מילה לתינוק בתקופת הקורונה- הנחיות מוצעות

[גימפעל]

יש לציין כי הרב הנ"ל כבר הביע דעתו נגד מציצה בפה.

[נוטר הכרמים]

פסקו של הגר"א וייס תמוה מאד מכמה צדדים, יש להוסיף על כל מה שתמהו כאן, שמה שכתב

"ונראה עוד דכיון שמצוה זו רובצת על האב והאב אין בידו למול את בנו אלא ע"י שהוא ממנה שליח מוהל, והמוהל מצידו אינו מצווה להסתכן ואף אינו מחוייב לעבור על החוק ולהסתכן בעונש מצד השלטונות, בהכרח ידחו את המילה"

הוא תמוה מאד, הרי הדין הוא שאם האב לא מל חייב כל אדם למולו וכופים את המוהל על זה כנפסק בשו"ע סי' רס"א.

אבל משעשע לראות את כל מחפשי מומין יוצאים ממאורותיהם, כמובן הם יודעים היטב את מניעיו, והם האחראים למחות נגדו במחאות צעקניות בלי שום נימוקים. אנו אין זו דרכנו ולכן לא נדבר על מניעיהם שלהם.

הסוגיא של מניעים היא בבחינת 'מים שאין להם סוף', והיא נושא לפסיכולוגים ומשועממים.
להביע ביקורת על פסק יש כמה צורות, יש ויכוח הלכתי טהור, בשביל זה צריך להיכנס לסוגיא ולכל הצדדים ההלכתיים מחד והמעשיים מאידך.
יש לפעמים ביקורת עניינית לגמרי על המשמעות של הפסק, על ההשלכות שלו, אופן הפרסום, והאוירה שהוא משרה.
מי שרגיל מעט בספרי השו"ת, ימצא לרוב את הנימוקים הללו, בדור האחרון השבט הלוי מלא מזה.
לכן כשמביעים פליאה על משמעות של פסק ללא נימוקים, אין כאן בחינה של מניעים,
וגם לא נכתב אודות זה דבר,
דיברו ומחו על האוירה שזה מייצר.
יתכן שאין הקולר תלוי ברב, אלא באלו שהחליטו לתת הד למכתב הפרטי הזה ולפרסם אותו במאות אלפים בעלוני שיווק ללימוד מקצועות קודש.

ויש כמובן גם את תחושות האי נוחות באופן כללי, כאשר משום מה בסוגיית הקורונה בכל העת נטפלים רק לצרות ולבעיות של הדת וההלכה, רח"ל,
על זה חדשים לבקרים יוצאים מודעות גדולות ואזהרות חמורות וכו',
ומשום מה לא ניתנת תשומת לב מספקת לסכנות שיש בשמחות, בשבתות אירוח ועוד.

[איש גבעות]

שבוע טוב.

אני לא מפחד להביע את ההרגשה שלי, ואת הדעה ששמעתי מכמה וכמה ת"ח.

ראשית, עצם הפסק שמורה בקלילות יתר להישמע להוראות הרופאים בהאי אתרא ולא למול את הילד במילה בזמנה,
שעל מצוה זו אמרו חז"ל 'עליך הורגנו כל היום', לא מובן ומקובל כ"כ.

אבל השערוריה היא לא בכך, אלא בחגיגיות בה הפסק מתפרסם בראש כל חוצות, בעלונים וכו',
מה יש כאן חוץ מרתיחה של קרירות לכל דבר שבקדושה.
וכשזה על רקע של חומרות דומות במצוות הקורונה,
כאשר הרב אינו ידוע בין המחמירים בנוגע למצוות אחרות, ולהיפך,
זה עצוב.

לא מבין את כוונתך.
מה הכוונה: "בקלילות יתר"?
כיצד היית מצפה לכתיבת פסק שלא בקלילות יתר?
גם הטענה על "השערוריה" על פרסום הפסק היא יותר ממגוכחת.
לדידו של הרב וייס זהו ענין הלכתי טהור שמצוה וחובה לפרסמו על מנת לידע את כל אלו שהדבר נוגע אליהם.

