שי אבי דוד כתב:ישנו הסיפור עם הגאון על המתחזה לבעל המעגן שהציע הגר"א לחותנו (של המעגן) לקחתו עמו לבית הכנסת לתפילת שבת, לראות היזהה את מקומו משכבר הימים, ומשלא זיהה, הכריע הגר"א כי לפנינו רמאי (לא) מקצועי. את כל הפרטים ידע לתאם מול ידידו הרמאי המעגן, מלבד את מקומו בבית הכנסת - שכן רמאים אינם יורדים לפרטים הנוגעים לעניני קדושה. כך, הוא בעניננו, יעקב שמע את הבשורה, אך עדיין ויפג לבו מלהאמין, כי אכן בנו החזיק בדרגתו הרוחנית משך זמן כה רב. אולם משהתוודע לעובדה כי מה שמונח בראשו הן אותן עגלות, ותחי רוח יעקב אביהם. אם כי יקשה מעט מדברי הנצי"ב על דברי הפסוק 'כי נשני...' ששכח יוסף כל אשר למד מאביו?! ויש ליישב, כי גם אם אמנם שכח פרטי ההלכות לעומקן, עדיין מונחות היו בראשו אותן באופן כללי. ומי אנו הקטנים שנבין משהו בשכחתו של יוסף??? לא באתי אלא להבין דברי הנצי"ב.
אודה למי שיעלה כאן המעשה בהרחבה - נדמה לי כי ביאור זה אכן מבאר היטב את התמיהה שבפסוק: 'ויפג לבו...' ותיכף 'ותחי רוח...'.
שי אבי דוד כתב:הכל! חוץ מהעגלות? חוץ מדיוקי דיוקים במשא ומתן שבינו לבין האחים?1 עיין אלשי"ך בפירושו על סרובם של האחים להצעתו של יוסף להיעשות לו לעבד. מנין לו לזקן ששכח תלמודו שיג ושיח בענינים שכאלה??? אודה אם תחכימני. אולי בכל זאת יש מקום לדבריי לעיל בכדי להבין את הפרקטיקה של הדברים!?
ארי שבחבורה כתב:שי אבי דוד כתב:הכל! חוץ מהעגלות? חוץ מדיוקי דיוקים במשא ומתן שבינו לבין האחים?1 עיין אלשי"ך בפירושו על סרובם של האחים להצעתו של יוסף להיעשות לו לעבד. מנין לו לזקן ששכח תלמודו שיג ושיח בענינים שכאלה??? אודה אם תחכימני. אולי בכל זאת יש מקום לדבריי לעיל בכדי להבין את הפרקטיקה של הדברים!?
לא הבנתי - אתה מקשה מן האלשיך על הנצי"ב? ואף הקושיא מן המדרש שמביא רש"י על "וירא את העגלות" אינה קושיא שכן גם אם אכן שכח יוסף את תלמודו אין כל קושי בכך שהוא זכר את שמה של הסוגיא שבה עסק עם אביו לפני פרידתם, ופשוט.
שי אבי דוד כתב:ישנו הסיפור עם הגאון על המתחזה לבעל המעגן שהציע הגר"א לחותנו (של המעגן) לקחתו עמו לבית הכנסת לתפילת שבת, לראות היזהה את מקומו משכבר הימים,
גאולה בקרוב כתב:האם ידוע ספר שמסביר באופן הבא:,
יעקב שמע שבנו "מושל בכל ארץ מצרים", וקשה לו מאד הדבר, שמסתמא מגיע ע"י התקרבות לחברה המצרית, וטיפוס לאט לאט במעלה השלטון, וא"כ מה בצע לו אם בנו חי כאשר הוא "מתבולל"?
ואז "וירא את העגלות", שהתבאר בחז"ל בדרך דרש על פרשת עגלה ערופה, וא"כ זוכר את הסוגיה ואכפת לו מתורה- רק כעת "ותחי רוח יעקב אביהם".
לייטנר כתב:שי אבי דוד כתב:ישנו הסיפור עם הגאון על המתחזה לבעל המעגן שהציע הגר"א לחותנו (של המעגן) לקחתו עמו לבית הכנסת לתפילת שבת, לראות היזהה את מקומו משכבר הימים, ומשלא זיהה, הכריע הגר"א כי לפנינו רמאי (לא) מקצועי. את כל הפרטים ידע לתאם מול ידידו הרמאי המעגן, מלבד את מקומו בבית הכנסת - שכן רמאים אינם יורדים לפרטים הנוגעים לעניני קדושה. כך, הוא בעניננו, יעקב שמע את הבשורה, אך עדיין ויפג לבו מלהאמין, כי אכן בנו החזיק בדרגתו הרוחנית משך זמן כה רב. אולם משהתוודע לעובדה כי מה שמונח בראשו הן אותן עגלות, ותחי רוח יעקב אביהם. אם כי יקשה מעט מדברי הנצי"ב על דברי הפסוק 'כי נשני...' ששכח יוסף כל אשר למד מאביו?! ויש ליישב, כי גם אם אמנם שכח פרטי ההלכות לעומקן, עדיין מונחות היו בראשו אותן באופן כללי. ומי אנו הקטנים שנבין משהו בשכחתו של יוסף??? לא באתי אלא להבין דברי הנצי"ב.
