עזריאל ברגר כתב:בפשטות - לאו שמה אכילה.
וע"ד צירוף כביצה לנטילת ידיים.
מלבב כתב:עזריאל ברגר כתב:בפשטות - לאו שמה אכילה.
וע"ד צירוף כביצה לנטילת ידיים.
הרי טעם שצריך כביצה בגלל שפחות מזה הוא אכילת ארעי, אטו מי שמפסיק בסעודתו הופך סעודתו לסעודת ארעי?
עזריאל ברגר כתב:מלבב כתב:עזריאל ברגר כתב:בפשטות - לאו שמה אכילה.
וע"ד צירוף כביצה לנטילת ידיים.
הרי טעם שצריך כביצה בגלל שפחות מזה הוא אכילת ארעי, אטו מי שמפסיק בסעודתו הופך סעודתו לסעודת ארעי?
אין כאן סעודה כלל, ואפילו לא עראי.
מלבב כתב:עזריאל ברגר כתב:מלבב כתב:עזריאל ברגר כתב:בפשטות - לאו שמה אכילה.
וע"ד צירוף כביצה לנטילת ידיים.
הרי טעם שצריך כביצה בגלל שפחות מזה הוא אכילת ארעי, אטו מי שמפסיק בסעודתו הופך סעודתו לסעודת ארעי?
אין כאן סעודה כלל, ואפילו לא עראי.
יש צדק בטענתך שפחות מכזית לא מקרי אכילה, אבל זה לעניין איסורים, זה קצת חידוש לומר כן לעניין שם סעודה, אטו מי שאכל כשיעור שאחרים קובעים סעודה פת הבאה בכיסנין כזית פחות מכדי אכילת פרס לא יתחייב בברכת המזון?
אבל עכ"פ מה הדין להשיטות שצריך בלילה ראשון כבצה בכדי אכילת פרס, האם מי שיאכל כביצה ביותר מכדי אכילת פרס לא מברך? הרי זה וודאי אכילה.
מלבב כתב:מי שאוכל כביצה פת בסוכה, אבל אוכל כל כזית בזמן יותר מכדי אכילת פרס, האם יכול לברך לישב בסוכה?
עזריאל ברגר כתב:רחמנא אמר "ואכלת ושבעת וברכת", והוא לא אכל!
אבל מה ששייך לשאול, אם אכל כזית בכדי אכילת פרס, ואח"כ המשיך לאכול מעט מעט עד שסיים את השיעור, שאז אי אפשר לומר ש"הוא לא אכל". וצ"ע.
עזריאל ברגר כתב:מלבב כתב:עזריאל ברגר כתב:מלבב כתב:עזריאל ברגר כתב:בפשטות - לאו שמה אכילה.
וע"ד צירוף כביצה לנטילת ידיים.
הרי טעם שצריך כביצה בגלל שפחות מזה הוא אכילת ארעי, אטו מי שמפסיק בסעודתו הופך סעודתו לסעודת ארעי?
אין כאן סעודה כלל, ואפילו לא עראי.
יש צדק בטענתך שפחות מכזית לא מקרי אכילה, אבל זה לעניין איסורים, זה קצת חידוש לומר כן לעניין שם סעודה, אטו מי שאכל כשיעור שאחרים קובעים סעודה פת הבאה בכיסנין כזית פחות מכדי אכילת פרס לא יתחייב בברכת המזון?
אבל עכ"פ מה הדין להשיטות שצריך בלילה ראשון כבצה בכדי אכילת פרס, האם מי שיאכל כביצה ביותר מכדי אכילת פרס לא מברך? הרי זה וודאי אכילה.
לגבי פת הבאה בכיסנין - רחמנא אמר "ואכלת ושבעת וברכת", והוא לא אכל!
לגבי מה שכתבת על הלילה הראשון לא ממש הבנתי את דבריך.
אבל מה ששייך לשאול (גם לגבי סוכה וגם לגבי פהב"כ) זה אם אכל את הכזית הראשון בכדי אכילת פרס, ואח"כ המשיך לאכול מעט מעט עד שסיים את השיעור.
שאז אי אפשר לומר ש"הוא לא אכל".
וצ"ע.
מלבב כתב:יש מחלוקת בלילה הראשון להשיטות שצריך כביצה, האם צריך לאכול כל הביצה בכדי אכילת פרס, או שמספיק כל כזית בכדי אכילת פרס, לפי זה שאלתי האם לפי השיטות שצריך כביצה בכדי אכילת פרס לכאורה הוא הדין לעניין שאר הימים לעניין ברכה דמאי שנא, אבל מה הסברא בזה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 472 אורחים