ברכתו של שייק פירות

[איש גבעות]

נשאלתי מה הדין במי שטוחן פירות שרובם אינם משבעת המינים ומיעוטם משבעת המינים, אלא שגם במיעוט יש כשיעור המצריך ברכת מעין שלש, באופן שאין הפרי ניכר כלל.
מה ברכתו הראויה לפניה ובעיקר מה הדין לגבי ברכה אחרונה.
אציין כי השואל הינו מבני עדות המזרח.
לגבי ברכה ראשונה נראה שלפי הכרעת המשנ"ב בסימן ר"ב ס"ז יש לברך שהכל כיון שאין הפרי ניכר.
אמנם בדעת פוסקי ספרד מצינו מחלוקת. דעת הגר"ע יוסף שיברך העץ ואילו האור לציון וכמדומה שגם הבן איש חי סבורים שמדין סב"ל יש לברך שהכל.
אמנם לגבי ברכה אחרונה יש לדון טובא דבזה אין יוצא בברכת נפשות אי ברכתו מעין ג', וכבר כתב המשנ"ב בסימן ר"ב ס"ז דבפרי שנימוח לגמרי יברך מעין שלש שכן משמע מהרמ"א לעיקר הדין.

אלא שנסתפקתי הואיל וקיי"ל שבאכל משבעת המינים ומשאר פירות יברך רק מעין שלש, אי הכא דאיירינן בפירות שנימוחו נמי אמרינן הכי או דילמא אזלינן בתר רוב פירות שאינן משבעת המינים כדין עיקר וטפל וממילא ברכתו נפשות.

אודה למי שיאיר עיני בספק זה כיון שנוגע למעשה.

[כדכד]

אם הולכים אחר רוב פירות - לכאורה גם אם לא נימוחו ברכתן האחרונה היא בור נפשות.
אם העיקר הוא משבעת המינים אז יש לדון אם כשנמוחו זזה משנה את הגדר של עיקר וטפל

[איש גבעות]

אם הולכים אחר רוב פירות - לכאורה גם אם לא נימוחו ברכתן האחרונה היא בור נפשות.
אם העיקר הוא משבעת המינים אז יש לדון אם כשנמוחו זזה משנה את הגדר של עיקר וטפל

עיקר הספק שלי הוא מצד מה שנפסק שבאכילת פרי משבעת המינים יחד עם פרי אחר יברך רק מעין שלש כיון שכל פרי בעצם ראוי לברכת על העץ אלא שמפאת שאינו חשוב מספיק לא תיקנו לו ברכה מיוחדת, אבל כשממילא מברך מעין שלש על פרי משבעת המינים, מהני גם לפרי שאינו משבעת המינים.
לפי זה אולי יש סברא לומר שאף שבשייק המיעוט הוא משבעת המינים אכתי יברך מעין שלש.
הפשטות היא לא כצד הזה, אך אם יש מי שיודע על דברים מפורשים בענין, אשמח מאד.

[כדכד]

גם אני הבנתי כמוך שזו הסברא באכל פירות שאינם מז' המינים עם פירות מז' המינים אך כמי הפורום בעבר גרמו לי לעין שוב בסוגייא ולהבין שאין זה הטעם.
בעצם רק הפירות שנשתבחה בהם א"י ראויים לברכת מעין שלש, אלא שאם אוכל פירות נוספים יחד אתם אז הפירות הנוספים טפלים להם ונפטרו בברכתם אולם כאשר העיקר אינו משבעת המינים אין הפירות מתחייבים ברכת מעין שלש כלל.
לכן אם אכל פחות מכזית תמרים ופחות מכזית פוחים לא יברך מעין שלש אף שביחד יש כזזית

[איש גבעות]

גם אני הבנתי כמוך שזו הסברא באכל פירות שאינם מז' המינים עם פירות מז' המינים אך כמי הפורום בעבר גרמו לי לעין שוב בסוגייא ולהבין שאין זה הטעם.
בעצם רק הפירות שנשתבחה בהם א"י ראויים לברכת מעין שלש, אלא שאם אוכל פירות נוספים יחד אתם אז הפירות הנוספים טפלים להם ונפטרו בברכתם אולם כאשר העיקר אינו משבעת המינים אין הפירות מתחייבים ברכת מעין שלש כלל.
לכן אם אכל פחות מכזית תמרים ופחות מכזית פוחים לא יברך מעין שלש אף שביחד יש כזזית

חושבני שההגדרה של עיקר וטפל בהקשר הזה אינה מדויקת.

כעיקרון כל פרי מתאים לברך עליו על העץ ועל פרי העץ שהרי פרי עץ הוא, אלא שמתוך שאין בו חשיבות אין לייחד לו ברכה.
עד כמה שכבר מייחדים ברכה לפרי משבעת המינים, היא מועילה גם לזה שאינו משבעת המינים.

