מן הדרום כתב:נשאלתי-
אדם שלא רוצה לענות ברכו כדי לא לקבל שבת
והציבור במנין המוקדם , זקוק לו כעשירי , מה יעשו?
האם זו התשובה?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נה סעיף ח
סעיף ח
(ס') ח') * (לח) חרש המדבר ואינו שומע, או שומע ואינו מדבר, י] הן כפקחין ומצטרפים. אבל מי שאינו שומע ואינו מדבר, יג'] הרי * הוא כשוטה וקטן.
איתן נוי כתב:משנ"ב סי' תרלב ס"ק ב: ד"ה באמצע בד' טפחים - "היינו שהולך שיעור ד"ט ע"פ כל הסוכה (שיש לה ג' דפנות) בארכה ושיעור ד' טפחים הוא מקום חשוב להפליג ולחוץ בין הדפנות עד שאין הדפנות מועילות זו לזו ונראות כשתי סוכות ולכל אחת רק שתי דפנות".
מה ר"ל שאמר "על פני כל הסוכה" ואח"כ אומר שאין צריך על פני כל הסוכה אלא אף "שיעור ד' טפחים הוא מקום חשוב"?
לדברי התוס' כדי שיפסול צריך שיהיה ממש על פני כל הסוכה שרק אז נראה שחלוק לשתי סוכות.
איתן נוי כתב:דהיינו לא על פני כל הסוכה אלא על פני ד' טפחים. אלא שיש בכוחם חשיבות כעל פני כל הסוכה?
עובדיה חן כתב:מחפש מקור על בני ספרד, שנשים גם מברכות על 4 המינים.
שמואל דוד כתב:עובדיה חן כתב:מחפש מקור על בני ספרד, שנשים גם מברכות על 4 המינים.
כה”ח תקפט, כג.
אליהו חיים כתב:איתן נוי כתב:דהיינו לא על פני כל הסוכה אלא על פני ד' טפחים. אלא שיש בכוחם חשיבות כעל פני כל הסוכה?
לא הבנתי מה קשה לכם, רוחב סכך הפסול לחלק הסוכה לשנים הוא שיעור ד' טפחים [וברוחב אויר השיעור ג' טפחים], אך אם אינו עובר על כל פני ארכו אלא מתחבר ומתמלא בחלק ממנו באמצע או בסופו אינו נפסק הסוכה לשנים דבמקום חיבורו הרי לא נפסק ונחשב הכל כסכך אחד. [וכיו"ב אם נחלק לרחבה על פני כולו בשיעור ד' טפחים לאורכו נחשב בארכה כב' סוכות נפרדות ונמצא דאין לה ג' דפנות, וגם שם אם נתמלא בסופה או באמצעה הרי זה שוב מחברה כאחת ונמצא דיש לה ג' דפנות].
איתן נוי כתב:טלית קטן חדשה האם צריך לברך על מצות ציצית ושהחיינו?
כדאי פשוט לעיין בדבריו...עובדיה חן כתב:צ"ע הרי זה מצוה שהזמן גרמא שנשים פטורות, ומ"ש מתפילין ועוד שלא מברכות, והאיך לא נחשב ברכה לבטלה?
מי אנוכי כתב:איתן נוי כתב:טלית קטן חדשה האם צריך לברך על מצות ציצית ושהחיינו?
לעניין ברכת שהחיינו - אם הוא שמח בטלית החדשה אז צריך לברך שהחיינו. (דלא גרע משאר בגדים חדשים שמברך שהחיינו)
אך אם לא שמח בה כגון שהיא לא בגד חשוב אז לא מברך.
(עיין שו"ע סי' כ"ב ס"א ובספר בן איש חי ש"א פרשת בראשית הלכה ז'.)
איתן נוי כתב:ארבעת מינים שבלו. ערבה שבלתה בחג הסוכות האם יש מניעה לזרוק לפח האשפה או שמא יש לעטוף כתשמישי מצוה הנזרקין אך לא בבזיון?
