זה לשון הספורנו: אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּויִם. שֶׁתִּהְיֶה הַמַּלְכוּת לו וּלְזַרְעו. לא כְּעִנְיַן הַשּׁופְטִים שֶׁהָיָה הַשּׁופֵט מולֵךְ הוּא בִּלְבַד, אֲבָל לא זַרְעו אַחֲרָיו. וְעַל מִנּוּי שׁופֵט לְמֶלֶךְ בְּזֶה הָאפֶן נִצְטַוּוּ בְּבִיאָתָם לָאָרֶץ, כְּאָמְרו "וְלא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רועֶה" (במדבר כז, יז). אָמְנָם שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּלֶךְ כְּמַלְכֵי הַגּויִים מַחֲזִיק בַּמַּלְכוּת הוּא וְזַרְעו נִמְאָס אֵצֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ. אֲבָל צִוָּה שֶׁכַּאֲשֶׁר יַקְשׁוּ עָרְפָּם לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ בָּזֶה הָאפֶן, לא יִבְחֲרוּ אֶלָּא אָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּבְחַר בּו ה' (פסוק טו), וְלא יַעֲבִיר יִשְׂרָאֵל עַל דָּת, וְשֶׁלּא יִהְיֶה אִישׁ נָכְרִי (שם), אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה גִּבּור וְאִישׁ מִלְחָמָה. וְכַאֲשֶׁר חָטְאוּ בִּשְׁאֵלַת הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּמְלךְ הוּא וְזַרְעו "כְּכָל הַגּויִם" (שמואל-א ח, ה), הָיָה הָענֶשׁ עֲלֵיהֶם בְּתַקָּלות הַקּורות לֶהָמון בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ, כְּאָמְרו "וּצְעַקְתֶּם בַּיּום הַהוּא מִפְּנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם, וְלא יַעֲנֶה ה' אֶתְכֶם בַּיּום הַהוּא" (שם שם פסוק יח), וּכְאָמְרו "אֶתֵּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי, וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי" (הושע יג, יא). וְהָיָה הָרְשׁוּת בְּמִנּוּי הַמֶּלֶךְ כְּמו שֶׁהָיָה הָרְשׁוּת בִּיפַת תּאַר, אֲשֶׁר רָמַז שֶׁסּופו לִשְׂנאתָהּ וּלְהולִיד מִמֶּנָּה בֵּן סורֵר וּמורֶה, כְּמו שֶׁקָּרָה לְדָוִד בִּדְבַר אַבְשָׁלום.
עכ"ל
לכאורה שושלת בית דוד הוא רצון השם, לא ככה? "הבוחר דוד ובזרעו אחריו". כיצד ניתן לומר על זה שזה נמאס אצל הק-ל יתברך?