מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
מאיר בן אבי
הודעות: 107
הצטרף: א' אפריל 15, 2012 12:37 pm

ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי מאיר בן אבי » ה' ספטמבר 02, 2021 3:55 pm

ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הוה אמינא
הודעות: 1519
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי הוה אמינא » ה' ספטמבר 02, 2021 3:57 pm

מצוה.

זה נלמד בגמרא מלשון הפסוק.

בחפשי כותב
הודעות: 228
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2021 6:04 pm

Re: ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי בחפשי כותב » ו' ספטמבר 03, 2021 6:47 pm

הוה אמינא כתב:מצוה.

זה נלמד בגמרא מלשון הפסוק.

וכן נפסק להלכה בשו"ע (חו"מ סימן ח, סעיף א): "וכל דיין המתמנה בשביל כסף או זהב, אסור לעמוד לפניו. ולא עוד אלא שמצוה להקל ולזלזל בו". וביאר התומים (אורים ס"ק ד) שהטעם משום כל ליצנותא אסירי וכו', והבן.

וראה בספר 'אור צדיקים' (סימן כד סעיף כ) להגאון המקובל רבי מאיר הכהן פאפרוש ז"ל, וזה לשונו: "כשם שהליצנות היא עבירה, כן מצוה להתלוצץ מע"ז וממנהגיה הרעים".

בחפשי כותב
הודעות: 228
הצטרף: ב' אוגוסט 30, 2021 6:04 pm

Re: ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי בחפשי כותב » א' ספטמבר 05, 2021 8:01 am

בחפשי כותב כתב:וכן נפסק להלכה בשו"ע (חו"מ סימן ח, סעיף א): "וכל דיין המתמנה בשביל כסף או זהב, אסור לעמוד לפניו. ולא עוד אלא שמצוה להקל ולזלזל בו". וביאר התומים (אורים ס"ק ד) שהטעם משום כל ליצנותא אסירי וכו', והבן.

וראה בספר 'אור צדיקים' (סימן כד סעיף כ) להגאון המקובל רבי מאיר הכהן פאפרוש ז"ל, וזה לשונו: "כשם שהליצנות היא עבירה, כן מצוה להתלוצץ מע"ז וממנהגיה הרעים".


באמת מלשון הגמרא לחוד אין ראיה שהיא 'מצוה', שהרי בגמרא איתא 'דשריא', שרק 'מותרת'. ואכן יש אחרונים שמדקדקים מלשון הגמרא שאין 'מצוה' להתלוצץ מע"ז, רק 'הותרה' [עיין בספר 'ארחות יושר' (ליצנות, עיונים אות ט) להגר"ח קניבסקי שליט"א שכתב בזה"ל: "ומה שאמרו דשריא (שמותרת), ולא אמרו שהוא מצוה, הוא משום שלא ירגיל אדם בליצנות"].

אמנם מהתומים ואור צדיקים הנ"ל מבואר שהבינו כוונת חז"ל שאכן יש 'מצוה' להתלוצץ מע"ז ואביזרייהו, ולא רק מותרת. ושוב מצאתי שכן כתב מרן החתם סופר זצ"ל בחידושיו על מסכת גיטין (דף לו ע"ב ד"ה נרדי), וזה לשונו: "דליצנותא דע"ז שרי ומצוה איכא כדיליף מקרא ספ"ב דמגילה".

ואחר כותבי כל זה מצאתי שכבר הקדימני הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצוק"ל בספרו 'דברי תורה' (מהדו"ג אות נב), וזה לשונו: "בש"ס מגילה (דף כה ע"ב) כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודת אלילים דרשיא וכו', ונראה רק דשריא אבל לא שיהיה עוד מצוה לעשות ליצנותא דעבודה זרה. ע"כ יפלא לכאורה על הגאון זצ"ל בתומים (סימן ח') ומובא בדברינו במנח"א (ח"א סימן ו') ברב שנתמנה בשביל כסף היינו אלקי כסף מצוה לבזותו ולקללו משום דכי ליצנותא אסירא בר וכו', והוא אלקי כסף עכ"ד. ושם נאמר רק "דשריא" ולא "מצוה". אכן מצאתי בסידור האריז"ל (שסידר הר"ר שבתי ז"ל) בהלכות דרך ארץ (להרמ"פ ז"ל) וז"ל: כשם שהליצנות עבירה גדולה כך מצוה גדולה להתלוצץ מעבודה זרה ומנהיגי רשעים עכל"ה. הרי לפניך גם כן שכתב "דמצוה גדולה" הוא כמו שהליצנות עבירה גדולה ר"ל וכו', ולכאורה מכל מקום קשה דבגמרא נאמר רק "דשריא", וי"ל על פי דברי הרמ"ע מפאנו זצ"ל כי רשות לא שייך לגבי עובד ה', רק או מצוה (אם כוונתו לשם שמים) או עבירה. ומעתה מיושב דשפיר דייק בסידור האריז"ל (וגם בתומים כנ"ל) כיון דהביאו בגמרא ראיה שם מדברי הנביאים ישעיה והושע מהכתובים כרע בל וגו' לעגלות בית און וגו' עיי"ש, ואם הוא רק "מותר" הליצנות מעבודה זרה היתכן לומר שיטפל הנביא מפי ה' מדברי רשות (בליצנות), אלא ודאי דהוא מצוה גדולה", עכ"ל המנחת אלעזר.

