היזק שאינו ניכר הוא - דהא בעיניה הוא', ובגיטין מ"ד: 'שאינו ניכר - הטומאה אינה ניכרת בפירות' - ולפ"ז קשה לי להגדיר חיידקים שלא ניכרים ללא יד מקדם ואמצעים מלאכותיים - כנזק.
אמנם בני נ"י מגדיר היזק שאינו ניכר - שההיזק הוא רק מחמת שהתורה אסרה אותו, ולא כי קרה כאן משהו ממשי, ולדבריו הפצת החיידקים היא נזק ממשי.
יהודי טבעי כתב:עושה חדשות כתב:יהודי טבעי כתב:מי שמתקשה לדון כל מקרה לגופו, יש כלל בחז"ל שהוא כל התורה על רגל אחת, מה דסני עלך לחברך לא תעביד. כשהופכים את הסיטואציה כלפי עצמך אתה משתחרר מהנגיעות ויודע לדון בצדק.
זו הנקודה שהפריעה לר' ישראל סלנטר, אנשים הפכו לרובוטים של הלכה, תלמדו מוסר, ואז תהיו בני אדם. זו היתה העצה שלו.
בודאי גם דבריך נכונים, אמנם כמדומה שהגרי"ס הדגיש דוקא את הגדרים ההלכתיים בנוגע לבאדל"ח.
הוא נוכח לראות שגדרי הלכה לא מספיק, כי מי שאינו "מענטש" יכול לעשות פשעים של ממש כלפי סובביו, ועדיין יסבור לעצמו שהוא מקיים את כל ההלכות כדינם.
וכידוע הסיפור שזעזע אותו, כשסנדלר אחד שעלה לגדולה ונתעשר ערך נישואין מפוארים, והגיע עשיר אחד שהיו עיניו צרות בו, ולעיני כולם הוציא לפניו נעל ושאל אותו כמה יעלה לתקן אותה. ומרוב בושה וכלימה נפל והתעלף וחלה עד שמת.
ואמר הגרי"ס שאם יכולים לנהוג כך מוכרחים ללמוד מוסר.
יואל שילה כתב:ישא ברכה כתב:לא הבנתי למה כמה כותבים נכבדים כתבו שזה היזק שאינו ניכר, הרי הנזק בחפצא של האדם ניכר, ואם למשל אנו יודעים בוודאות שמקור הנזק הוא מהעיטוש (למרות שבמציאות קשה שיהיה מצב בו המחלה בוודאות מחמת המתעטש).
אני לא מה'כותבים הנכבדים' אבל גם אני כתבתי כך.
כפי זכרוני ההגדרה של נזק שאינו ניכר הוא שהנזק לא נראה בחפץ, כלשון רש"י במו"ק י"ג. 'היזק שאינו ניכר הוא - דהא בעיניה הוא', ובגיטין מ"ד: 'שאינו ניכר - הטומאה אינה ניכרת בפירות' - ולפ"ז קשה לי להגדיר חיידקים שלא ניכרים ללא יד מקדם ואמצעים מלאכותיים - כנזק.
אמנם בני נ"י מגדיר היזק שאינו ניכר - שההיזק הוא רק מחמת שהתורה אסרה אותו, ולא כי קרה כאן משהו ממשי, ולדבריו הפצת החיידקים היא נזק ממשי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 551 אורחים