מרק בצל ביורה בשרי עם גבינה

[אבק פורח]

אחר בקשת המחילה מכב' בודאי שיש הבדל, השאלה כאן מתחילה האם הקדירה נותנת טעם בחריף [או להיפך] ולא האם יש הפגת הטעם בעקבות הבישול.
הרי זה כל הענין בחיתוך, שדוחקא דסכינא הוא כביכול 'מבטל' את ה'אינו בן יומו' והבצל החתוך מקבל את טעם הסכין.
ולכן אני שואל על מקור. כי זה שנים רבות מאז הייתי ב'שנה ראשונה' שלמדנו סוגיות אלו בכולל, ואינו זוכר דבר כזה, האם הקדירה אע"פ שאינה בת יומא נותנת טעם בחריף.

המקור הוא במקומו. יורה דעה קג סעיף ו.

[לכשיבקע]

לגבי מש''כ לעיל כי רוב חריף אינו כחריף (ללא קשר לנידון בבצלים אי אזדא חריפותייהו מדי או לא) מבואר ברמ''א סי' סה סוס''ב דרובו ככולו.

לגבי מש''כ רבינו יואל שילה דהמים הם שנגעו בבצלים והבצלים לא נגעו בסיר עצמו, יש להעיר מדברי תוס' וז''ל
תוספות מסכת חולין דף קיב עמוד א

וקערות שמשתמשין בהן בשר שהודחו במחבת של חלב בכלי ראשון ושניהם בני יומן יש לאסור אפילו אם נאמר לאו דוקא עלו אלא אפילו נתבשלו אם השמנונית בעין על הקערות דהוי כסכין שלא נתקנח דאסר בקונטרס ללשון אחר ואפילו אין שמנונית בעין אסור דהקערות נוגעות במחבת ונפלט טעם מזה לזה והוי טעם שני באיסור ועוד דלא דמי כלל לדגים שעלו בקערה דהא כשהטעם שני של בשר ושל חלב נכנס במים מיד נאסרו המים וחוזרין ואוסרין הקערות והמחבת ואם האחד אינו בן יומו אז אותו שהוא בן יומו מותר.

ועי' ט''ז סי' צה סק''ח, ומשב''ז סי' צד סק''ז גבי תוחב כף ב''י לקערה ב''י, דיש לחוש שנוגע בלא אמצעות המים, אא''כ מיירי באורז וכיו''ב, וה''ה להכא דלכאוה הבצלים נוגעים בהסיר.

[יהושע100]

האם אפשר בבקשה מקור שחריף מחליא לשבח באינו בן יומו גם בבישול ולא רק בחיתוך?

רמ"א בסימן צה ס"ב שהוזכר כבר כ' "אם היה דבר חריף, כגון שבישלו דברים חריפים בכלי של בשר אפילו אינו ב"י וכו' אם בשלו בחלב אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא שישים נגד הבשר הבלוע בהם"

ובביאור דברי רמ"א נחלקו אם מיירי רק שבישל את הדבר החריף בדבר חריף ג"כ (כ"כ היד יהודה בקצר ס"ק יז) או אפילו במים (כ"מ מפשט הרמ"א, דסתם 'בישול' הוא במים, וכן הבין בתשובת מקום שמואל שהובא בפת"ש שם סק"ג ולכן חלק ע"ד וכ"נ בחזו"א).

עכ"פ לעצם העניין, לכאורה לפי הרמ"א (לא לפי הבנת היד יהודה) חייב שישים נגד הבצל. הבצל בפנ"ע 'חריף' וכאשר התבשל במים בסיר בשרי, השביח טעמו של הבלוע ונבלע בו טעם בשר. וצריך ס' נגדו דמשערינן בכולו כיוון שלא יודעים כמה נפיק מיניה. ולפי המקום שמואל הנ"ל זה נ"ט בר נ"ט.

בדברי מרן יש סתירה אי חריף מחליא או לא ותלי בישוב דעתו וכמ"ש כאן החכמים.

אמנם כאן, שמדובר במרק ולא בסתם בישול יש עוד דבר שצריך להתחשב בו והוא ריבוי המים שבזה כ' במשנ"ב בכ"מ (ע' לדוגמה בשעה"צ סי' תמז ס"ק עט) שריבוי מים מבטל את החריפות ואז זה יהיה מותר גם לפי רמ"א.

[לכשיבקע]

האם אפשר בבקשה מקור שחריף מחליא לשבח באינו בן יומו גם בבישול ולא רק בחיתוך?

רמ"א בסימן צה ס"ב שהוזכר כבר כ' "אם היה דבר חריף, כגון שבישלו דברים חריפים בכלי של בשר אפילו אינו ב"י וכו' אם בשלו בחלב אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא שישים נגד הבשר הבלוע בהם"

ובביאור דברי רמ"א נחלקו אם מיירי רק שבישל את הדבר החריף בדבר חריף ג"כ (כ"כ היד יהודה בקצר ס"ק יז) או אפילו במים (כ"מ מפשט הרמ"א, דסתם 'בישול' הוא במים, וכן הבין בתשובת מקום שמואל שהובא בפת"ש שם סק"ג ולכן חלק ע"ד וכ"נ בחזו"א

הרב יהושע 100 עזרתני עד למאוד וייש''כ.

אשמח לדעת היכן החזו''א.

[יהושע100]

האם אפשר בבקשה מקור שחריף מחליא לשבח באינו בן יומו גם בבישול ולא רק בחיתוך?

רמ"א בסימן צה ס"ב שהוזכר כבר כ' "אם היה דבר חריף, כגון שבישלו דברים חריפים בכלי של בשר אפילו אינו ב"י וכו' אם בשלו בחלב אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא שישים נגד הבשר הבלוע בהם"

ובביאור דברי רמ"א נחלקו אם מיירי רק שבישל את הדבר החריף בדבר חריף ג"כ (כ"כ היד יהודה בקצר ס"ק יז) או אפילו במים (כ"מ מפשט הרמ"א, דסתם 'בישול' הוא במים, וכן הבין בתשובת מקום שמואל שהובא בפת"ש שם סק"ג ולכן חלק ע"ד וכ"נ בחזו"א

הרב יהושע 100 עזרתני עד למאוד וייש''כ.

אשמח לדעת היכן החזו''א.

קשיא עתיקא מחדתא, אבל נ"ל שהתכוונתי לחז"וא באו"ח סימן קיט (הלכות פסח) סוס"ק יג שם הבין שרמ"א דיבר בבישל חריף עם מים בקדירת בשר שאסור בחלב ואח"כ כ' "ולפיכך נקטינן לחומרא דחריף אסור נ"ט בר נ"ט אפילו באמצעות המים"