בעל קרי – אשר תצא ממנו ש"ז – האם יש חילוק ביניהם?

[פי האתון]

כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה: וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה (דברים כג, יא, יב).

ומאידך: וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָרֶב – (ויקרא טו, טז).

אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר וְהַנֹּגֵעַ בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע: וכו' וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא. (ויקרא כב ד- ז). ויש עוד.

מדוע כתבה התורה פעם בלשון 'מקרה לילה' ופעם בלשון 'אשר תצא ממנו ש"ז' האם יש חילוק כלשהו ביניהם? כגון דהכא באונס והכא בדרך ביאה ברצון. או לאו.

ידוע לי מהסוגיא בנדה לה. ורש"י שם.

[שקלאוו]

עיין בהתשב"ץ (ח"א קב), בתשובה חריפה למי שכתב שיש בזה חילוק

[פי האתון]

עיין בהתשב"ץ (ח"א קב), בתשובה חריפה למי שכתב שיש בזה חילוק

יש"כ.
תודה על ההפניה.
וזה דברי השואל ותשובת התשב"ץ הנוגע לנידו"ד.

תשבץ.jpg (112.01 KiB) נצפה 1545 פעמים

[פי האתון]

אלא שבהמשך הדברים כתב חילוק אחר:
דאשר תצא ממנו ש"ז - איירי בהרגשת זעזוע גופו.
ומקרה לילה - איירי בלא הרגשה וזעזוע.

תשבץ 2.jpg (74.93 KiB) נצפה 1545 פעמים

[פי האתון]

היש עוד מי מרבותינו שדיבר בזה?