במגיד מישרים לב"י (הו"ד במג"א סי' ר"ס) מבואר שאין לקוץ צפורני הידים והרגלים ביום אחד, ואפילו בערב שבת.
ואילו לגבי טבילת אישה מצינו בפוסקים שיכולה ליטלם ביום אחד, וביאר טעם הדבר בקצות השולחן (להגרא"ח נאה) סי' ע"ג סק"ה משום ששומר מצוה לא ידע דבר רע
ולכאורה מדוע בעושה כן לכבוד שבת לא נאמר ששומר מצוה לא ידע דבר רע?