עצם זה שאתה מרשה לעצמך, הרב הנוטר, לעלות על המוקד פוסק חשוב ומאשים אותו בקרירות לכל דבר שבקדושה הוא דבר מזעזע.
בעיני הוא חמור הרבה יותר מאשר דחיית מצוות המילה שכידוע נדחית מכל ספק רחוק מאד של פיקוח נפש.

[שומע ומשמיע]

פסקו של הגר"א וייס תמוה מאד מכמה צדדים, יש להוסיף על כל מה שתמהו כאן, שמה שכתב

"ונראה עוד דכיון שמצוה זו רובצת על האב והאב אין בידו למול את בנו אלא ע"י שהוא ממנה שליח מוהל, והמוהל מצידו אינו מצווה להסתכן ואף אינו מחוייב לעבור על החוק ולהסתכן בעונש מצד השלטונות, בהכרח ידחו את המילה"

הוא תמוה מאד, הרי הדין הוא שאם האב לא מל חייב כל אדם למולו וכופים את המוהל על זה כנפסק בשו"ע סי' רס"א.

אבל משעשע לראות את כל מחפשי מומין יוצאים ממאורותיהם, כמובן הם יודעים היטב את מניעיו, והם האחראים למחות נגדו במחאות צעקניות בלי שום נימוקים. אנו אין זו דרכנו ולכן לא נדבר על מניעיהם שלהם.

הסוגיא של מניעים היא בבחינת 'מים שאין להם סוף', והיא נושא לפסיכולוגים ומשועממים.
להביע ביקורת על פסק יש כמה צורות, יש ויכוח הלכתי טהור, בשביל זה צריך להיכנס לסוגיא ולכל הצדדים ההלכתיים מחד והמעשיים מאידך.
יש לפעמים ביקורת עניינית לגמרי על המשמעות של הפסק, על ההשלכות שלו, אופן הפרסום, והאוירה שהוא משרה.
מי שרגיל מעט בספרי השו"ת, ימצא לרוב את הנימוקים הללו, בדור האחרון השבט הלוי מלא מזה.
לכן כשמביעים פליאה על משמעות של פסק ללא נימוקים, אין כאן בחינה של מניעים,
וגם לא נכתב אודות זה דבר,
דיברו ומחו על האוירה שזה מייצר.
יתכן שאין הקולר תלוי ברב, אלא באלו שהחליטו לתת הד למכתב הפרטי הזה ולפרסם אותו במאות אלפים בעלוני שיווק ללימוד מקצועות קודש.

ויש כמובן גם את תחושות האי נוחות באופן כללי, כאשר משום מה בסוגיית הקורונה בכל העת נטפלים רק לצרות ולבעיות של הדת וההלכה, רח"ל,
על זה חדשים לבקרים יוצאים מודעות גדולות ואזהרות חמורות וכו',
ומשום מה לא ניתנת תשומת לב מספקת לסכנות שיש בשמחות, בשבתות אירוח ועוד.

אני לא מבין איך בצורה לוגית אפשר להבין את דבריך אחרת מייחוס מניעים.
הרי דברת על זה שהגאון שליט"א בד"כ מיקל ואילו כאן הוא מחמיר, איך זה קשור למפרסמים? ומכוח זה האשמת ת"ח מופלג במילים חמורות ביותר [רתיחה ...].

אני לא מאלו שיודעים לקבוע בשביל אחרים איפה עובר הקו של מה מותר לומר במסגרת ויכוח לאחר שהאומר בטוח בדעתו, אבל זה ברור לי שנקודת הפתיחה כל עוד שלא ברורה לך ההאשמה כשמדברים על תלמיד חכם מובהק צריכה להיות כבוד גדול.
ואם אכן אינך בטוח אז נסח את דבריך אחרת.

[עזריאל ברגר]

נא לשמור על כבודם של רבנן ותלמידיהון (כולל הכותבים בפורום, וכולל גם שיזהרו לא לבייש את עצמם...).

[ארי שבחבורה]

ראיתי ב'יתד נאמן' של אתמול מכתב של הגרא"ו ובו הוא מסתייג מהפסק המדובר.

