פירות במובן של דגן

[גאולה בקרוב]

מישהו זוכר עוד מקור לכך, מלבד ברש"י פסחים נג.?
כמדומה שלזה התכוון גם רש"י בפסחים ט: על שתי קופות של פירות

[תורה תמימה]

ב"מ כא. פירות מפוזרין

[המעיין]

הרבה פעמים ואולי בדרך כלל פירות הם חיטין ושעורין
למשל ביצה ריש פרק חמישי. ב"ב פרקהמוכר פירות.

[חכם באשי]

השווה דברים ז יג:
וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:

[איש רגיל]

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מ עמוד א

על פירות הארץ וכו'. פשיטא! - אמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה אלא לרבי יהודה דאמר חטה מין אילן היא; דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון, רבי מאיר אומר: גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין, שנאמר: +בראשית ט'+ וישת מן היין וישכר; רבי נחמיה אומר: תאנה היתה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר +בראשית ג'+ ויתפרו עלה תאנה; רבי יהודה אומר: חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן. סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר רבי יהודה חטה מין אילן היא, ליברך עליה בורא פרי העץ - קמשמע לן: היכא מברכינן בורא פרי העץ - היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק, אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק - לא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה.

[קטינא דארעא]

עץ דעת איכא למ"ד שהוא חיטה וכתיב מפרי העץ אשר בתוך הגן

[קטינא דארעא]

הנודר מן הפירות משנה בנדרים

[גלאגוזים]

משנה בבא מציעא פ' המפקיד:
"המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחיטים ולאורז תשעה חצאי קבין"

[לענין]

עץ דעת איכא למ"ד שהוא חיטה וכתיב מפרי העץ אשר בתוך הגן

אולי זה המקום

ירושתנו ד עמ כה.PNG (50.67 KiB) נצפה 1171 פעמים

וצ"ע.

[הוה אמינא]

מישהו זוכר עוד מקור לכך, מלבד ברש"י פסחים נג.?
כמדומה שלזה התכוון גם רש"י בפסחים ט: על שתי קופות של פירות

כל שליש הראשון של פרק חזקת בב"ב מדבר על פירות במובן של דגן.