אודה למי שיעלה כאן המעשה בהרחבה - נדמה לי כי ביאור זה אכן מבאר היטב את התמיהה שבפסוק: 'ויפג לבו...' ותיכף 'ותחי רוח...'.
זה שיוסף שכח את כל תלמודו הוא דברי חז"ל בב"ר, ובשמם מביא הנצי"ב את הדברים, ולשיטתו יוסף שכח ה כ ל ללא חילוק שיכולת לעשות ע"פ לא מזוהה (שלזכרוני מיוחס ל'נודע ביהודה'...).
יאיר כתב:מסופר על הגר"א ונ"ל שמסופר ביותר מגרסה אחת על גדול אחר.
נאשער כתב:ואגב נושא העגלות, ברש"י מדוייק שהסימן היה הסוגיא שלמד עם יעקב לפני גלותו והוא סוגיית עגלה ערופה.
לפי"ז יקשה על המסופר שהסאטמער רב זי"ע אמר פעם לישיבת בית התלמוד בארה"ב שלומדים מאוד לאט כמה דפים בשנה, שעכשיו נתיישבה לו הקושיא עתיקת היומין למה שלח יעקב את יהודה לפתוח ישיבת בית התלמוד כמו שכתב רש"י לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא תורה, ולמה לא יפתח א סאטמער ישיבה, ברם עכשיו נתחוור הכל, יעקב ראה שאחרי 22 שנה הוא עוד אוחז בסוגיא דעגלה ערופה אזי אין ברירה וצריכים לפתוח לו ישיבה לשמו-בית התלמוד./הלא היה זה רק סימן ולא שהוא למד את הסוגיא עכשיו, ובפרט להאמור שהוא שכח את כל התורה?
אלא:אויף א מעשה פרעגט מען נישט קייין קאשעס....
נוטר הכרמים כתב:נאשער כתב:ואגב נושא העגלות, ברש"י מדוייק שהסימן היה הסוגיא שלמד עם יעקב לפני גלותו והוא סוגיית עגלה ערופה.
לפי"ז יקשה על המסופר שהסאטמער רב זי"ע אמר פעם לישיבת בית התלמוד בארה"ב שלומדים מאוד לאט כמה דפים בשנה, שעכשיו נתיישבה לו הקושיא עתיקת היומין למה שלח יעקב את יהודה לפתוח ישיבת בית התלמוד כמו שכתב רש"י לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא תורה, ולמה לא יפתח א סאטמער ישיבה, ברם עכשיו נתחוור הכל, יעקב ראה שאחרי 22 שנה הוא עוד אוחז בסוגיא דעגלה ערופה אזי אין ברירה וצריכים לפתוח לו ישיבה לשמו-בית התלמוד./הלא היה זה רק סימן ולא שהוא למד את הסוגיא עכשיו, ובפרט להאמור שהוא שכח את כל התורה?
אלא:אויף א מעשה פרעגט מען נישט קייין קאשעס....
אגב כך אביא כאן מעשה נחמד, חתנו הראשון של הגאון ר' נחום זצ"ל, ריש מתיבתא דמיר - הג"ר יצחק הכהן הלמן שליט"א, בחיר ישיבת בית התלמוד היה. עם פגישתם הראשונה כאשר דברו מענין המסכת שנלמדה באותו הזמן בבית התלמוד - כתובות, א"ל הגרנ"פ בדרך צחות, מסתמא למדתם גם מסכת שבת, תוך כדי לימוד התוס' בדף ו,א ד"ה האי מסוכרייתא בדברי הערוך בענין פס"ר. השיב הגר"י, אמנם לא זכינו להגיע עד דף ו' עדיין, אבל כבר גרסנו מס' שבת בלמדנו כבר בדף ה,א בטעם דאין כונס אשה למוצ"ש שמא ישחוט בן עוף בשבת...
המצפה לישועה כתב:ועוד הסבר הלצי בדרך זו:
כששמע יעקב שהוא במצרים פחד שמא 'התקלקל' והוא כבר לא 'בן תיירה' אמיתי ואולי ח"ו התחיל ללמוד בבקיאות או הלכה
אבל כששלח את העגלות וראה ש22 שנה הוא באותו סוגיא, נרגע, שאם כך הוא בודאי לומד כמו בישיבה עם כל הלומדעס
נאשער כתב:המצפה לישועה כתב:ועוד הסבר הלצי בדרך זו:
כששמע יעקב שהוא במצרים פחד שמא 'התקלקל' והוא כבר לא 'בן תיירה' אמיתי ואולי ח"ו התחיל ללמוד בבקיאות או הלכה
אבל כששלח את העגלות וראה ש22 שנה הוא באותו סוגיא, נרגע, שאם כך הוא בודאי לומד כמו בישיבה עם כל הלומדעס
תרשני לסייג את דבריך, מי שלומד הלכה אין חסר לו כלום מלהיות בן תיירה כמו שכתבת, אדרבה, מי שלא לומד הלכה הוא בן תורא!!!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 526 אורחים