הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' פברואר 20, 2020 2:32 pm
מדברי הגר"ש וולבה (במאמר על הנבואה, מובא בהקדמת ספר משבצות זהב שמואל א) הבנתי שהעניין הוא כי על הנביא להבין מה שמראים לו, וחלק זה של הבנת מה הראו לו הוא כבר החלק של "חכמה" ולא של "נבואה". והקב"ה בוחן את הנביא תחילה האם הוא אכן מבין מה שמראים לו ורק לאחר מכן מראה לו את עיקר הנבואה שנשלח עבורה, התוכן והמסר וכו'. וכך מבאר שם הגר"ש את מעשה דירמיהו, מה אתה רואה - סיר נפוח אני רואה - היטבת לראות וכו'. עכת"ד ומה שהבנתי בהם.
ומחכמת ה' לעשות את המבחן באותו עניין השייך לתוכן אותה נבואה, והיינו להראות לו אותה תחילה במראה ומשל, ולבחון אותו האם הבין את המשל, ואם כן - מראים לו את הנמשל.
איני יודע אם זה מתאים כתשובה גם למקרים בהם המשל והנמשל באו בכתוב בזאח"ז בלי תיאור של "מבחן" באמצע, אבל נודע (כבר ברמב"ן עה"ת) שהמקרא אינו יומן ולו"ז, ולא מסמך דוקומנטרי, ולא כל פרט הוא מספר, אלא רק מה שחשוב ללימוד לדורות, וד"ת עניים במק"א ועשירים במק"א והמקרא לא צריך לחזור בכ"מ על אותו יסוד. מעתה י"ל שגם היכן שלא נתפרש שהיה כאן מבחן - אבל אם רואים אנו שהיה כפל מראות, תחילה מראה משל ואז מראה הנמשל - למדנו מפרשת ירמיהו מה פשר דבר.
על פי היסוד הנ"ל שאת דברי הנבואה לומדים בכוח החכמה (ומוסיף שם הגר"ש עוד שחכם עדיף מנביא ומשנתנה הנביאה יכול החכם למצוא בה בדרכי החכמה את כל מה שיש בה, ואינו זקוק לנבואה נוספת, ואף הנביא מקבל הנבואה עצמו אינו עדיף בביאורה ממנו כידוע מהרמב"ם בהקדמת פיה"מ וכו'), והנביא צריך להבין מה שמראים לו - הבנתי עוד כמה דברים:
א. ראה בסוף ספר דניאל שדניאל לא הבין ממה שראה מתי הקץ ומה כוונת/פירוש המילים שנאמרו לו, ואילו במגילה ג, א וברש"י שם איתא שחגי זכריה ומלאכי - שלא ראו את המראה אלא רק שמעו אותו מדניאל לאחר מכן - כן הבינו מה הכוונה והפירוש וידעו מתי הקץ. וראה שם עוד שדניאל לא נביא וחגו"מ כן, ואת פירש"י שם לזה שדניאל לא נשתלח לישראל בשום נבואה, והדברים עולים בקנה אחד. דנביא שמשתלח לישראל והיינו שמנבואתו תיעשה "תורה" לישראל שתילמד בכלי ה"חכמה" - צריך קודם כל להבין בעצמו את נבואתו, ולהיות ה"חכם" הראשון שלומד אותה, וז"פ בסברה. ורק מי שלא נשתלח בנבואה לישראל (אלא לאוה"ע, או לעצמו) מקבל נבואה אע"פ שאינו מבינה. (ותורה בדרגה כזו אינה נמצאת ב"נביאים" אלא שייכת ל"כתובים" (לא נכנסתי בזה לנידון מה בין נביאים לכתובים, יש בזה דברים ידועים ואכמ"ל).
ב. עוד הבנתי בזה את הגמרא בברכות ג, ב שמשה לא אמר "בחצות" כלשון הקב"ה אלא "כחצות" ומסבירה הגמרא לחד פירושא שזהו כי משה לא הווה ידע חצות אימת. וראה תוס' שם שמקשה מה בכך, עכ"פ יגיד משה בלשון הקב"ה, וראה מה שעונה (ותמוה, דא"כ מה ההפרש כ"כ בין פירוש זה לפירוש בהמשך הגמרא שיאמרו משה בדאי הוא, הלוא עיקרון אחד הוא, ובגמרא משמע שהוא שני ביאורים נפרדים), ולהנ"ל מיושב בפשיטות, ואולי זו גם כוונת התוס' "לא יוכל להראות לאחרים" ע"ד רש"י לגבי דניאל (ציינתי רק את עיקר הכיוון לביאור גמרא זו, ואכמ"ל בפרטי החשבון והביאור שם ביתר דקדוק).