איתן נוי כתב:מי אנוכי כתב:איתן נוי כתב:טלית קטן חדשה האם צריך לברך על מצות ציצית ושהחיינו?
לעניין ברכת שהחיינו - אם הוא שמח בטלית החדשה אז צריך לברך שהחיינו. (דלא גרע משאר בגדים חדשים שמברך שהחיינו)
אך אם לא שמח בה כגון שהיא לא בגד חשוב אז לא מברך.
(עיין שו"ע סי' כ"ב ס"א ובספר בן איש חי ש"א פרשת בראשית הלכה ז'.)
1. בפסקי תשובות הביא כאן אות א: "ואף אלו שנוהגים לברך על טלית, כשם שנוהגים לברך על בגדים יקרים וחשובים, לא יברכו אלא על טלית גדול שאין קונים אותה לעיתים קרובות, ויש בקנייתה משום שמחה, אבל לא על טלית קטן שאע"פ שזוכה לקיים בו מצות ציצית כל היום, ואין ערך למתן שכרה של מצוה זו, מכל מקום ברכת שהחיינו הוא על הבגד החדש ולא על המצוה (דמצות לאו ליהנות ניתנו, וכדלהלן), וטלית קטן בזמנינו אינו בגד יקר ואין בקנייתו משום שמחה, ומחליפים אותו לעיתים קרובות ולכן אין לברך עליו שהחיינו". וציין (הערה 6) למקורות: בן איש חי בראשית אות ז', כה"ח סק"ה, שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' פ' דלרוב בני אדם אינו בגד יקר וחשוב אלא לצורך מצותו, ובהליכות שלמה פ"ג סעי' י"ג שכן נהג הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שלא לברך שהחיינו על ט"ק חדש.
ממילא נראה שמ"ש השו"ע שיברך היינו על טלית גדול דוואק, ולא על קטן.
2. בבן איש חי הדגיש שעל טלית קטן לא יברך שהחיינו: "הלובש טלית חדש יברך "שהחיינו" אחר ברכת "להתעטף" וטלית קטן אין מברכין שהחיינו דאין דרך לעשותו מדבר חשוב שיהיה שמח בו. ואם עשאו מדבר חשוב שהוא שמח בו יברך שהחיינו"
בהליכות עולם לא ראיתי התייחסות לדין זה.
מי אנוכי כתב:איתן נוי כתב:ארבעת מינים שבלו. ערבה שבלתה בחג הסוכות האם יש מניעה לזרוק לפח האשפה או שמא יש לעטוף כתשמישי מצוה הנזרקין אך לא בבזיון?
מי אנוכי כתב:איתן נוי כתב:ארבעת מינים שבלו. ערבה שבלתה בחג הסוכות האם יש מניעה לזרוק לפח האשפה או שמא יש לעטוף כתשמישי מצוה הנזרקין אך לא בבזיון?
איתן נוי כתב:מי אנוכי כתב:איתן נוי כתב:טלית קטן חדשה האם צריך לברך על מצות ציצית ושהחיינו?
לעניין ברכת שהחיינו - אם הוא שמח בטלית החדשה אז צריך לברך שהחיינו. (דלא גרע משאר בגדים חדשים שמברך שהחיינו)
אך אם לא שמח בה כגון שהיא לא בגד חשוב אז לא מברך.
(עיין שו"ע סי' כ"ב ס"א ובספר בן איש חי ש"א פרשת בראשית הלכה ז'.)
1. בפסקי תשובות הביא כאן אות א: "ואף אלו שנוהגים לברך על טלית, כשם שנוהגים לברך על בגדים יקרים וחשובים, לא יברכו אלא על טלית גדול שאין קונים אותה לעיתים קרובות, ויש בקנייתה משום שמחה, אבל לא על טלית קטן שאע"פ שזוכה לקיים בו מצות ציצית כל היום, ואין ערך למתן שכרה של מצוה זו, מכל מקום ברכת שהחיינו הוא על הבגד החדש ולא על המצוה (דמצות לאו ליהנות ניתנו, וכדלהלן), וטלית קטן בזמנינו אינו בגד יקר ואין בקנייתו משום שמחה, ומחליפים אותו לעיתים קרובות ולכן אין לברך עליו שהחיינו". וציין (הערה 6) למקורות: בן איש חי בראשית אות ז', כה"ח סק"ה, שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' פ' דלרוב בני אדם אינו בגד יקר וחשוב אלא לצורך מצותו, ובהליכות שלמה פ"ג סעי' י"ג שכן נהג הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שלא לברך שהחיינו על ט"ק חדש.
