מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' דצמבר 11, 2022 6:42 pm

שמעתי בשם מורה חשוב שהיקל בכך, אמנם השאלה שהובאה לפניו היתה במחלל שבת ולא בגוי וכמובן דקייל טפי. והיה אצלי הק' חידוש גדול, וכמדומה שמנהג פשוט להחמיר (ושוב שאלתי ת"ח אחד שעמד בראש כשרות יעודית ליין במשך שנים הרבה, ואמר שלא נשמע להקל).

עיינתי קצת ולמרבה הפלא כמעט לא מצאתי חומר מפורש על שאלה פשוטה זו.

ואכתוב בקיצור נמרץ את עיקרי הנידון מה שמצאתי בשטחיות ממש

תחילה ישנה מחלקות ראשונים גדולה מערכה מול מערכה, אם יין שנאסר במגע גוי הוא היין הכשר לניסוך דוקא או שכל יין נאסר.
לסוברים שרק יין הכשר לניסוך, כל שהוסיפו בו מעט סוכר שוב אין בו משום מגע והוא הדין מבושל. (ופסטור לא מקילים בו כבישול לענין זה).

אף לסוברים שכל יין נאסר, מ"מ יין שהוסיפו בו דבש או פלפלים עד שנשתנה טעמו, אין בו משום מגע גוי. כך הוא בשו"ע ירו"ד קכג ד.

וכתבו אחרונים (רדב"ז מהריק"ש ועוד), דל"ש דבש ל"ש סוכר.

והביאו בספרי המלקטים שבשורש דין זה מצינו לשונות מחולקים, יש מהראשונים שמשמע מדבריהם שדוקא אם עי"כ נשתנה שמו של היין לגמרי. אבל כל שהוא רק שם לוואי, עדין אסור, ולדבריהם לכאורה יין מתוק שלנו, אסור, וי"א - וכתבו אחרונים שכך פשטות ל' השו"ע - שכל שניכר טעמו של הסוכר (לאפוקי אם שם מעט סוכר להפיג חריפות או מרירות) שוב אין בו משום מגע יין, ולפי"ז יין מתוק שלנו אין בו משום מגע גוי.

[לכאורה היה נוח יותר לנקוט בד' השו"ע שכ' דיין שיש בו דבש או פלפלין שאין בו משום מגע גוי, שהיינו שנשתנה שמו לגמרי, דאל"כ אינו מובן איך אותו יין שהתיר מרן לקדש עליו (או"ח סי' רע"ב) אין בו משום מגע גוי!]

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' דצמבר 11, 2022 6:45 pm

בחיפוש מקופיא באוצר על יין מתוק שלנו לענין סתם יינם מצאתי תוצאות מעטות בלבד וכדלהלן:

ספר של חכם בשם אדרעי, כותב בפשיטות שאסור ותמה על מהרש"ם שהתיר, ולדעתו יין מתוק שלנו לא הוא שהתיר מרן שם ביור"ד.
חכם בשם טהרני, כותב בהקדמת ספרו, שכל ספרו המוקדש לנושא של סתם יינם נולד בעקבות בירור שעשה בענין זה, כששמע שגדול אחד אוסר והוא עיין ולא מצא מקום להחמיר. בגוף הספר הוא מביא תשו' כמה מחכמי הספרדים (הרבנים מאשש מאזוז ועוד) שיש להקל בדבר ואילו הגרב"צ א"ש אוסר (הציון שציין שם לאור לציון כנראה ט"ס).

פלא

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: הנהוג להקל במגע יין בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' דצמבר 11, 2022 6:57 pm

אתה מניח בפשטות מוחלטת שהיינות המתוקים שלנו מכילים כולם סוכר. וזאת מניין לך?

אני לא יודע הרבה, אבל אני חושב שבעבר היו מוסיפים סוכר במתוקים, ואילו היום, כשמוסיפים סוכר מחוייבים לציין זאת (ולכן במהדורות החדשות של יין "קדמון" נאלצו לכתוב שיש בו תוספת סוכר).
יין מתוק משובח אינו אמור להכיל סוכר, והמתיקות שלו היא המתיקות של הענבים (אלא שמוסיפים בו עוד אלכוהול, בדרך כלל גם ממוצא ענבים). לא הייתי מפרט בדבר שאין לי ידיעה מסודרת בו, אבל זה עדיף מכלום.

