איש הגבעה כתב:אני מחפש מי שדן בזה, מי שנוהג לפי ההלכה למשל בהלכתא דעביד איניש לנפשיה ויוצא מזה חילול ה', האם צריך לחשוש לזה, או שאין כאן חילול ה' מכיון שכך ההלכה אומרת לו לנהוג, ומה שיש כאלו שחושבים שזה חילול ה' אי"ז דבר שצריך לחוש לו כלל
כולל יונגערמאן כתב:הרי עשו נגד ההלכה הפשוטה לא כדי לקיים איזה מצוה אלא כדי 'להתייפף' כביכול בפני האומות שישראל עושים מה שנכון לעשות. ולפי אלו שרימזתי אליהם הקידוש ה' הכי גדול היה דוקא אם היו נוהגים צמוד להלכה בלי לזוז ממנה סנטימטר, לא להתחשב כלל עם איזה ערך אוניברסלי שהגוים יחשבו שעשו כדת.
(אכן לאחר שיש בזה ציווי ה' לדבריך אז [אם זה לפי כללי ההלכה של נביא שנתנסה כבר ואומר רק לשעה ולא לדורות ולא להלכה אלא כהוראת שעה] נמצא שזה כבר צמוד להלכה ושוב יש קידוש ה' על ידי שעשו כהלכה.. השאלה רק למה בא הציווי לקדש שמו ית' באופן זה ולא על ידי ההיצמדות להלכה)
איש הגבעה כתב:אני מחפש מי שדן בזה, מי שנוהג לפי ההלכה למשל בהלכתא דעביד איניש לנפשיה ויוצא מזה חילול ה', האם צריך לחשוש לזה, או שאין כאן חילול ה' מכיון שכך ההלכה אומרת לו לנהוג, ומה שיש כאלו שחושבים שזה חילול ה' אי"ז דבר שצריך לחוש לו כלל
נהר שלום כתב:הסתפקתי לעניין קיום מצות שילוח הקן בפני גוי [שלהם זה צער בעלי חיים]
צ'אלמר כתב:נהר שלום כתב:הסתפקתי לעניין קיום מצות שילוח הקן בפני גוי [שלהם זה צער בעלי חיים]
עולה על דעתך לבטל מצווה מהתורה בגלל שהגוי בטוח שזה אכזריות? אולי גם נבטל שחיטה וברית מילה כי הגוי בטוח שזה אכזריות?
צ'אלמר כתב:נהר שלום כתב:הסתפקתי לעניין קיום מצות שילוח הקן בפני גוי [שלהם זה צער בעלי חיים]
עולה על דעתך לבטל מצווה מהתורה בגלל שהגוי בטוח שזה אכזריות? אולי גם נבטל שחיטה וברית מילה כי הגוי בטוח שזה אכזריות?
נהר שלום כתב:צ'אלמר כתב:נהר שלום כתב:הסתפקתי לעניין קיום מצות שילוח הקן בפני גוי [שלהם זה צער בעלי חיים]
עולה על דעתך לבטל מצווה מהתורה בגלל שהגוי בטוח שזה אכזריות? אולי גם נבטל שחיטה וברית מילה כי הגוי בטוח שזה אכזריות?
למעשה ודאי שלא אני רק מחפש מקורות הדנים באיסור של חילול ה' וכו' לגבי ביטול מצות עשה, שחיטה וברית מילה אינם עניין לכאן שהרי בשר הוא לאו, וברית מילה יש בה כרת
ביליצר כתב:חתם סופר חשוב ואולי שייך לכאן ,
איש הגבעה כתב:אני מחפש מי שדן בזה, מי שנוהג לפי ההלכה למשל בהלכתא דעביד איניש לנפשיה ויוצא מזה חילול ה', האם צריך לחשוש לזה, או שאין כאן חילול ה' מכיון שכך ההלכה אומרת לו לנהוג, ומה שיש כאלו שחושבים שזה חילול ה' אי"ז דבר שצריך לחוש לו כלל
עקביה כתב:ביליצר כתב:חתם סופר חשוב ואולי שייך לכאן ,
מקום דבריו של החת"ס אמור להישמר בסוד?
היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא האי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר אמר אביי לא שנו אלא באתרא דלא תבעי אבל באתרא דתבעי לית לן בה אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי יהיב זוזא להאי וזוזא להאי והדר מקרב להו גבי הדדי ועביד חושבנא רבי יוחנן אמר כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין יצחק דבי ר' ינאי אמר כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם) אמר רב נחמן בר יצחק כגון דקא אמרי אינשי שרא ליה מריה לפלניא אביי אמר כדתניא (דברים ו, ה) וואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 293 אורחים