כתיב: "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים. וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד" (בראשית מט,יד-טו).
מפרש הנצי"ב, וז"ל:
"יששכר חמור גרם" – בימי שפוט השופטים בעוד לא היתה מלוכה בישראל היה הנימוס אשר כל שבט מפריש איזה סך אנשי חיל והוצאותיהם לשמור המדינה. ושבט יששכר לא היה מפריש אנשי חיל, כדמוכח מהא דבעת שהמליכו את דוד ובאו מכל שבטי ישראל לאלפים ולרבבות, ורק משבט יששכר לא באו כי אם מאתים איש יודעי בינה וכל אחיהם על פיהם, והיינו משום שלא היו אנשי מלחמה. ומוכח עוד מדכתיב בספר דברי-הימים א' (ז,ב) "ולבני יששכר וגו' גבורי חיל לתולדותם מספרם בימי דוד וגו'", ולא כתיב כזה בכל השבטים, והיינו משום שבכל השבטים היה כזה גם לפני מלוך דוד, אבל שבט יששכר לא נמנו להיות גבורי חיל עד שמלך דוד וגזר עליהם להמנות למלחמה.
וזהו דבר יעקב:
"יששכר חמור גרם" – כעצמות חמור שאינו מסוגל להיות זריז כסוס שוטף במלחמה, אלא "רובץ בין המשפתים" – יושב במקומו עמל בבית תלמודו...
"וירא מנוחה כי טוב" – טעם על שסירב להעמיד אנשי חיל, משום שראה "מנוחה כי טוב", והיא עסק התורה כמבואר במדרש-רבה (צח,יב)... "ואת הארץ כי נעמה" – ומי שיוצא בחיל אי אפשר שיעסוק בתורה ומוכרח לצאת מארצו.
"ויט שכמו לסבול" – ותחת זה הטה שכמו לסבול דעת כל ישראל מה שיטילו עליו בשביל צורך המדינה. "ויהי למס עובד" – ונתן מס הרבה לבעלי מלחמה משאר שבטים ולהוצאות מלחמה.
עכ"ל.
כה דברי ראש ישיבת וואלאז'ין.
ואני תמה – האם גם בזמננו יסבור הנצי"ב שעל עולם התורה לשלם מס מיוחד על כך שאין בניו יוצאים למלחמה? וכי נעלם מרבינו הנצי"ב פסק ה'טור' והשו"ע (יורה-דעה רמג,א-ב) - בעקבות דברי הגמרא המפורסמים בריש מסכת בבא-בתרא (ז,ב-ח,א) – 'רבנן לא צריכי נטירותא' - ש"תלמידי חכמים... [ב]דבר שהוא צריך לשמירת העיר כגון חומות העיר ומגדלותיה ושכר השומרים לא היו חייבין לתת להם כלום - שאין צריכין שמירה שתורתן שמירתם"?
ואכן מן הראוי לציין שהמדרש עצמו אשר הוא מקור דברי הנצי"ב – כפי שכותב הנצי"ב בעצמו – מפרש את הביטוי "ויהי למס עובד" באופן אחר לחלוטין, וז"ל: "ויהי למס עובד" – אלו מאתיים ראשי סנהדראות שהיו משבטו של יששכר, עכ"ל, והובא ברש"י על אתר, וביתר ביאור כותב רבינו-בחיי, וז"ל: "ויהי למס עובד" – שהיה משועבד לכל ישראל ומעלה להם מס בהוראות ותשובות וסדרי עיבורין, כענין שכתוב בדברי-הימים א' (יב,לב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתיים וכל אחיהם על פיהם", עכ"ל.
והדבר צריך תלמוד.