ממילא נראה שמ"ש השו"ע שיברך היינו על טלית גדול דוואק, ולא על קטן.
2. בבן איש חי הדגיש שעל טלית קטן לא יברך שהחיינו: "הלובש טלית חדש יברך "שהחיינו" אחר ברכת "להתעטף" וטלית קטן אין מברכין שהחיינו דאין דרך לעשותו מדבר חשוב שיהיה שמח בו. ואם עשאו מדבר חשוב שהוא שמח בו יברך שהחיינו"
בהליכות עולם לא ראיתי התייחסות לדין זה.
איתן נוי כתב:מי אנוכי כתב:איתן נוי כתב:טלית קטן חדשה האם צריך לברך על מצות ציצית ושהחיינו?
לעניין ברכת שהחיינו - אם הוא שמח בטלית החדשה אז צריך לברך שהחיינו. (דלא גרע משאר בגדים חדשים שמברך שהחיינו)
אך אם לא שמח בה כגון שהיא לא בגד חשוב אז לא מברך.
(עיין שו"ע סי' כ"ב ס"א ובספר בן איש חי ש"א פרשת בראשית הלכה ז'.)
1. בפסקי תשובות הביא כאן אות א: "ואף אלו שנוהגים לברך על טלית, כשם שנוהגים לברך על בגדים יקרים וחשובים, לא יברכו אלא על טלית גדול שאין קונים אותה לעיתים קרובות, ויש בקנייתה משום שמחה, אבל לא על טלית קטן שאע"פ שזוכה לקיים בו מצות ציצית כל היום, ואין ערך למתן שכרה של מצוה זו, מכל מקום ברכת שהחיינו הוא על הבגד החדש ולא על המצוה (דמצות לאו ליהנות ניתנו, וכדלהלן), וטלית קטן בזמנינו אינו בגד יקר ואין בקנייתו משום שמחה, ומחליפים אותו לעיתים קרובות ולכן אין לברך עליו שהחיינו". וציין (הערה 6) למקורות: בן איש חי בראשית אות ז', כה"ח סק"ה, שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' פ' דלרוב בני אדם אינו בגד יקר וחשוב אלא לצורך מצותו, ובהליכות שלמה פ"ג סעי' י"ג שכן נהג הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שלא לברך שהחיינו על ט"ק חדש.
ממילא נראה שמ"ש השו"ע שיברך היינו על טלית גדול דוואק, ולא על קטן.
2. בבן איש חי הדגיש שעל טלית קטן לא יברך שהחיינו: "הלובש טלית חדש יברך "שהחיינו" אחר ברכת "להתעטף" וטלית קטן אין מברכין שהחיינו דאין דרך לעשותו מדבר חשוב שיהיה שמח בו. ואם עשאו מדבר חשוב שהוא שמח בו יברך שהחיינו"
בהליכות עולם לא ראיתי התייחסות לדין זה.
איתן נוי כתב:מי אנוכי כתב:איתן נוי כתב:טלית קטן חדשה האם צריך לברך על מצות ציצית ושהחיינו?
לעניין ברכת שהחיינו - אם הוא שמח בטלית החדשה אז צריך לברך שהחיינו. (דלא גרע משאר בגדים חדשים שמברך שהחיינו)
אך אם לא שמח בה כגון שהיא לא בגד חשוב אז לא מברך.
(עיין שו"ע סי' כ"ב ס"א ובספר בן איש חי ש"א פרשת בראשית הלכה ז'.)