[נוטר הכרמים]

ראיתי ב'יתד נאמן' של אתמול מכתב של הגרא"ו ובו הוא מסתייג מהפסק המדובר.

נא להעלות אם אפשר.

[איש גבעות]

ראיתי ב'יתד נאמן' של אתמול מכתב של הגרא"ו ובו הוא מסתייג מהפסק המדובר.

מצטערים מאד.
מאוחר מדי.
כבר יצאנו נגדו...

ושוב עולם כמנהגו נוהג.
משפדים רב ופוסק מבלי לברר עימו דבר.
מאשימים אותו בקרירות לכל דבר שבקדושה.
אחר כך גם נפנים לברר את העובדות.
ואלה, מה לעשות, שונות מאד ממה שפורסם.

ככה נראים מלחמות "ההשקפה הטהורה"!

[נוטר הכרמים]

ראיתי ב'יתד נאמן' של אתמול מכתב של הגרא"ו ובו הוא מסתייג מהפסק המדובר.

מצטערים מאד.
מאוחר מדי.
כבר יצאנו נגדו...

ושוב עולם כמנהגו נוהג.
משפדים רב ופוסק מבלי לברר עימו דבר.
מאשימים אותו בקרירות לכל דבר שבקדושה.
אחר כך גם נפנים לברר את העובדות.
ואלה, מה לעשות, שונות מאד ממה שפורסם.

ככה נראים מלחמות "ההשקפה הטהורה"!

דווקא הפעם אני לא מסכים אתך.
הביקורת הפומבית על הפסק (בעיתון הפלס) הופיע בעילום שם הרב הפוסק,
כך גם בדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א.

הביקורת כאן ממש לא 'שיפדה' אותו לטעמי,
והיא התייחסה למה שהתפרסם בשמו.

כעת ניתן לטעון בדיוק להיפך,
דווקא בשל הביקורת -
אנחנו זוכים להבהרה...

[איש גבעות]

ראיתי ב'יתד נאמן' של אתמול מכתב של הגרא"ו ובו הוא מסתייג מהפסק המדובר.

מצטערים מאד.
מאוחר מדי.
כבר יצאנו נגדו...

ושוב עולם כמנהגו נוהג.
משפדים רב ופוסק מבלי לברר עימו דבר.
מאשימים אותו בקרירות לכל דבר שבקדושה.
אחר כך גם נפנים לברר את העובדות.
ואלה, מה לעשות, שונות מאד ממה שפורסם.

ככה נראים מלחמות "ההשקפה הטהורה"!

דווקא הפעם אני לא מסכים אתך.
הביקורת הפומבית על הפסק (בעיתון הפלס) הופיע בעילום שם הרב הפוסק,
כך גם בדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א.

הביקורת כאן ממש לא 'שיפדה' אותו לטעמי,
והיא התייחסה למה שהתפרסם בשמו.

כעת ניתן לטעון בדיוק להיפך,
דווקא בשל הביקורת -
אנחנו זוכים להבהרה...

הרב הנוטר

גם עם הביקורת הופיעה בעילום שם כולם היו מספיק חכמים להבין במי המדובר.
האשמה בקרירות כמדומה יצאה מתחת מקלדתך.

ובקשר לזכייה בהבהרה

על דא קא בכינא
במקום לברר ברר היטב את העובדות ולקבל הבהרה,
מתקיפים ומאשימים ורק אחר כך מתפנים לקבל הבהרות.

[צולניק]

מצורף ה"הבהרה". [במילים אחרות "טעיתי"]

[איש גבעות]

מצורף ה"הבהרה". [במילים אחרות "טעיתי"]

כיצד הגיע כבודו למסקנה זו??
הוא נשאל מה לעשות במצב בו הרופאים בצרפת סבורים שישנה סכנה למול ועל זה ענה מה שענה.
מן הסתם היה בסיס חזק לשאלה.
בסופו של דבר החליטו רופאי צרפת שאין סכנה וממילא ברור שאין לדחות המילה.
היכן הטעות שלו??


