הנאה ממלאכת שבת שנעשתה כמתעסק

[יוצר אור]

נתעוררתי בשבת -

פליגי הפוסקים בעושה מלאכה כשמתעסק דפטור, אם יש איסור הנאה ממעשה שבת בכה"ג. [בקצרה ע' אורח"ש -
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=20].

ויל"ע להאוסרים, אם יהא אסור אף במלאכות דרבנן, לשיטת הפמ"ג [סי' שי"ח משב"ז סק"א] דמחמיר במש"ש אף במלאכות דרבנן.

[ויעוי' בקצוה"ש (סי' קכ"ח סק"ה - הובא בפסק"ת סי' שי"ח הע' 58 דהביא מעד ראיה אצל מרן הח"ח שהחמיר ע"ע כהפמ"ג, על אף שבמשנ"ב (שי"ח סק"ג) פסק איפכא, ואף בקצוה"ש כתב דהוי ממידת חסידות].

[דורש טוב לעמו]

קשה לומר כן, שכן כל דין מעשה שבת מדרבנן, ועוד שאפשר לצרף את שיטת ר' מאיר ודעימה.

[יוצר אור]

קשה לומר כן, שכן כל דין מעשה שבת מדרבנן, ועוד שאפשר לצרף את שיטת ר' מאיר ודעימה.

הפמ"ג גופיה לא חש לזה, ולא חילק כלל, אף דמעשה שבת דרבנן [ד"א, לא לכו"ע, דללבוש במידי דאכילה הוי דאו']
וכן האוסרים במתעסק לא אסרו כן אטו שוגג, אלא שהוא נכלל באיסור שוגג, א"כ מאי שנא?

[יוצר אור]

כעת ראיתי מציינים להפמ"ג דמבואר מדבריו דסבר דמעשה שבת במתעסק שרי,

דכ' [שי"ח משב"ז סק"ב] דזורק סכין לנועצה בכותל ושחטה כדרכה, לב"י [דלא חייש לדחיה בידיים] שרי, ולא חש לאסור מדין מעשה שבת, ומפני דהווה מתעסק וכלשונו במק"א [סי' ש"י משב"ז סק"ב] 'דאין בו מלאכת שבת ואפילו שוגג לא הוה ולא מחייב חטאת'.

וא"כ מאן דשנה זו לא שנה זו, דהפמ"ג הנ"ל שאסר מעשה שבת במלאכות דרבנן, התיר במתעסק,

ושוב לכו"ע ליכא חשש מעשה שבת דמתעסק במלאכות דרבנן.