1. בפסקי תשובות הביא כאן אות א: "ואף אלו שנוהגים לברך על טלית, כשם שנוהגים לברך על בגדים יקרים וחשובים, לא יברכו אלא על טלית גדול שאין קונים אותה לעיתים קרובות, ויש בקנייתה משום שמחה, אבל לא על טלית קטן שאע"פ שזוכה לקיים בו מצות ציצית כל היום, ואין ערך למתן שכרה של מצוה זו, מכל מקום ברכת שהחיינו הוא על הבגד החדש ולא על המצוה (דמצות לאו ליהנות ניתנו, וכדלהלן), וטלית קטן בזמנינו אינו בגד יקר ואין בקנייתו משום שמחה, ומחליפים אותו לעיתים קרובות ולכן אין לברך עליו שהחיינו". וציין (הערה 6) למקורות: בן איש חי בראשית אות ז', כה"ח סק"ה, שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' פ' דלרוב בני אדם אינו בגד יקר וחשוב אלא לצורך מצותו, ובהליכות שלמה פ"ג סעי' י"ג שכן נהג הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שלא לברך שהחיינו על ט"ק חדש.
ממילא נראה שמ"ש השו"ע שיברך היינו על טלית גדול דוואק, ולא על קטן.
2. בבן איש חי הדגיש שעל טלית קטן לא יברך שהחיינו: "הלובש טלית חדש יברך "שהחיינו" אחר ברכת "להתעטף" וטלית קטן אין מברכין שהחיינו דאין דרך לעשותו מדבר חשוב שיהיה שמח בו. ואם עשאו מדבר חשוב שהוא שמח בו יברך שהחיינו"
בהליכות עולם לא ראיתי התייחסות לדין זה.
איתן נוי כתב:מי שיש לו אתרוג מהודר ביותר ויקר מאוד שקיבל במתנה או זכה מהפקר ומאידך יש לו את מה שקנה לעצמו בכסף מלא, האם יש עדיפות לברך על מה ששילם?
איתן נוי כתב:מה יותר טובה ערבה שבלתה מציצית שבלתה שניתן לזורקן לאשפה רק לא דרך בזיון. תשמיש קדושה מהיכי תיתי ליה וכי זה תפילין או מזוזה? מקסימום תשמיש מצוה.
מי אנוכי כתב:איתן נוי כתב:מה יותר טובה ערבה שבלתה מציצית שבלתה שניתן לזורקן לאשפה רק לא דרך בזיון. תשמיש קדושה מהיכי תיתי ליה וכי זה תפילין או מזוזה? מקסימום תשמיש מצוה.
אתה צודק, מעיקר הדין אפשר לזרוק אותם כמו שאפשר לזרוק ציצית אבל כמו שבציצית ראוי לא לזרוק אלא לגנוז או לעטוף (והמדקדקים נוהגים לשים אותם בספרים) אז גם פה ראוי לא לזרוק בלי עטיפה.
ואכן התכוונתי לתשמיש מצווה ובטעות נכתב תשמיש מצוה
איתן נוי כתב:מה הכללים של צירוף מספר דינים של הלכה למשה מסיני במקום אחד,
כגון גוד אסיק ולבוד או דופן עקומה ולבוד וכה"ג?
איתן נוי כתב:איתן נוי כתב:מי שיש לו אתרוג מהודר ביותר ויקר מאוד שקיבל במתנה או זכה מהפקר ומאידך יש לו את מה שקנה לעצמו בכסף מלא, האם יש עדיפות לברך על מה ששילם?
ראיתי שהביא בקונטרס הנחמד "בהלכה ובאגדה" (לר' דוד נקי הי"ו) בשם החוות יאיר והתורה לשמה שבכה"ג הנ"ל מוטב שיטול מה שקנה אף שפחות מהודר ממה שלא הוציא עליו ממון שמעלתו גדולה.
*אי"ה אביא המקורות בהקדם.
איתן נוי כתב:האם ניתן לומר לשם יחוד קודם תפילת מנחה גם עבור עברית שיתפללו סמוך לה, מאחר ואין פנאי משום שהש"ץ לא אומר או מאוד זריז?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 507 אורחים