"בא" בחלום

[חרט]

ישבה קבוצת אנשים בבית האבלים, ופתח אחד המנחמים לחזק את האבלים, וכה היו דבריו: לאחר שאבי נפטר, הייתי שרוי בצער ימים רבים עד שאבי בא אלי בחלום - - -"
וכאן הפסיקו אחד היושבים שם והעיר לו: "הוא לא בא אליך בחלום, אתה חלמת שראית את אביך..."

האם כל המעשיות המסופרות גם בימינו אנו על כל מיני נפטרים "שבאו" בחלום לקרובם וסיפור על חוב שהותירו וכל כיוצא בזה, אכן הנפטר "בא" או שמא החולם חלם ותו לא?

[א מבקש]

חלום מתוך הרהורי לבו ביום, כפי שאמר במפורש "הייתי שרוי בצער ימים רבים", אינו שהמת 'בא' אליו.

[לבי במערב]

כל המעשיות המסופרות גם בימינו אנו על כל מיני נפטרים "שבאו" בחלום לקרובם

אין שום אפשרות לענות על שאלה כללית שכזו. כל מקרה לגופו.

[מכון חכמי ליטא]

כשחלם על אדם חי שבא אליו בחלום אז נוכל לבדוק אם זה שבא יודע שבא אם לא

[כדכד]

אם החולם לא ידע על החוב שהותיר הנפטר ולא חשב עליו אי אפשר לומר שחלם מהרהורי לבו כי על החוב לא הרהר.

אם הוא חלם סתם על הנפטר אז יתכן כך ויתכן כך.

[מכון חכמי ליטא]

כשחלם על אדם חי שבא אליו בחלום אז נוכל לבדוק אם זה שבא יודע שבא אם לא

וכידוע החלום של הרב מערלוי שחלם ששאל שאלה להרב אלישיב "ואין אני זוכר מה שהשיב לי"
ראה קובץ תשובות ח"ג סי' קז. והרב אלישיב לא השיב לו "השבתי כך וכך"

[חרט]

אבל עדיין אין לנו תשובה,
מה הפירוש: בא בחלום?

[ישראליק]

אבל עדיין אין לנו תשובה,
מה הפירוש: בא בחלום?

כפי הנראה הפירוש הוא, כמו עלה לו במחשבה; בא [לו] בחלום

[מכון חכמי ליטא]

אבל עדיין אין לנו תשובה,
מה הפירוש: בא בחלום?

ראה ברש"י על המקום

[מעיין]

וכאן הפסיקו אחד היושבים שם והעיר לו: "הוא לא בא אליך בחלום, אתה חלמת שראית את אביך..."

אני שמעתי בגירסה קצת שנונה יותר "האם כשאתה חולם ממטוס, הפירוש שהמטוס בא אליך..."

[דרומי]

האם כשנראתה ליוסף דמות דיוקנו של אביו, בא אביו אליו?

[מכון חכמי ליטא]

האם כשנראתה ליוסף דמות דיוקנו של אביו, בא אביו אליו?

מה זה קשור לחלום?

[עקביה]

האם כשנראתה ליוסף דמות דיוקנו של אביו, בא אביו אליו?

לא.

[ישראליק]

האם כשנראתה ליוסף דמות דיוקנו של אביו, בא אביו אליו?

ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן קנ:

דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו רָאָה (סוֹטָה ל"ו: תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב) הוּא דָּבָר נִסְתָּר מְאד, אֵיךְ הַדְּמוּת נִתְרָאֶה, וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ, כִּי בְּוַדַּאי יַעֲקב לא יָדַע וּמַעֲלַת הַנִּסָּיוֹן אַף שֶׁרָאָה דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ

[מעיין]

נזכרתי מה ששמעתי בהזדמנות אחד מהרה"ג מגיד מישרים פה מפיק מרגליות ר' ישכר דוב כ"ץ האבד"ק דושינסקיא וויליאמסבורג ז"ל
סיפר שנזדמן לו לדרוש במעמד שנכחו שם חסידים וליטאים, ובתוך דרשתו סיפר אחד מסיפורי הצדיקים שתורף הסיפור שהצדיק בחיים חיותו התגלה אל אדם אחד בהקיץ וכדומה, ואחר המסיבה בא אליו ליטאי תמים אחד, וטענתו בפיו שהרב בסיפורו הכחיש פרשת עדים זוממין, שאם יתכן שאדם אחד יתגלה בהקיץ אם כן בטלה טענת עמנו הייתם... ונשתתקתי...

[חד ברנש]

מעניין לעניין,
תמיד הייתי תמה כיצד היו שסיפרו שראו את אליהו הנביא בחלום, מניין להם שהוא אליהו הנביא ולא איזה אליהו מן השוק? נכתב לו על המצח "אליהו הנביא"?
עוד הייתי תמה, מיהו הנותן לאליהו הנביא כתובות הנמענים? הם תמיד משתייכים למגזר מאוד מאוד מסוים...

[חד ברנש]

סח לי אדם, שההדיר כמה ספרים לאחד מגדולי הראשונים, שהוא רגיל להישאל: האם פלוני (אותו ראשון) בא אליך בחלום?....
והוא לא ידע, שבשכר עבודתו צריך אותו ראשון להטריח עצמו ממקומו בגן עדן ולהתגלות אליו בחלום.

[ישראליק]

מעניין לעניין,
תמיד הייתי תמה כיצד היו שסיפרו שראו את אליהו הנביא בחלום, מניין להם שהוא אליהו הנביא ולא איזה אליהו מן השוק? נכתב לו על המצח "אליהו הנביא"?
עוד הייתי תמה, מיהו הנותן לאליהו הנביא כתובות הנמענים? הם תמיד משתייכים למגזר מאוד מאוד מסוים...

