שייף נפיק כתב:לפני יותר משנה רציתי לקרוא לביתי יהודית על שם איטא ופתחתי על זה אשכול כאן ולא מצאו מקור נאמן שאיטא שייך ליהודית.. (מכח זה קראתי לה שניהם..)
חפש: משמעות שם נשים. אינני יודע לעשות קישור..
שייף נפיק כתב:שמעתי שהיו אומרים שהשם 'איטה' פירושו יהודית, האם כנים הדברים?
שייף נפיק כתב:לפני יותר משנה רציתי לקרוא לביתי יהודית על שם איטא ופתחתי על זה אשכול כאן ולא מצאו מקור נאמן שאיטא שייך ליהודית.. (מכח זה קראתי לה שניהם..)
חפש: משמעות שם נשים. אינני יודע לעשות קישור..
מחיפוש ב'גוגל':עזריאל ברגר כתב: . . טילא? . .
ועצ"ע.טילא. לוחמת חזקה. שם בלועזית: Tila. מין: בת. מקור השם: השפה הגרמנית. קטגוריות: בינלאומי.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:לא קראתי אל כל האשכול. רק אוסיף שמרן הגרב"צ א"ש זצוק"ל התנגד לשמות רחל ודינה. ואמר להחליף מרחל לאפרת.
אמנם הגר"ס מוצפי זצוק"ל חלק בזה ודומני שגם בשו"ת וישב הים דן בזה.
עושה חדשות כתב:הינדא?
חשב האפד כתב:האם יש מקור לשם ''הניה''? (שם של נשים).
ומה המשמעות של השם הזה?
גוראריה כתב:יש סברא לומר, כך שמעתי בעבר ויבואו החוקרים דכאן ויאמרו דברם: ש'אילה' לא נקבע מלכתחילה כשם אלא שתרגמו את השם הינדא.
והינדא לא נקבע מעיקרו כ'אילה' באידיש אלא כגלגול סמנטי של הענא [ובהטי' העברית הניה] , הנ'דל, הינד'ל' הינדא והגלילות.
וכמדומה לי שמובא בפוסקי אה"ע ש'הענא' אינו אלא שיבוש של "חנה"!
וצ"ע.
גוראריה כתב:עכ"פ מצ"ב הבית שמואל והנושא נידון באריכות. מקופיא לא ראיתי שיוזכר שם כלל אילה עם קשר להינדא.
חשב האפד כתב:מה מקור השם "הניה"?
האם יש משמעות לשם זה? (בהטייתו העברית- הניה, ולא ביידיש- הענא, הענטשא וכדו')
מה שנכון נכון כתב:ויעו"ע בכה"ג.
התיקון הוא כנראה טעות, כי הכוונה שנקראה כך מאז שנקנית למשרתת (בחנוכה), ולא הוריה הגויים קראוה כך כשנולדה.
החכם השלם כמהר"ר עזריא נר"ו אחרי אפרוש כפי אל ה' יגדיל כבוד תורתך אמן, אותותי אלה להשיב על מה שנדרשתי מאתך תהלתי על גט אשה גיורת שמה מרים, וקודם שגיירו אותה שהיתה שפחה היו קוראין אותה חנוקיטה על שם שלקחו אותה בחנוכה, ולא היתה לה באותו זמן שם אחר זולת חאנוקיטה ולאחר שגדלה היו קוראים אותה חנוכה ואח"כ כשנתגיירה היו קוראים אותה מרים, אך מ"מ קצת היו קוראים אותה חנוכה וקצת היו קוראים חאנוקיטה,
ואחר שנתבאר זה אבא לנדון דידן על אשה זו שקוראין לה קצת בשם חנוכה, ונסתפקתי קצת אם יש מקום לומר שאינו לשון לעז אלא על שם שנולדה בחנוכה איכא למימר שדומה קצת ללשון עברי,
בן_אליעזר כתב:חשב האפד כתב:האם יש מקור לשם ''הניה''? (שם של נשים).
ומה המשמעות של השם הזה?
עוד על-דבר שם זה מאשכולות הפורום (שאולי לא רוכזו כאן באשכול, ואולי (כפתגם הידוע) מרוב עצים - יש כאלו שלא רואים את היער):
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=1670#p11280גוראריה כתב:יש סברא לומר, כך שמעתי בעבר ויבואו החוקרים דכאן ויאמרו דברם: ש'אילה' לא נקבע מלכתחילה כשם אלא שתרגמו את השם הינדא.