בסוגריים יאמר:
מן הרבנים הבודדים שהבינו כבר בתחילת ההתפרצות בפני מה אנו עומדים, נמנה הרב אשר וייס שליט"א.
הרב עשה לילות כימים כפשוטו על מנת להתריע ולעורר בזמן שרבנים אחרים ראו בזה קורויז חולף.
למזלנו הטוב מצודתו של הרב פרושה גם בארצות הגולה בהם רבים חללים נפלו, ובזכות תושייתו ועצתו ניצלו חיים רבים.

אין לי כל קשר אישי לרב, אך כצופה מן הצד (תרתי משמע, צפיתי מספר פעמים בהרצאות שהרב מסר בזום בתחילת ההתפרצות) נוכחתי לראות זאת.
מן הסתם הצלת נפשות

[שש ושמח]

כעת ניתן לטעון בדיוק להיפך,
דווקא בשל הביקורת -
אנחנו זוכים להבהרה...

בודאי שניתן לטעון כך. מה הבעיה? הרי לא מעניינת אותנו העובדה הזניחה שההבהרה [או יותר נכון, החזרה] נכתבה כבר באסרו חג פסח, ונמצאת כאן בפורום viewtopic.php?f=73&t=49967&p=622140&hilit=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA+%D7%90%D7%A9%D7%A8#p622140 כבר חודשיים. אל תבלבלו אותנו עם עובדות.

מאותו הטעם אפשר להפריח עוד טיעונים מופרכים כגון "הביקורת הפומבית על הפסק (בעיתון הפלס) הופיע בעילום שם הרב הפוסק, כך גם בדברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א" כשכל ילד בן יומו יודע שכל מי שרואה את הביקורת יידע במי המדובר. וכגון "הביקורת כאן ממש לא 'שיפדה' אותו" כשכל אחד כאן יכול לגלול ולראות בעיניו מה כתבו כאן לפני כמה הודעות.

[איש גבעות]

כעת ניתן לטעון בדיוק להיפך,
דווקא בשל הביקורת -
אנחנו זוכים להבהרה...

בודאי שניתן לטעון כך. מה הבעיה? הרי לא מעניינת אותנו העובדה הזניחה שההבהרה [או יותר נכון, החזרה] נכתבה כבר באסרו חג פסח, ונמצאת כאן בפורום viewtopic.php?f=73&t=49967&p=622140&hilit=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA+%D7%90%D7%A9%D7%A8#p622140 כבר חודשיים.

הרב שש ושמח

על כך נאמר: אל תבלבל אותנו עם עובדות...

[צולניק]

מצורף ה"הבהרה". [במילים אחרות "טעיתי"]

כיצד הגיע כבודו למסקנה זו??
הוא נשאל מה לעשות במצב בו הרופאים בצרפת סבורים שישנה סכנה למול ועל זה ענה מה שענה.
מן הסתם היה בסיס חזק לשאלה.
בסופו של דבר החליטו רופאי צרפת שאין סכנה וממילא ברור שאין לדחות המילה.
היכן הטעות שלו??

הוא קיבל שמועה מוטעית ולפיה רופאים באחת המדינות הורו לאסור ברית מילה, ולפיה פסק לבני אותה מדינה שלא למול [ומי יודע אם גם במקומות אחרים התרשלו בקיום מצוות מילה, שהרי יש רופאים הסבורים שזה מסוכן, ורב חשוב הורה לחשוש לדברי אותם רופאים. בל תשכח, יש הרבה יהודים ברחבי העולם שבשבילם ברית מילה היא לא מצוות עשה שיש בה כרת אלא סה"כ טקס יהודי חשוב, ואם יש רופאים ורבנים החוששים מלמול, קל להם לבטל מצוות מילה].

עבר זמן, קמו מתריעים על הפסק המוזר, ונתברר שהכל היה בטעות. לא היתה הוראה של רופאים בשום מקום לאסור ברית מילה, וגם המציאות הוכיחה שברי"מ אינה מהוה סכנה.

מה עם ביטולי מצוות מילה שנעשו בנתיים? מה מקום לקלס את הרב המרבה להיזהר ולהישמר, כשמתברר שמרוב זהירות יצאה שגגה מפיו שלא לקיים מצוות מילה?