נו, קריינא דאגרתא הוא ליהוי פרוונקי; ע"פ החד בר נש דירושלמי מעשרות פרק ד', הלכה ו

[עקביה]

נזכרתי מה ששמעתי בהזדמנות אחד מהרה"ג מגיד מישרים פה מפיק מרגליות ר' ישכר דוב כ"ץ האבד"ק דושינסקיא וויליאמסבורג ז"ל
סיפר שנזדמן לו לדרוש במעמד שנכחו שם חסידים וליטאים, ובתוך דרשתו סיפר אחד מסיפורי הצדיקים שתורף הסיפור שהצדיק בחיים חיותו התגלה אל אדם אחד בהקיץ וכדומה, ואחר המסיבה בא אליו ליטאי תמים אחד, וטענתו בפיו שהרב בסיפורו הכחיש פרשת עדים זוממין, שאם יתכן שאדם אחד יתגלה בהקיץ אם כן בטלה טענת עמנו הייתם... ונשתתקתי...

מסופר שחסיד אחד אמר לר' בר'ל פוברסקי שהבעש"ט היה יכול להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת. אמר לו רב"פ שאם כך, היה הבעש"ט פסול לעדות מטעם עדות שאי אתה יכול להזימה..

[דרומי]

באגרות קודש (ליובאוויטש) חלק יט ע' שעז:

לנוסח הזמר במוצש"ק, אשרי מי שראה פניו (של אלי' הנביא) ושואל מנין יודעים שהוא אלי' הנביא.

ידוע בזה הצחות, שאין מקשים על החלום, והתירוץ בזה ע"ד 'ניכרים דברי אמת', ופשיטא בהנוגע לראיית פנים שנקבע אצל הרואה בהחלטיות שזהו פלוני. וראה סנהדרין קב, רע"ב ובכ"מ. ויקרא רבה פכ"ו, ז: וכדון דאנא כו'.

בנידון דידן דאלי' - י"ל ג"כ שהוא ע"פ מה שנאמר (מ"ב א, א): בעל שער גו' ויאמר אלי' התשבי הוא.

עכ"ל.

[סגי נהור]

באגרות קודש (ליובאוויטש)...

מאידך, בתורת מנחם:

...כמו אותו יהודי, שלאחרי שעלתה במוחו המצאה חדשה שעל ידה תירץ רמב"ם מוקשה, סיפר, שהרמב"ם עצמו בא אליו בחלום ונתן לו "יישר-כח"!... (כ"ק אדמו"ר זי"ע חייך ואמר:) את הרמב"ם הרי לא ראה מעולם, אלא, כנראה שראה את התמונה המצויירת, וצורה זו נצטיירה בחלומו... -

[כדכד]

סח לי אדם, שההדיר כמה ספרים לאחד מגדולי הראשונים, שהוא רגיל להישאל: האם פלוני (אותו ראשון) בא אליך בחלום?....
והוא לא ידע, שבשכר עבודתו צריך אותו ראשון להטריח עצמו ממקומו בגן עדן ולהתגלות אליו בחלום.

ואני שמעתי מידידי שהוא נכד של רב חשוב אחד זצ"ל שהיה רגיל ללמוד הרבה רשב"א והסבא סיפר שפעם חלם שהרשב"א נגלה אליו והודה לו על כך שהוא מעיין בתורתו.

[מעיין]

נזכרתי מה ששמעתי בהזדמנות אחד מהרה"ג מגיד מישרים פה מפיק מרגליות ר' ישכר דוב כ"ץ האבד"ק דושינסקיא וויליאמסבורג ז"ל
סיפר שנזדמן לו לדרוש במעמד שנכחו שם חסידים וליטאים, ובתוך דרשתו סיפר אחד מסיפורי הצדיקים שתורף הסיפור שהצדיק בחיים חיותו התגלה אל אדם אחד בהקיץ וכדומה, ואחר המסיבה בא אליו ליטאי תמים אחד, וטענתו בפיו שהרב בסיפורו הכחיש פרשת עדים זוממין, שאם יתכן שאדם אחד יתגלה בהקיץ אם כן בטלה טענת עמנו הייתם... ונשתתקתי...

מסופר שחסיד אחד אמר לר' בר'ל פוברסקי שהבעש"ט היה יכול להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת. אמר לו רב"פ שאם כך, היה הבעש"ט פסול לעדות מטעם עדות שאי אתה יכול להזימה..

אולי יש ליישב דגם במי שבמדריגה שמתגלה לאדם ולמקום אחר היא לכאורה בבחינת נראית לו דמות דיוקנו והוא בבחינת דמיון שאין זה כנראה לשני בני אדם ביחד ואפשר שזה נכלל בהא דאמרינן דלגבי שנים לא חיישינן לבדדמי. והאמת דכל זה היא בגדר נס ועל צד הזרות ודיני התורה ניתנו על דרך הטבעי והרוב.

[מכון חכמי ליטא]

ואני שמעתי מידידי שהוא נכד של רב חשוב אחד זצ"ל שהיה רגיל ללמוד הרבה רשב"א והסבא סיפר שפעם חלם שהרשב"א נגלה אליו והודה לו על כך שהוא מעיין בתורתו.

כמובן שהרב לא חשב בכלל על הרשב"א באותו יום...

[כדכד]

יש להניח שהוא לא חשב על הרשב"א כאישיות.
אולי הוא חשב על תורתו של הרשב"א ואפשר שנרדם תוך עיסוק בדבריו הקדושים