חגי פאהן כתב:יהודי שאל אותי בנתיב השני ברמזור אדום: היה בלוויה של קרוב משפחה שהובל ונקבר בתוך ארון עץ, ולבקשת המשפחה לא נאמר קדיש!! האם עדיין מצוה להשתתף בלויה כזו, או שמא עבירה?
לבי במערב כתב:'כמדומה', שבין "אין צורך ללוותו" ו"עברה" קיים מרחק 'מסוים'...
לבי במערב כתב:עיקר המקור הוא, כנראה, בשו"ת 'תשורת ש"י' סי' תקנו.
גם משם נראה כי היחס לזה כ'איסור' אינו אלא במקום חלול יוט"ש, ולא בסתמא.
איתן נוי כתב:חגי פאהן כתב:יהודי שאל אותי בנתיב השני ברמזור אדום: היה בלוויה של קרוב משפחה שהובל ונקבר בתוך ארון עץ, ולבקשת המשפחה לא נאמר קדיש!! האם עדיין מצוה להשתתף בלויה כזו, או שמא עבירה?
למה עבירה, אדרבה מה שניתן לתקן יתקנו
איתן נוי כתב:שמביאו הבית יוסף: הלכות נדה. סימן קצד: "מכל מקום מאחר שכתבת שפסקני אחד שנקרא תניא".
נוריאל עזרא כתב:שמואל דוד כתב:השנה שמסיימים מסכת יומא יום אחד לפני ראש חודש אב. האם אפשר לעשות סיום בתשעה ימים?
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%99%D7%9D
https://www.yeshiva.org.il/midrash/3812
שמואל דוד כתב:מה כוונתך לציין
איתן נוי כתב:איתן נוי כתב:חגי פאהן כתב:יהודי שאל אותי בנתיב השני ברמזור אדום: היה בלוויה של קרוב משפחה שהובל ונקבר בתוך ארון עץ, ולבקשת המשפחה לא נאמר קדיש!! האם עדיין מצוה להשתתף בלויה כזו, או שמא עבירה?
למה עבירה, אדרבה מה שניתן לתקן יתקנו
דעת הרב דוד טהרני שיאמרו קדיש
חגי פאהן כתב:לכולי עלמא צריך לומר קדיש, אבל הם לא רוצים!
חגי פאהן כתב:יהודי שאל אותי בנתיב השני ברמזור אדום: היה בלוויה של קרוב משפחה שהובל ונקבר בתוך ארון עץ, ולבקשת המשפחה לא נאמר קדיש!! האם עדיין מצוה להשתתף בלויה כזו, או שמא עבירה?
לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק וכן למודים אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד
יבנה כתב:איתן נוי כתב:שמביאו הבית יוסף: הלכות נדה. סימן קצד: "מכל מקום מאחר שכתבת שפסקני אחד שנקרא תניא".
איתן נוי כתב:תודה.
יש תניא ויש תניא רבתי או שלזה כוונתו?
יבנה כתב:איתן נוי כתב:תודה.
יש תניא ויש תניא רבתי או שלזה כוונתו?
נקרא תניא ע"ש המילה הראשונה של הספר, וכך נתכנה ונדפס בשם זה עד שנת תק"ס שמאז נדפס בשם תניא רבתי להבדיל בינו לספר התניא של חב"ד שנדפס בשנת תקנ"ו, כמבואר כאן https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... &pagenum=4 ושם עמ' 5.
שמואל דוד כתב:משנה ברורה סימן סו - טז
טלית — דבציצית אינו חובת גברא שאם אין לו טלית פטור מציצית ויוכל לקרות ק"ש בלי ציצית ע"כ מקרי הפסקה ע"י הברכה וכו׳ והיכא שהוא יושב בבהכ"נ ומתבייש לישב בלי טלית לכו"ע יכול לברך עליו בין הפרקים.
צ״ע בכוונתו, מה השייכות בין בושה לברכה, הרי יכול ללובשו בלא ברכה כמו שכתב הרמ״א.
שמואל דוד כתב:אבל זה דלא כהרמ״א
שמואל דוד כתב:שו״ע אורח חיים סימן סו - בענין הפסק באמצע קר״שלקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק וכן למודים אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד
יש לעיין קצת בסדר דנקט המחבר. הרי מתחילה אומרים קדיש ואח״כ ברכו ואח״כ קדושה. וצריך ביאור.
מלבב כתב:מה הכלל בזה מתי אומרים ומתי לא
שיף כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:אראל כתב:אולי כי 'שומר מצוה לא ידע דבר רע'?
הרגע דיברתי עם תלמידו הגאון רבי ישראל גואלמן שליט"א (רב קהילת שערי תבונה) ואמר לי ששאל את הגרח"פ ע"ז פעם, והשיבו בדיוק במילים שכתבתם: 'שומר מצוה לא ידע דבר רע'.
כתב לי אחי:
הגר"ד קוק אמר כיון דכל הבעיה היא שכחה ובבגד של ציצית כתיב וזכרתם ממילא ליכא חששא. ובמקו"א כתבתי עוד בזה.
וק"ק למה לא נאמר על כל דבר כך, ולא נחשוש כלל לקשה לשכחה
לכ' לולי זה אפ"ל דכיון שהציציות מחוברים יחד נחשב כבגד אחד
עובדיה חן כתב:אדם שיש לו חלק בקרקע בטאבו ,בשותפות עם אינם שמתו"מ שעובדים בקרקע מה יעשה לגבי שמיטה?
עזריאל ברגר כתב:עובדיה חן כתב:אדם שיש לו חלק בקרקע בטאבו ,בשותפות עם אינם שמתו"מ שעובדים בקרקע מה יעשה לגבי שמיטה?
השאלה עתיקה, לגבי "ועד בית" שמעסיקים גנן שעובד בשמיטה.
וראיתי למי שכתב שיפקיר בפני שלשה את חלקו בחצר למשך שנת השמיטה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 373 אורחים