ויש מצות עשה שלא יתחייב אדם בהם כי אם בסבה כגון מזוזה שמי שדר באהל פטור מן המזוזה וכן אם ידור בבית שחסר א' מן עשרה תנאים שצריך שיהיה בו כדי שיתחייב בה כדכתב רמב"ם וכן מצות מעקה צריך תנאים כדי להתחייב בה וכן ציצית מי שאינו לבוש טלית שיש בו ארבע כנפות פטור ובתרומה ומעשר בחוצה לארץ האדם פטור וגם בארץ ישראל פעמים דפטור כמבואר בגמרא וכן מצות נתינת שכר שכיר ביומו שאם לא ישכור אדם שכיר אין כאן מצות נתינה ופעמים שלא תבא הסבה לאדם כל ימיו ונמצא שלא עשה אותה מצוה לעולם וכן כל כיוצא במצות אלו אין בית דין של מטה מענישין את האדם למה אינו משתדל להביא עצמו לידי חיוב כדי לקיים אותן אבל ב"ד של מעלה מענישין עליהם כשיש חרון אף בעולם כדאיתא במס' מנחות שנגלה מלאך לרב קטינא ואמר לו אתה בלא ציצית בעבור שבגדיך פטורים אם כן מצות ציצית מה תהא עליה השיב רב קטינא וכי יש עונש על מצות עשה כאלה למה אין אדם משתדל להביא עצמו לידי חיוב השיבו המלאך בעידן ריתחא ענשינן אעשה ולשון הרב רבינו יונה גם על מצות כאלה אמרו ז"ל ענוש יענש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו כפי המצוה ושכרה לבעבור סבב פני דבר חיוב עליו...
חידוש בעיני על מי שאינו שוכר שכיר או שלא נשלמו אצלו הסיבות לחיוב מעקה, שהוא בכלל "בזמן דאיכא ריתחא ענשינן" כמו מי שאינו לובש ד' כנפות. האם יש עוד כעין ד' החרדים?
ואמנם התוס' בפסחים קיג: כ' "אי נמי אפי' אין לו יש לחזר ולהביא עצמו לידי חיוב כדאשכחן (סוטה דף יד.) במשה שהיה תאב ליכנס לארץ ישראל כדי לקיים מצות שבה", והרעק"א בגיליון ציין לגמ' במנחות דמ"א על עידנא דריתחא.
והערה נוספת; השל"ה כ' "שמחויב האדם להביא את עצמו לידי חיוב מזוזה, ואם עושה פתחו כדי שיפטור נענש. וכדאיתא בפרק התכלת בענין הציצית דענשי בעידן ריתחא", ויל"ע האם זה באופן שאין לו מזוזה בכלל, או אפילו כאשר יש לו בשאר פתחיו, ורק פתח אחד הוא פרץ פצימיו וכד' לפטור ממזוזה. כי הרי לגבי ציצית נהוג עלמא 'לעגל פינות' של שאר בגדים, אם יש לו עכ"פ בגד של ד' כנפות עם ציצית. ושמא יש לחלק בין ציצית למזוזה.