לפי הגדרה זו אפשר לצדד שאף שרוב השייק אינו משבעת המינים אכתי יברך עליו מעין שלש.
אמנם הפשטות, כאמור, אינה כן, אך אשמח לשמוע על הכרעה ברורה בענין.

[איש גבעות]

גם אני הבנתי כמוך שזו הסברא באכל פירות שאינם מז' המינים עם פירות מז' המינים אך כמי הפורום בעבר גרמו לי לעין שוב בסוגייא ולהבין שאין זה הטעם.
בעצם רק הפירות שנשתבחה בהם א"י ראויים לברכת מעין שלש, אלא שאם אוכל פירות נוספים יחד אתם אז הפירות הנוספים טפלים להם ונפטרו בברכתם אולם כאשר העיקר אינו משבעת המינים אין הפירות מתחייבים ברכת מעין שלש כלל.
לכן אם אכל פחות מכזית תמרים ופחות מכזית פוחים לא יברך מעין שלש אף שביחד יש כזזית

חושבני שההגדרה של עיקר וטפל בהקשר הזה אינה מדויקת.

כעיקרון כל פרי מתאים לברך עליו על העץ ועל פרי העץ שהרי פרי עץ הוא, אלא שמתוך שאין בו חשיבות אין לייחד לו ברכה.
עד כמה שכבר מייחדים ברכה לפרי משבעת המינים, היא מועילה גם לזה שאינו משבעת המינים.

לפי הגדרה זו אפשר לצדד שאף שרוב השייק אינו משבעת המינים אכתי יברך עליו מעין שלש.
אמנם הפשטות, כאמור, אינה כן, אך אשמח לשמוע על הכרעה ברורה בענין.

[איש גבעות]

גם אני הבנתי כמוך שזו הסברא באכל פירות שאינם מז' המינים עם פירות מז' המינים אך כמי הפורום בעבר גרמו לי לעין שוב בסוגייא ולהבין שאין זה הטעם.
בעצם רק הפירות שנשתבחה בהם א"י ראויים לברכת מעין שלש, אלא שאם אוכל פירות נוספים יחד אתם אז הפירות הנוספים טפלים להם ונפטרו בברכתם אולם כאשר העיקר אינו משבעת המינים אין הפירות מתחייבים ברכת מעין שלש כלל.
לכן אם אכל פחות מכזית תמרים ופחות מכזית פוחים לא יברך מעין שלש אף שביחד יש כזזית

חושבני שההגדרה של עיקר וטפל בהקשר הזה אינה מדויקת.

כעיקרון כל פרי מתאים לברך עליו על העץ ועל פרי העץ שהרי פרי עץ הוא, אלא שמתוך שאין בו חשיבות אין לייחד לו ברכה.
עד כמה שכבר מייחדים ברכה לפרי משבעת המינים, היא מועילה גם לזה שאינו משבעת המינים.

לפי הגדרה זו אפשר לצדד שאף שרוב השייק אינו משבעת המינים אכתי יברך עליו מעין שלש.
אמנם הפשטות, כאמור, אינה כן, אך אשמח לשמוע על הכרעה ברורה בענין.

[כדכד]

בעיקרון
צודק' מר שכל פרי ראוי לברכת "על העץ ועל פרי העץ" כשם כל פרי עץ ראוי לברכת "בורא פרי העץ" אך ברכת מעין שלש אינה ברכה אחרונה לפירות עץ בכלל אלא היא קיצור של ברכת המזון שנתקנה גם על שבח א"י המוציאה אותם פירות ולכן היא נתקנה מראש רק לפירות אשר התורה משבחת בהם את הארץ.
התחדש שכשאכל מהפירות שנשתבחה בהם הארץ והתחייב באותה ברכה יכלול בברכתו גם אם אכל פירות אחרים, כי הם יכולים להיות טפלים לשבעת המינים אולם אם לא התחיב במעין שלש משום שלא אכל מהפירות שנשתבחה בהם א"י כשיעור חיוב ברכה אחרונה או שאכלם כטפלים לפירות האחרים לא התחייב כלל במעין שלש.
לפני זמן רב פתחתי אשכול בשם "צירוף לברכה מעין שלש" ועד כמה שזכורר לי שם הביאו מקורות בנידון שאי אפשר להתחיב במעין שלש אם לא אכל שיעור משבעת המינם בדווקא

[כדכד]

עיינתי שוב באשכול ההוא ": צירוף לברכת מעין שלש" ודומני שהדברים לא פשוטים ואולי תלויים במחלוקת הפוסקים.
עדיין לענין אשכול זה נראה לי שלכ"ע יברך בנ"ר ולא מעין שלש