הודעהעל ידי יאיר1 » ב' יוני 08, 2020 6:56 pm
אפרש דבריי
בגמרא מבואר שסוכה גזולה היא רק באופן שגנב סוכה שעל גבי עגלה וכדו.
דקרקע אינה נגזלת וממילא לא חשיבא גזולה.
ואם גנב עצים, אינו חייב אלא דמי עצים.
סוכה לא.
אבל גזל עצים וסיכך בהן דברי הכל אין לו אלא דמי עצים ...... ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי צווחה ולא אשגח בה רב נחמן אמרה ליה איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה אמר להו רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד
גם בשו"ע נראה שהגמרא נפסקה כצורתה. תרלז ג
סוכה גזולה, כשרה. כיצד, אם תקף על חבירו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה, יצא, שאין הקרקע נגזלת. הגה: מיהו לכתחלה לא ישב אדם בסוכת חבירו שלא מדעתו, כ"ש אם דעתו לגזלה, וכן לא יעשה סוכה לכתחלה בקרקע של חבירו שלא מדעתו, וכן בקרקע שהיא של רבים (הגהות אשירי וא"ז); מיהו בדיעבד יצא. וכן לא יקצצו ישראל הסכך בעצמם, אלא יקנו אותם מעובדי כוכבים, דכל גזל אין עושין ממנו סוכה לכתחלה (מהרי"ל); ואם גזל עצים ועשה מהם סוכה, אף על פי שלא חיברן ולא שינה בהם כלום, יצא; תקנת חכמים, שאין לבעל העצים אלא דמי עצים בלבד; אבל אם גזל סוכה העשויה בראש הספינה או בראש העגלה, וישב בה, לא יצא. הגה: וה"ה אם ראובן בנה סוכה בקרקע שמעון, ושמעון תקף את ראובן וגזל סוכתו הבנויה בקרקע שלו, לא יצא בה ואין כאן תקנת השבים, הואיל ולא טרח בה ולא הוציא עליה הוצאות (הגהות אשיר"י פ"ב דסוכה).
ועי' תוס בל עמוד ב.
השאלה עד כמה תקנו בזה, האם גם כאשר לא נעשה שום שינוי כגון סוכת נחלים שהיא נעשית בהרכבה קלה וללא שום שינוי.
פשוט לי שאם גזל קרשים וחיברם בברגים כבר תקנו בזה.