[איש גבעות]

יש מקום גדול מאד לקלס את מי שמרוב חששו בפיקוח נפש הורה לחומרא על פי מה שהבין מהוראות הרופאים דשם.

לעומת זאת, יש מקום קטן מאד לקלס מי שמחמיר במילה בזמנה אך מזלזל בפיקוח נפש, שלו ושל סובביו.

בהערת אגב יצוין כי הרב וייס הביע חששו בפומבי כמה פעמים מהחזרה לשיגרה המהירה שהיתה כאן והתריע מהסכנות העלולות להתרחש בשל כך.
חכם עדיף מנביא!

[חרסון]

לא הצלחתי להבין את הדיון כפי שמתנהל כאן. אולי בגלל שאינני חי את ההוויה הליטאית.

יצא לאור (ולתקשורת...) פסק של תלמיד חכם מוכר, ובו קולא גדולה במצוות מילה. בבית המדרש עורר הפסק הזה סערה. ואי אפשר לנתק אותו מההקשר הכולל - הת"ח הנ"ל נודע בשנים האחרונות כמי שעוסק רבות בפסיקה, ועם 'ברייטע פלייצעס' לדון לקולא, ולילך בתר סברא דווקא, ולא תמיד זקוק להיתלות באילנות גדולים ממנו. שייתכן שזה זכותו, עכ"פ לנשמעים לקולו. - הדבר ידוע ואין בזה משום חידוש. ותלמידיו רואים בזה אף מעלה. וכהנ"ל ידוע.

קם ת"ח אחר, מוכר לא פחות מהקודם וותיק ממנו בעולם ההוראה, וגם בעל קהל לא פחות גדול של נשמעים לקולו ושומעים לדעתו ההלכתית, ומחה על פסק זה. וטען שגם אם יש מקום לקולא בשל סכנה - מימדיה צריכים להיות קטנים הרבה יותר. וכשם שזכותו של הת"ח הראשון לפסוק לקולא (גם אם יש לדון אם זכות זו מתפשטת אל מעבר לים ויושביו. אבל עכ"פ מסתמא שאלו בעצתו משם), כן זכותו של הת"ח השני, וחובתו, להשמיע קולו בעניין זה.

אח"כ נתברר שגם הת"ח הראשון חזר בו, או מלכתחילה לא נתכוון - הדברים לא ברורים לי - והכל בא על מקומו בשלום.

חייבים להיות מנוי הפלס כדי להבין את הדברים בצורה שכזו?

[איש גבעות]

הרב חרסון

השמחה הייתה גדולה אם המציאות הייתה קרובה למה שאתה מתאר.

מה שהיה כאן רחוק מאד מויכוח הלכתי טהור בין שני פוסקים.
ראית פעם את עיתון הפלס יוצא במתקפה על פוסקים הסבורים שיש לברך על שניצל בורא מיני מזונות?
אני לא ראיתי.
מהטעם הפשוט שעיתון אינו עוסק בבירורי הלכה.
לעומת זאת האשמת פוסקים ידועים בקרירות לכל דבר שבקדושה הוא לחם חוקו של העיתון הנכבד.
מה שצורם יותר זה שמטיפי המוסר מזלזלים בהלכות פיקוח נפש, פשוטו כמשמעו, על סמך סברות דחוקות הרבה יותר. לולי דמספינא אמינא שדם הרבים על ידיהם, והם אלו המעיזים להטיף מוסר למורה הוראה מובהק..

[דרופתקי דאורייתא]

עוד מדברי מרן הגרמ"ש שליט"א במכתבו בסוף המאמר המצו"ב

[וע"ע בשו"ת עין הבדולח סי' יג על מילה בזמן מגיפת החולירע]

[גל של אגוזים]

היום שמעתי שרוב המוהלים הידועים בארץ עושים עכשיו מציצה בשפופרת לא רק לתינוקות בבידוד. הכנים הדברים?

[חיים שאול]

בתמוז ראיתי את ר׳ נחום דיאמנט מוצץ בפה

[בתוך הגולה]

כיום הזה ראיתי את הרב ג. אחד המוהלים המפורסמים בב"ב עושה מציצה בפה