למה לא מועיל תשובה על נדרים?

[עליך עיננו]

מוכח בפ' וכן בגמ' שהנדר לא נעקר רק ע"י הפרה של חכמים ועי' ברמב"ם וברמב"ן האם יש בזה מ"ע להפר .
לכא' קשה למה לא מועיל תשובה על מה שנדר ולמה רק ע"י עקירה למפרע הנדר בטל..הרי מ"מ צריך כפרה וכדברי רש"י עפ"י הגמ' אפי' מי שלא היפר כ"ש המופרים..
והרי חטא זה הוא בין אדם למקום ולא מצינו שום חטא כזה שהתשובה מעכבת?? בשלמא נדרים של האשה וכדו' תלוי בבעל ..אבל בסתם נדרים למה לא מועיל תשובה בזה??
האם ענין זה כלול בהיתר נדרים פורחים באויר??

[עליך עיננו]

וכן מוכח מאמירת כל נדרי לפני יוהכ"פ שלא יועיל כל התשובה של יוהכ"פ אם לא מפירים את הנדרים...

[הוה אמינא]

כמו שלא מועיל תשובה על קנין.
כמו שלא מועיל תשובה על מבואות המטונפים כדי שיוכל להזכיר שם ש"ש.

זה מציאות של התחייבות שחלה וקיימת.
אם מנקה, אם קונה בחזרה. אם מפר. אז חוזר למצב של קדמותו. ואם לא אז לא.

[עליך עיננו]

לא הבנתי..קנין ברור שלא מועיל תשובה זה דבר שבממון
ומבואות המטונפים?? מתי? לפני שעבר שם מה שייך תשובה ואחרי ודאי מועיל.. לא ירדתי לסוף דברי כב'

[עליך עיננו]

הבאת דוגמאות של מציאות קיימת
האם הנדר אכן מציאות קיימת כדברים הנ"ל??

[הוה אמינא]

נדר יצר עליו חיוב מסויים, או איסור מסויים שאסר את עצמו.
זה חל.
לא עבירה ולא מצוה.
כמו הקדיש כבשה לקרבן. זה מציאות. שייך על זה "תשובה"? ודאי שלא. זה לא עבירה, על מה ולמה תועיל תשובה?
התרת נדר - כן!

[עליך עיננו]

למה לא עבירה??
ברור שכן צריך על זה כפרה גם אחרי התרת הנדר וברש"י כ' אפי' שיתברר שלא היה נדר כלל שבעלה היפר לה כ' וה' יסלח לה...וע"ז שאלתי..

[צורב מתחיל]

עצם עשיית הנדר זו עבירה?
אם לא, מה שייך לעשות ע"ז תשובה?

בודאי תשיב שהוא כבונה במה, אמנם מלבד שזה לא איסור דאוריי', הרי הבונה במה ועושה תשובה במקום לשבור את הבמה שבנה, איזה משמעות יש לתשובה שלו?

[הוה אמינא]

למה לא עבירה??
ברור שכן צריך על זה כפרה גם אחרי התרת הנדר וברש"י כ' אפי' שיתברר שלא היה נדר כלל שבעלה היפר לה כ' וה' יסלח לה...וע"ז שאלתי..

ושוב,
נדר הוא לא עבירה. הוא מציאות של חלות איסור ע"י שנדר.
אמנם אכן אם עבר חלילה על הנדר מבלי שהתירו - אזי הוא עבר על מוצא פיו וחייב כפרה ותשובה וכו'.
הפרת נדרים והתרת נדרים באים על נדר, כשלעצמו, ללא שעברו ע"ז.
להפר את חלותו.
ולכן זה לא תחליף לתשובה כי אי"צ תשובה.

וה' יסלח לה - למי? למי שעברה על מוצא שפתיה! אשה שנדרה ועומדת בדבריה לא חטאה ולא צריכה כפרה.
רש"י כותב שאפילו אם הנדר הופר יתכן שהיא חייבת כפרה אם עברה על הנדר מבלי ידיעה שהוא הופר.

אבל כאמור עיקר תשובה על עבירה.
עיקר התרת נדרים על איסור נדר, בלי שעברו עליו. התרה על המציאות שלו.

[עליך עיננו]

עצם עשיית הנדר זו עבירה?
אם לא, מה שייך לעשות ע"ז תשובה?

בודאי תשיב שהוא כבונה במה, אמנם מלבד שזה לא איסור דאוריי', הרי הבונה במה ועושה תשובה במקום לשבור את הבמה שבנה, איזה משמעות יש לתשובה שלו?

כן!! כך איתא בשו"ע ריש הלכ' נדרים כל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא רשע ונקרא חוטא..ועי' בט"ז שכ' שנקרא חוטא כל זמן שנדרו עליו...

