ביאור מילת פש-אלשי"ך הק'

[איתן נוי]

אלשיך על ויקרא פרשת בהר פרק כה פסוק לז
"ולא ידע כי בפש מאוד יתעתד ליאבד. והוא כי גדולה סכנת נסיון העושר מסכנת נסיון העוני".
מה ר"ל?

[אור עולם]

אולי מלשון "פשיון" היינו התפשטות, וכוונתו על התפשטות נכסיו וריבוי העושר.

[מה שנכון נכון]

איוב לה, טו.

[איתן נוי]

אולי מלשון "פשיון" היינו התפשטות, וכוונתו על התפשטות נכסיו וריבוי העושר.

כלומר האות שי"ן, שמאלית היא. נראה מצויין ומסתבר לפי ההמשך
יש"כ

[איתן נוי]

איוב לה, טו.

איוב פרק לה פסוק טו: וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד:
כאן רואים שהשי"ן היא ימנית והמפרשים כותבים שזהו לשון התפשטות.
רלב"ג - "בריבוי".
לעומת זאת מצודת ציון. בפש - ענין רבוי כמו פשה תפשה (ויקרא יג): ששם כידוע בשי"ן שמאלית.
כן ביאר המלבי"ם לשון ריבוי: בפש מאד, לכן התרבה החרון אף .
וכן לו שם בביאור המילות "ענין ריבוי, כמו ופשו פרשיו". מקורו חבקוק פרק א פס' ח: "וּפָ֖שׁוּ פָּֽרָשָׁ֑יו". ואף שם בשי"ן ימנית.
וביאר רש"י שם: "רבו פרשיו".
וכעי"ז ביאר אבן עזרא והרד"ק והמצודות והמלבי"ם (כנ"ל): ופשו - התפשטו. התרבו.

[לבי במערב]

שׁ ושׂ ודאי מתחלפות זב"ז.

[איתן נוי]

שׁ ושׂ ודאי מתחלפות זב"ז.

כצ"ל.
חיזקו ואימצו כל הנ"ל.

[איתן נוי]

שׁ ושׂ ודאי מתחלפות זב"ז.

לא באופן גורף כלל, רק לפעמים.

[לבי במערב]

לא באופן גורף כלל, רק לפעמים.

תדירות הכלל אינה נוגעת לעניננו.