נוטר הכרמים כתב:מה שהעליתי בחכתי בס"ד, בימים האחרונים,
בלמדי על הסדר בפרק כיצד מברכין,
ואיקלע מילתא לעסוק ב'לחם משנה',
ולענ"ד יש פה כמה כיוונים חדשים וידיעות לא מפורסמות.
בדיני בציעה על לחם משנה ביוצא מאחר יד''ח-מהגר''ד הכהן קוק שליט''אדנו קמיה רבינו הגר''ד הכהן קוק שליט''א על כמה מהנידונים ההלכתיים שהתעוררו בשעת מעשה, באסון הנורא שאירע בערב חג מתן תורה בגבעת זאב, ה''י. ובפרט על הפסק שמעורר הדים בעולם ההלכה, מאת הגאון רבי מרדכי צבי שמעיה שליט''א, בחידוש דין 'מכשירי אוכל נפש', (ובעזהשי''ת בשבוע הבא, נביא בארוכה נידונים הללו).
והוספנו לשאול לגבי אחד מן החסידים שהגיע לחוג את חג השבועות ממרחקים, ויש לו רגישות לקמח רגיל, ויכול לאכול רק לחם מכוסמין, ויש תח''י רק פרוסה מחלת כוסמין, והלחם משנה הניח במקום אשר אסרוהו כעת להכנס, אי אמרינן דיכול לשמוע 'ברכת המוציא' מאחר, ולבצוע על הפת שתח''י, או שצריך לבצוע בעצמו על שתי לחם מדין ''לחם משנה'' (כשי' רוב הפוסקים, ויעויין ברבינו מנוח שדייק כן מלשון הרמב''ם (פ"ל דשבת ה"ט) דס''ל דביו''ט בעינן 'לחם משנה כמו בשבת).
ואמר רבינו דהנה בגמ' (ברכות ל''ט ע''ב) מצינו דרב זירא בצע אכולא שירותא, וברשב''א שם כתב וז''ל אלא ודאי הכי פירושו "בצע על כל הככרות המונחות לפניו לאכול, ע''כ. ולכאורה משמע מדיוק לשון הרשב''א שצריך לבצוע על הככרות שרוצה לאכול ממנה, אבל לפי זה אי יהיה בדעתו לאכול רק פת אחת, צריך לבצוע רק על פת זו.
אמנם בבי' הגר''א (סי' רע''ד) מייתי דעיקר נהגו כהשל''ה, שצריך לבצוע על שתי הככרות של הלח''מ, ובסוף דבריו כתב והוא כדברי הרשב''א, ודלא כשי' רש''י, ומשמע בגר''א שס''ל בדעת הרשב''א, שהוא מדין לח''מ דבעינן לבצוע אתרווייהו, ולאו בדוקא כשרוצה לאכול שניהם.
והנה ברא''ש בפ' שלשה שאכלו, לגבי הדין שהיוצא יד''ח מאת אחר המברך, לא יטעום עד שטעם המברך, כתב דכ''ז דווקא אי צריך לפת של הבוצע אבל אי יש לו פת משלו, וכו' אין צריך להמתין שיטעום הבוצע (וכמשנ''ת בשו''ע סי' רע''ד ס''ג).
ומעיון בדברי הרא''ש משמע שאם חפץ לאכול אחר הבוצע אי''צ ללחם משנה, וסגי באכילת הפת שלו, ורק ברוצה לטעום קודם המברך צריך שיהיה לו לחם משנה משלו, וא''כ לכאורה משמע מדברי הרא''ש דבנידון דנן כשאין לו רק פת אחת, יכול לצאת יד''ח מאחר הבוצע על לח''מ ולאחר מכן לאכול את הפת שלו.
וע''כ אמר רבינו דלכאורה שיטה זו של הרא''ש תואמת עם שיטת השו''ע ורוב הראשונים, וכו' שסגי לבצוע רק על פת אחת, וכן לדעת הרשב''א כמו שנראה מקופיא בדבריו. אמנם לדעת הגר''א שס''ל בדעת הרשב''א שצריך לבצוע אכולא שירותא הוא מדיני לח''מ, וא''כ בעי לאכול מאותו הלחם שבירך אותו שמוציאו יד''ח. וא''כ להלכה נפקא לן דיכול לסמוך בשופי על דברי השו''ע שאי''צ כלל לבצוע על הלח''מ רק שימתין שיבצע אותו המוציאו יד''ח, משא''כ לשי' הגר''א בדעת הרשב''א היה מקום להחמיר.