והינדא לא נקבע מעיקרו כ'אילה' באידיש אלא כגלגול סמנטי של הענא [ובהטי' העברית הניה] , הנ'דל, הינד'ל' הינדא והגלילות.
וכמדומה לי שמובא בפוסקי אה"ע ש'הענא' אינו אלא שיבוש של "חנה"!
וצ"ע.
[ושם - בהמשך קצת, כתב הלה וכן צירף מה שאצרף שוב כעת]:גוראריה כתב:עכ"פ מצ"ב הבית שמואל והנושא נידון באריכות. מקופיא לא ראיתי שיוזכר שם כלל אילה עם קשר להינדא.
טברייני כתב:מעניין לציין את דעת הרבי מליובאויטש שאמר שאין לשנות שם בשום פנים ואופן דנבואה נזרקה בהורים בקריאת השם ואין לשנות. ואף אם נקרא נמרוד ימרוד ביצרו הרע.
ארזי ביתר כתב:שמש כתב:כמו למשל השם 'שירה' שידועה התנגדותו של הגרח"ק אליו.
ולמי שלא יודע...
נכנס אברך אל מרן הגרח"ק, בשבוע פרשת בשלח, ושאלתו בפיו. היות שנולדה לו בת בשבוע זה, חשקה נפשו ונפש ביתו, לקרוא לה בשם 'שירה', על שם שבת שירה. ענה לו הגר"ח, 'שירה' זה לא שם. וכי אם היא היתה נולדת בשבת פרה, גם היית קורא לה על שם השבת?...
עזריאל ברגר כתב:ארזי ביתר כתב:שמש כתב:כמו למשל השם 'שירה' שידועה התנגדותו של הגרח"ק אליו.
ולמי שלא יודע...
נכנס אברך אל מרן הגרח"ק, בשבוע פרשת בשלח, ושאלתו בפיו. היות שנולדה לו בת בשבוע זה, חשקה נפשו ונפש ביתו, לקרוא לה בשם 'שירה', על שם שבת שירה. ענה לו הגר"ח, 'שירה' זה לא שם. וכי אם היא היתה נולדת בשבת פרה, גם היית קורא לה על שם השבת?...
כבר אמרתי שמי שנולדה בשבת פרה - צריכים לקרוא לה "רבקה"...
לייטנר כתב:עזריאל ברגר כתב:כבר אמרתי שמי שנולדה בשבת פרה - צריכים לקרוא לה "רבקה"...
או לאה...
פירוש השם "לאה" אינו ברור. יש מפרשים על פי הערבית – פָּרַת-בָּר, ועל פי האכדית - פרה (le-u), או: גבירה, תקיפה. המשמעות העממית של השם "לאה" היא רָפָה, חוֹלָה, עַיֵיפָה, יְגֵעָה.
לבי במערב כתב:פירוש השם "לאה" אינו ברור. יש מפרשים על פי הערבית – פָּרַת-בָּר, ועל פי האכדית - פרה (le-u), או: גבירה, תקיפה. המשמעות העממית של השם "לאה" היא רָפָה, חוֹלָה, עַיֵיפָה, יְגֵעָה.
חרסון כתב:אתעניין בהבנת שיטת הגרח"ק בשמות. הרי זה ברור שגם בזמן הראשונים נתחדשו כמה וכמה שמות שלא היו מצויים קודם לכן. מאיזה שלב נקבע 'שם שם' על השמות ומעתה ואילך אין אנו מוסיפים עליהם?
שמא תרווייהו איתנהו בה, ואכ"מ.בברכה המשולשת כתב:ולכאורה דבר הלמד מעניינו . .
לייטנר כתב:עזריאל ברגר כתב:ארזי ביתר כתב:שמש כתב:כמו למשל השם 'שירה' שידועה התנגדותו של הגרח"ק אליו.
ולמי שלא יודע...
נכנס אברך אל מרן הגרח"ק, בשבוע פרשת בשלח, ושאלתו בפיו. היות שנולדה לו בת בשבוע זה, חשקה נפשו ונפש ביתו, לקרוא לה בשם 'שירה', על שם שבת שירה. ענה לו הגר"ח, 'שירה' זה לא שם. וכי אם היא היתה נולדת בשבת פרה, גם היית קורא לה על שם השבת?...
כבר אמרתי שמי שנולדה בשבת פרה - צריכים לקרוא לה "רבקה"...
או לאה...
פרדכת כתב:עושה חדשות כתב:הינדא?
שמעתי שהוא כנגד שם אדנות + ה'
באור חוזר (מהסוף להתחלה)
כשם אמו של העטרת צבי מזידיטשויב
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 100 אורחים