ההיתר של החרדים ובפרט בחו"ל לפנות לערכאות

[בעלזער]

מצורף בזה קובץ ממכון צומת
המעניין הוא שהחוגים הלאומיים חברו אל החזו"א לאסור פנייה לערכאות וטעמם ונימוקם כנראה שלא רצו לפגוע במוסד הרבנות.
אך כפי הידוע הרבה דיינים מפורסים נותנים היתר לפנות לערכות ובפרט בחו"ל נעשה הדבר כהיתר האם מישהו יוכל להוסיף בזה לקראת ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

ערכאות.pdf

(473.39 KiB) הורד 283 פעמים

[בברכה המשולשת]

1. אין אף דיין שנותן היתר לפנות לערכאות סתם. היתר כזה ניתן כאשר הצד שכנגד מסרב לבוא לדין תורה, וכפי שנפסק בשו"ע שאם הצד שכנגד סרבן ואלים מתיר בית הדין לפנות לערכאות.
2. כמו כן, לפי כסף הקדשים אם ידוע מראש שהצד שכנגד לא יבוא לבי"ד, ניתן לפנות לערכאות, אם כי יש על כך מחלוקת באחרונים.
3. מניסוח הדברים בהודעה של כתר"ה משתמע כאילו הנימוקים לאיסור ערכאות מושפעים משיקולים שלא על-פי שורת ההלכה, וחלילה לחשוב כך.
ונזכה שישיב הקב"ה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה

[בעלזער]

עלינו להבין את ההבדל בין להושיב ג' עמי הארצים שזה מותר לבין הפנייה לערכאות שהוא לא גרע על פניו מבוררות אצל עמי הארצים זבל"א וכמו חבר מושבעים בחו"ל.
החוז"א הוא שחותך בעניין וכותב שהפנייה לערכאות במדינה שלנו גרע מבוררות היות ויש להם מערכת חוקים שבדו מליבם.
דבריו אלו של החזו"א אימצו להם גם החוגים הלאומיים וראה בקובץ המצורף.
דרך אגב כל הנקלע אי פעם בבתי המשפט רואה לנכון למה כוונתי שלא לדבר על לענייני משפחה שאין פוצה פה ונעשה כהיתר ממש.
אם כי שיש לחלק קצת בדבר שבתי הדין לענייני משפחה אמורים לדון על פי התורה, מה שעובדתית אינה נכון כלל ועיקר.

[בברכה המשולשת]

1. אין חולק על החזו"א, שהרי דבריו הם סברא פשוטה. לא היה צריך ל-"אמץ את דבריו" כי אלו כלל לא דברים "שלו", במובן שיש בכך חידוש מיוחד מתורת החזו"א, אלא קביעה הלכתית פשוטה. מה גם, שיש מגדולי ישראל שפסקו כך עוד לפני החזו"א (ובראשם מרן הראי"ה זצ"ל).
3. מהנעשה בפועל אי אפשר להביא ראיה למה היא ההלכה, אלא רק לכך שיש בני אדם העוברים על ההלכה, בעוה"ר.
4. קיים חיבור שלם של הגאון רבי מנשה קליין בעניין זה (רק שאיני זוכר כרגע את שם החיבור), בו הוא פוקח עינים עוורות לחומרת הדבר, עיין שם היטב ותבין את עומק הבעיה הקיימת בציבור ועד כמה מזלולזלת הלכה זו העומדת ברומו של עולם.