אך צריך עיון מלשון השו"ע (יו"ד סימן קמז סעיף ה): "מותר להתלוצץ בעובדי כוכבים". ולכאורה לפי התומים ז"ל, דברי השו"ע סותרים זה את זה, שביו"ד פסק המחבר ש'מותר' להתלוצץ מע"ז, ובחו"מ [לפירוש התומים] פסק ש'מצוה' להתלוצץ. וצ"ע. ואולי באמת אין ראיה לניד"ד מהתומים, שאולי גם לפירוש התומים ה'מצוה' היא רק "להקל ולזלזל" וכלשון השו"ע בחו"מ, משא"כ 'ליצנותא' דע"ז היא רק רשות.

אמנם ברור שהמנחת אלעזר הבין בדברי התומים שיש 'מצוה' להתלוצץ מע"ז [ולפי"ז מצוה ליישב שני דיני השו"ע], וכן הוא בספרי גורי האר"י ומרן החת"ס ז"ל.

הוה אמינא
הודעות: 1519
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי הוה אמינא » א' ספטמבר 05, 2021 9:35 pm

בחפשי כותב כתב:
באמת מלשון הגמרא לחוד אין ראיה שהיא 'מצוה', שהרי בגמרא איתא 'דשריא', שרק 'מותרת'.


אינני יודע איזה גמ' אתה מתכוין. בש"ס בבלי דפוס וילנא מסכת ע"ז דף מה ב למטה ודף מו א למעלה מבואר שזו מצוה מהתורה ונלמד מיתורא דקרא.
ואם מצאת שלל מובאות באחרונים שנקטו שזו מצוה, אין זה חידוש שלהם אלא שלמדו זאת מהפסוק, רק לא הביאוהו בפירוט בתוך הדברים מרוב הפשיטות.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי יאיר » א' ספטמבר 05, 2021 9:44 pm

הוה אמינא כתב:
בחפשי כותב כתב:
באמת מלשון הגמרא לחוד אין ראיה שהיא 'מצוה', שהרי בגמרא איתא 'דשריא', שרק 'מותרת'.


אינני יודע איזה גמ' אתה מתכוין. בש"ס בבלי דפוס וילנא מסכת ע"ז דף מה ב למטה ודף מו א למעלה מבואר שזו מצוה מהתורה ונלמד מיתורא דקרא.
ואם מצאת שלל מובאות באחרונים שנקטו שזו מצוה, אין זה חידוש שלהם אלא שלמדו זאת מהפסוק, רק לא הביאוהו בפירוט בתוך הדברים מרוב הפשיטות.

"אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב (ישעיהו מו, א) כרע בל קרס נבו וכתיב (ישעיהו מו, ב) קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא וגו' ר' ינאי אמר מהכא (הושע י, ה) לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו"
מגילה כה:

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי יאיר » א' ספטמבר 05, 2021 9:45 pm

שו"ע יו"ד קמז ה

"מותר להתלוצץ באלילים:"

הוה אמינא
הודעות: 1519
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי הוה אמינא » א' ספטמבר 05, 2021 9:46 pm

יאיר כתב:
הוה אמינא כתב:
בחפשי כותב כתב:
באמת מלשון הגמרא לחוד אין ראיה שהיא 'מצוה', שהרי בגמרא איתא 'דשריא', שרק 'מותרת'.


אינני יודע איזה גמ' אתה מתכוין. בש"ס בבלי דפוס וילנא מסכת ע"ז דף מה ב למטה ודף מו א למעלה מבואר שזו מצוה מהתורה ונלמד מיתורא דקרא.
ואם מצאת שלל מובאות באחרונים שנקטו שזו מצוה, אין זה חידוש שלהם אלא שלמדו זאת מהפסוק, רק לא הביאוהו בפירוט בתוך הדברים מרוב הפשיטות.

"אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב (ישעיהו מו, א) כרע בל קרס נבו וכתיב (ישעיהו מו, ב) קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא וגו' ר' ינאי אמר מהכא (הושע י, ה) לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו"
מגילה כה:


האם לשון גמ' במגילה מדברי קבלה! (מפסוק בנביא), מפקיע מפסוק מפורש מהתורה שנדרש במסכת ע"ז הנז"ל??

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי יאיר » א' ספטמבר 05, 2021 9:56 pm

הוה אמינא כתב:
יאיר כתב:
הוה אמינא כתב:
בחפשי כותב כתב:
באמת מלשון הגמרא לחוד אין ראיה שהיא 'מצוה', שהרי בגמרא איתא 'דשריא', שרק 'מותרת'.


אינני יודע איזה גמ' אתה מתכוין. בש"ס בבלי דפוס וילנא מסכת ע"ז דף מה ב למטה ודף מו א למעלה מבואר שזו מצוה מהתורה ונלמד מיתורא דקרא.
ואם מצאת שלל מובאות באחרונים שנקטו שזו מצוה, אין זה חידוש שלהם אלא שלמדו זאת מהפסוק, רק לא הביאוהו בפירוט בתוך הדברים מרוב הפשיטות.

"אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודת כוכבים דשריא דכתיב (ישעיהו מו, א) כרע בל קרס נבו וכתיב (ישעיהו מו, ב) קרסו כרעו יחדיו לא יכלו מלט משא וגו' ר' ינאי אמר מהכא (הושע י, ה) לעגלות בית און יגורו שכן שומרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו אל תקרי כבודו אלא כבידו"
מגילה כה:


האם לשון גמ' במגילה מדברי קבלה! (מפסוק בנביא), מפקיע מפסוק מפורש מהתורה שנדרש במסכת ע"ז הנז"ל??


איפה בגמ' שם מוזכר ליצנות[א]??..
---
הגמ' מובאת גם בסנהדרין סג:

ויש המביאים גם מאליהו בהר הכרמל:

"וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ" מלכים א יח כז

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 75&hilite=

באמונתו
הודעות: 3291
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

הודעהעל ידי באמונתו » ב' ספטמבר 06, 2021 2:24 am

מאיר בן אבי כתב:ליצנותא דעבודה זרה - חובה, רשות, או ענין?

נמצא לאחד מגדולי הראשונים, פסקי רבינו אביגדור - מבעלי התוספות, פרשת עקב סימן שנ"ב:
שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו. פסק, מצות עשה שלא לכנות שם ע"ז בשמה, [אלא] בלשון גנאי, בית גליא - בית כריא, פי' לשון עבדות במס' עירוכין, פני מלך - פני כלב, עין כל - עין קוץ, כל [ליצנותא] אסור - בר מגנאי שם ע"ז דשריא, ומצוה היא.

אנציקלופדיה תלמודית כרך לו, [ליצנות]: ליצנות על עבודה זרה - ועובדיה - מותרת - ואף יש בכך מצוה...
הערות: עי' סמ"ע סי' ח ס"ק ה, ואורים שם ס"ק ד, וחי' חת"ס גיטין לו ב ושו"ת חת"ס ח"ו סי' נט; הלכות דרך ארץ לר"מ פאפירש בתוך סידור האר"י (מהד' לעמבערג) דף קיט ב; דברי תורה (מונקאטש) ח"ג סי' נב. ועי' לשם שבו ואחלמה ספר הדע"ה ח"ב עמ' 183, שאף בזה יש להזהר, שלא ירגיל עצמו בליצנות, ושם, שעדיף שלא להזכיר ע"ז כלל מלהזכירה ולהתלוצץ בה, אלא שאם צריך להזכירה יתלוצץ בה.

ועוד מצאתי שם: וכתבו אחרונים, שהליצנות היא היפך לימוד התורה. הערות: אבן שלמה (מאלצאן) פ"ז אות ו, ועי"ש שמשום כך הליצנות היא העבירה הגדולה מכל העבירות, שהרי לימוד התורה, היא המצוה הגדולה מכל המצוות.
ועי' מהר"ל נתיבות עולם נתיב הליצנות סוף פ"ב [ולפיכך הליצנות נקרא גמר עבירה לגמרי, יותר מהכל, עד שאמרו ע"ז, אם הלך סופו לעמוד, ואם ישב סופו ללוץ. ומזה תלמוד קושי הליצנות ועונש שלו, כאשר הכתוב מזכיר אותו אחרון לכל החטאים, שתדע מזה, כי הוא הקשה מכולם...]:
אף בכתבי ר"צ הכהן, הפליג בעניין הליצנות.
מקובל גם בספרי קודש, שליצנות משמשת כשער חמישים של טומאה, ויש שהמשיכו משם לשער חמישים של קדושה, היינו בליצנות של ע"ז, זה לעומת זה!


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 457 אורחים