דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.
לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?
בברכה המשולשת כתב:דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.
לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?
מחילה מכתר"ה, אבל רבינו הדרכ"מ לא כתב שיש ט"ס בדברי מרן הב"י, אלא כך כתב רבינו הט"ז.
בדרכ"מ משמע שכוונתו לומר שהב"י טעה והתחלף לו חלב בבשר, דהיינו (כך אני מבין) שהב"י טעה בזכרונו וחשב שנאמר בחז"ל שיש סכנה בזה, וזאת הכוונה שנתחלף לו חלב בבשר.
דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.
לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?
מקופיא, נראה לכאורה כי הכוונה לטואו"ח בסימן הנ"ל.כדכד כתב:אורח חיים הוא ספר או אחד מד' חלקי הטוש"ע?
לבי במערב כתב:מקופיא, נראה לכאורה כי הכוונה לטויו"ד בסימן הנ"ל.כדכד כתב:אורח חיים הוא ספר או אחד מד' חלקי הטוש"ע?
אחד התלמידים כתב:דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.
לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?
אינני מבין על מה המהומה.
המעיינים בלשון הב"י יראו להדיא, שהוא הביא בזה את דברי ספר אורח חיים סי' קעג, שכתב לאסור אכילת דגים עם (חלב) [בשר].
אלא שבכתב היד [של ספר אורח חיים] אשר הדברים שבו הובאו בב"י, נפלה ט"ס, באופן שנתחלפה שם תיבת בשר בתיבת חלב.
לכן, מובנת לשון הב"י שכתב "ומכל מקום" (כי שתי תיבות אלו הם מלשון הב"י ולא מלשון כתב היד אשר הדברים שבו הובאו בב"י), וגם מובנים דברי האחרונים שייחסו זאת לט"ס (לא בדברי הב"י אלא בכתב היד אשר הדברים שבו הובאו בב"י).
אמת, ובחפזי שגיתי.חגי פאהן כתב:אורח חיים הוא השם של הספר הראשון שחיבר רבנו יעקב בן הרא"ש . .
דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.
לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?
כמעיין המתגבר כתב:דורש טוב לעמו כתב:הנה ידועה הסוגייא בעניין אכילת דג וחלב, האם ישנה ט"ס בדברי הב"י בריש סי' פז ביו"ד.
לכאורה לאחר העיון במשנה, גמרא וראשונים, נראה ברור שאין איסור באכילת דג וחלב. גם בדברי האחרונים רבו המתירים על האוסרים.
אלא שקשה לי בפשט הדברים. הדרכ"מ והט"ז ועוד, כתבו שבדברי הב"י נפלה ט"ס, והתערבב לו בשר בחלב. אמנם, מלשונו של הב"י קשה לומר שרצה לכתוב 'בשר' וכתב
בטעות 'חלב', שכן הביא את הדברים בסוגייא של דגים וחגבים שמותר לאכול בחלב, וכתב לבסוף: "ומ"מ אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ולכאורה לשון 'מכל מקום'
בא לסתור את מה שנכתב לפני, דהיינו עיקר הדין של אכילת דגים וחלב, וא"כ איך אפשר לומר שנפלה טעות סופר?
מצד אחד אתה בה ואומר בגדלות כי כי ברור שאין איסור. למרות שדברי הבית יוסף מללו שיש איסור ומצד שני גם אתה לא הבנת איך והיכן נפלה הט"ס.
דורש טוב לעמו כתב:שאלתי היא על הט"ס, כיצד זה מסתדר על לשון הב"י שם.
אחד התלמידים כתב:דורש טוב לעמו כתב:שאלתי היא על הט"ס, כיצד זה מסתדר על לשון הב"י שם.
viewtopic.php?p=629936#p629839
חגי פאהן כתב:לבי במערב כתב:מקופיא, נראה לכאורה כי הכוונה לטויו"ד בסימן הנ"ל.כדכד כתב:אורח חיים הוא ספר או אחד מד' חלקי הטוש"ע?
אורח חיים הוא השם של הספר הראשון שחיבר רבנו יעקב בן הרא"ש, ולאחר הרבה שנים הפך לאחד מ"ארבעה טורים". סימן קעג ביו"ד לא מדבר כלל בנושא בשר וחלב.
כדכד כתב:אחד התלמידים כתב:דורש טוב לעמו כתב:שאלתי היא על הט"ס, כיצד זה מסתדר על לשון הב"י שם.
viewtopic.php?p=629936#p629839
לא ענית על שאלתי שם
כדכד כתב:עכשיו ענית
אז לא ענית
כדכד כתב:איני זוכר את ההיסטוריה
אותך שאלתי שאלה אחת על מה שכתבת שהדיון היה על כתב היד של הספר אורח חיים.