[עליך עיננו]

ודבר פלא מצינו במדרש רבה שמות פ"מג סי' ג' שלולי משה שהתיר להקב"ה את נדרו שאמר זובח לאלוהים יחרם לא היה ח"ו כפרה על העגל... ולכן נקרא משה איש אלוקים שהתיר להקב"ה את הנדר..וכן בקצרה בברכות לב'..

[צורב מתחיל]

עצם עשיית הנדר זו עבירה?
אם לא, מה שייך לעשות ע"ז תשובה?

בודאי תשיב שהוא כבונה במה, אמנם מלבד שזה לא איסור דאוריי', הרי הבונה במה ועושה תשובה במקום לשבור את הבמה שבנה, איזה משמעות יש לתשובה שלו?

כן!! כך איתא בשו"ע ריש הלכ' נדרים כל הנודר אע"פ שמקיימו נקרא רשע ונקרא חוטא..ועי' בט"ז שכ' שנקרא חוטא כל זמן שנדרו עליו...

כלום אין הבחנה בין עבירה מדאוריי' לעבירה מדרבנ'. הרי בודאי התורה לא חידשה פרשת נדרים כדי שיעברו עבירה.
כמובן, התשובה עצמה היא כמו שכבר כתבו לך, באמירת הנדר חל דין איסור, והתשובה על עשיית הנדר לא עוזרת לשינוי דין האיסור. (כמו שהשב על עשיית במה אינו מנפץ את הבמה אלא רק אם יקח פטיש וכדו').

[עליך עיננו]

א.מי דיבר על איסור דאוריתא או דרבנן? נשאל אם יש עבירה בעצם הנדר התשובה היא כן..ולא הבנתי איזה נ"מ לענינינו באיזה דרגה האיסור
ב.לא הבנתי..וכי התורה חידשה איסורים של עריות וגזל כדי שיעברו איסור?? איש כי ידור אם מישהו נדר ועבר על איסור בהחלט..
ג.הבנתי ..אבל עדין קשה האם נדר הוא ממש כהקדש שמחיל מציאות של איסור?? כלומר בינו לבין הקב"ה לא על חפץ מסוים..כלומר אדם שנודר שלא יאכל בשר וכדו' הרי רק אוסר את עצמו א"כ מלבד הנדר עצמו איזה איסור יש כאן וכי מצינו כה"ג בתורה??כל הדוגמאות לעיל זה דברים ששייכים לחול על משהו.. מקווה שהובנתי..

[הוה אמינא]

ג. כן.
זהו חידוש פרשת נדרים.
וכל הקרבנות שייך להקדישם באופן של נדר הרי עלי או הרי זו. זה חלות קדושה וזה חלות איסור.
וכן שייך לישאל [התרת נדרים] על תרומות ומעשרות. דהיינו שהם חלים מצד נדר.

[צורב מתחיל]

לאור הדברים הנ"ל נמצא ששורש השאלה היא: מה זה נדר?
(כמובן שיש בתי מדרשות שמנסחים שאלה זו באופן אחר, כמו "בביאור דין התפסה בנדרים" וע"ז הדרך).

כמה נקודות מפתח: יעקב אבינו נדר נדרים, זאת אומרת שהמושג נדר לא התחדש בתורה. לבן השביע את יעקב אבינו, ז"א שהמושגים האלו אינם תלויים אפי' ביהדות.

לכשנבין שיש מציאות כזו של נדר (שמותר להשתמש בו, אלא שלפעמים אינו ראוי והוא כעין עבירה, ולפעמים הוא אף מצוה), גם אם לא נדע מהו המושג הזה, עכ"פ אז ורק אז נוכל להתחיל לחפש איך אפשר לבטל את הנדר.

[עליך עיננו]

ייש"כ !
אני לתומי חשבתי שכל מושג הנדר מעיקרו הוא דבר שלילי כמו שמצינו אצל הנזיר..וכן כל קרבן שבועה כמו שכ' שם.תוס' שכנראה לא היה לשם שמים..
כלומר כל נדר (מלבד נדרי זירוזים ושעת צרה וכדו') מגיע כנראה מהרגשה של האדם שבטוח שהוא יכול לקיים את מה שנדר ו"כאילו" יכול לתת כח לדיבורו כמעשה...וזה לא שייך כלל מצד הטבע איך אדם יהיה בטוח שיעמוד במה שיקבל??
וזה כנראה חומרת הדברים...
ונכון מה שכ' על לבן וכן באברהם עם אליעזר שזה המקור הראשון לשבועה בנקיטת חפץ כדברי הגמ' בשבועות ..

[צורב מתחיל]

בתור פתיחה, עיין רמב"ן על התורה בתחילת הפרשה הזו (דבר בעיתו מה טוב!) פרשת מטות.