אחד התלמידים כתב:דורש טוב לעמו כתב:שאלתי היא על הט"ס, כיצד זה מסתדר על לשון הב"י שם.
א. הב"י שם (יו"ד פז) ציין להדיא, שמקור דבריו הוא מתוך ספר [טור] אורח חיים סי' קעג.
ב. והנה בטור שם (או"ח קעג) כתוב אצל הספרים שלנו: "הרא"ש ז"ל היה רגיל ליטול ידיו בין בשר לדגים, דחמירא סכנתא מאיסורא".
ג. אבל לנגד עיני הב"י, עמד כתב יד אחר של הטור, שבו תיבת "בשר" שאצל הספרים שלנו (או"ח קעג) מוחלפת אצל כתב היד ההוא בתיבת "חלב". לכן כתב הב"י (יו"ד פז), דיש סכנה באכילת חלב ודגים, שהלא כך עולה להדיא ממה שכתוב בכתב היד הנ"ל של הטור (או"ח קעג): "הרא"ש היה רגיל ליטול ידיו בין חלב לדגים דחמירא סכנתא מאיסורא".
ד. לכן כתב הב"י (יו"ד פז), דאמנם בש"ס איתא להדיא דמותר לאכול דגים בחלב [וזה מצד הדין לחודיה], "ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, כמו שנתבאר בספר אורח חיים סימן קעג".
ה. ומיהו לדעת הט"ז, בכתב היד הנ"ל של הטור שעמד לנגד עיני הב"י, נפלה ט"ס, והנכון הוא לגרוס בטור שם (או"ח קע"ג) "בשר" (כגרסת הספרים שלנו), ולא (כגרסת כתב היד שעמד לנגד עיני הב"י): "חלב".
ו. אבל מי שמחמיר לאסור אכילת דגים בחלב, ס"ל לחוש לגרסת כתב היד של הטור שעמד לנגד עיני הב"י.
ז. ודוק.
בברכה המשולשת כתב:למרן הב"י היו כתבי יד של הטור?
אחד התלמידים כתב:בברכה המשולשת כתב:למרן הב"י היו כתבי יד של הטור?
היו ברשותו כתבי יד של כמעט כל הראשונים, אז האמנם דווקא כתבי יד של ארבעה טורים לא יהיו ברשותו? מאי שנא הני מהני...
אחד התלמידים כתב:בברכה המשולשת כתב:למרן הב"י היו כתבי יד של הטור?
היו ברשותו כתבי יד של כמעט כל הראשונים, אז האמנם דווקא כתבי יד של ארבעה טורים לא יהיו ברשותו? מאי שנא הני מהני...
לכשיבקע כתב:אחד התלמידים כתב:בברכה המשולשת כתב:למרן הב"י היו כתבי יד של הטור?
היו ברשותו כתבי יד של כמעט כל הראשונים, אז האמנם דווקא כתבי יד של ארבעה טורים לא יהיו ברשותו? מאי שנא הני מהני...
כת''י לא ידענא, אבל בכמה מקומות שהוא מתקן את לשון הטור הוא כותב שכן נמצא בספרי רבינו המדוייקים או לשון דומה לזה.
בברכה המשולשת כתב:הב"י...השתמש הרבה בדפוס
בברכה המשולשת כתב:למיטב ידיעתי, למרן הב"י לא היו כ"י של "כמעט כל הראשונים".
בברכה המשולשת כתב:לגבי הטור, האם יש מקום אחד בו מרן הב"י מזכיר כ"י של הטור?
אחד התלמידים כתב:בברכה המשולשת כתב:הב"י...השתמש הרבה בדפוס
אבל לא רק. כמו שבימינו משתמשים, לא רק במיילים, אלא גם במכתבים כתובים.
אגב, בחו"מ עה (ד"ה ואם) מביא מתוך נוסח כתב היד של שו"ת מהרי"ק, ואינני יודע האם ראה את מהדורת הדפוס של השו"ת הזה (קרימונה שי"ז).בברכה המשולשת כתב:למיטב ידיעתי, למרן הב"י לא היו כ"י של "כמעט כל הראשונים".
כשכתבתי "כמעט כל הראשונים", קיצרתי בלשוני, והתכוונתי לכמעט כל הראשונים שדבריהם הובאו בב"י (לאפוקי המאירי וכדומה).
גופא: למיטב ידיעתי, זכה מרן הב"י, שלנגד עיני קודשו עמדו כתבי היד של ספריהם של כמעט כל הראשונים [שדבריהם הובאו בב"י], ולמעשה הוא נהג פעמים רבות להשוות בדבריהם את נוסח הדפוס אל נוסח כתב היד.בברכה המשולשת כתב:לגבי הטור, האם יש מקום אחד בו מרן הב"י מזכיר כ"י של הטור?
למשל בחו"מ מו לב (סד"ה העדים), הוא משווה בדברי הטור, את נוסח הדפוס אל נוסח כתב היד.
ושם רלב (רד"ה ומ"ש רבינו וכן), הוא משווה את נוסח הטור המביא מתוך שו"ת הרא"ש, עם נוסח כתב היד עצמו של שו"ת הרא"ש.
ושם מט ז (סד"ה ומ"ש שצריך) נוהג כך עם שו"ת הרשב"א, וכן שם סט ב (סד"ה ומ"ש לפיכך) חוזר ונוהג כך שוב עם שו"ת הרשב"א.
ושם קפג (בהתחלה) נוהג כך עם המרדכי.
ושם רנ כט (ד"ה ומ"ש ודוקא) נוהג כך עם התוספות.
וביו"ד ריז (ד"ה הנודר מן היין) נוהג כך עם הירושלמי (הוא עושה זאת שם פעמיים)...
בברכה המשולשת כתב:לענ"ד נראה שהלומד בבית יוסף על הסדר יראה שבכל זאת עיקר שימושו בדפוס.
בברכה המשולשת כתב:וכעת נזכרתי שפעם ראיתי מאמר מסכם על שימוש מרן הב"י בכתבי יד (אולי באחד מהספרים של פרופ' ר' י"ש שפיגל?)
בברכה המשולשת כתב:גם לו יצוייר שהזדמן לו למרן הב"י כ"י משובש כזה של הטור.
בברכה המשולשת כתב:מדוע הוא ציטט דווקא ממנו?
אחד התלמידים כתב: ג. ועוד יתכן שהפתרון טמון בכך, שהמקור לנוסחת "חלב" (במקום "בשר") התקרא כידוע אצל הב"י (יו"ד פ"ז): "בספר אורח חיים" (במקום "בטור אורח חיים" כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה), ולא בכדי:
ואכן, עיין בב"י או"ח תמ, שהביא את דברי הטור ששם, אך העיר עליהם: "מ"ש...אינו מכוון...גם מ"ש רבינו...אינו מכוון...אחר שכתבתי זה בא לידי ספר אורח חיים וכתוב בו...והיא הנוסחא האמיתית". משמע שהב"י סמך שם יותר, על נוסחת "ספר אורח חיים" (הוא הספר שבשמו גם הביא הב"י ביו"ד פ"ז את נוסח "חלב"), מאשר את הנוסחה אשר "בטור אורח חיים" (כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה).
בברכה המשולשת כתב:אחד התלמידים כתב: ג. ועוד יתכן שהפתרון טמון בכך, שהמקור לנוסחת "חלב" (במקום "בשר") התקרא כידוע אצל הב"י (יו"ד פ"ז): "בספר אורח חיים" (במקום "בטור אורח חיים" כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה), ולא בכדי:
ואכן, עיין בב"י או"ח תמ, שהביא את דברי הטור ששם, אך העיר עליהם: "מ"ש...אינו מכוון...גם מ"ש רבינו...אינו מכוון...אחר שכתבתי זה בא לידי ספר אורח חיים וכתוב בו...והיא הנוסחא האמיתית". משמע שהב"י סמך שם יותר, על נוסחת "ספר אורח חיים" (הוא הספר שבשמו גם הביא הב"י ביו"ד פ"ז את נוסח "חלב"), מאשר את הנוסחה אשר "בטור אורח חיים" (כפי שבד"כ נוקט הב"י לכנות את הטור הראשון מהארבעה).
ומהו ספר זה?
אחד התלמידים כתב: ומהו ספר זה?
לבי במערב כתב:הלא מצוי הוא באוצה"ח.
בברכה המשולשת כתב:עיינתי היום בפרק הנוגע לטור ולבית יוסף בספר יוסף בחירי.
...
הדבר נוגע גם להשערה זו של כתר"ה.
אחד התלמידים כתב:בברכה המשולשת כתב:עיינתי היום בפרק הנוגע לטור ולבית יוסף בספר יוסף בחירי.
...
הדבר נוגע גם להשערה זו של כתר"ה.
מסתמא כוונתך אל מה שהובא שם, בעמוד של"ו (ד"ה חלק), ובעמ' של"ז (סעיפים ב,ו,ח,י,יב,יג).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 207 אורחים