סגי נהור
הודעות: 5669
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הנהוג להקל במגע יין בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי סגי נהור » א' דצמבר 11, 2022 7:00 pm

יין מתוק ראוי לשמו אין בו תוספת סוכר, ומתיקותו מסוכר ענבי הגפן עצמם שלא הפך כולו לאלכוהול (להבדיל מיין יבש).

דומני שהוספת סוכר נעשית רק ביינות זולים, ולא באופן מוצהר (בוודאי לא באופן שיאפשר לדון על ניכר או לא ניכר טעמו). ולכאורה זה גם מסביר את שתיקת הפוסקים בנושא.

קדמני הרב מק"מ.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' דצמבר 11, 2022 7:02 pm

ככל הידוע יין מתוק פשוט מכיל סוכר. (צא וראה שאין חילוק בשיעור האלכהול בין יין מתוק ליין יבש) יינות מתוקים שאינם מכילים סוכר יש או יין בסגנון פורט, שהוא יין שעצרו את תסיסתו ולכן שמרו על מתיקותו הטבעית, וכדי שיהיה חריף מספיק מוסיפים לו אלכהול מבחוץ. היינות המתוקים של אור הגנוז הם בסגנון פורט, יש גם לטפרברג ולציון יין כזה, המחירים שלהם גבוהים, בין 75 ל100 ש"ח.
יש גם יין הנעשה מענבים שנבצרו בסוף העונה, יש לפטרברג יין כזה, (בקבוק צר וגבוה) כתוב עליו יין מבציר מאוחר. הענבים מתוקים בשיעור כזה שגם אחרי התסיסה עוד נותרת מתיקות טבעית. וישנו יין הנעשה מענבים הנבצרים כשהם קפואים אבל אינו מצוי בארצות שלנו. כל שאר היינות המתוקים כוללים סוכר. כך ידוע לי. ואם טעיתי אשמח לשמוע.

מחולת המחנים
הודעות: 3256
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' דצמבר 11, 2022 8:14 pm

איש_ספר כתב:(ופסטור לא מקילים בו כבישול לענין זה).

דעת כמה פוסקים (מנחת יצחק, שבט הלוי, יביע אומר) להקל בפסטור, ואילו דעת הגרש"ז אויערבאך והגרי"ש אלישיב להחמיר.

סח לי יהודי ת"ח שהגרש"ז אמר שכהיום פסטור אינו פוגם את היין, ואין להחשיבו כמבושל, שהרי היינות הטובים הם מפוסטרים.
ואמר אותו ת"ח שהיין שהכיר הגרש"ז מחנות היינות בשערי חסד היה יין 'גן עדן' (וכלשונו על יין זה 'גן עדן של שוטים'), ולא ידע כי היינות הטובים הנחשבים בעולם הם בדוקא לא מפוסטרים.

עזריאל ברגר
הודעות: 13150
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הנהוג להקל במגע יין בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' דצמבר 11, 2022 10:36 pm

סגי נהור כתב:יין מתוק ראוי לשמו אין בו תוספת סוכר, ומתיקותו מסוכר ענבי הגפן עצמם שלא הפך כולו לאלכוהול (להבדיל מיין יבש).

דומני שהוספת סוכר נעשית רק ביינות זולים, ולא באופן מוצהר (בוודאי לא באופן שיאפשר לדון על ניכר או לא ניכר טעמו). ולכאורה זה גם מסביר את שתיקת הפוסקים בנושא.

קדמני הרב מק"מ.

כמעט כל היינות המתוקים הנמכרים בחנויות הרגילות ("יין לקידוש") - מכילים (ע"פ רשימת הרכיבים!) סוכר ו/או סירופ-סוכר ו/או "כהל מולסה" וכיו"ב.
(למי שאינו יודע: מולסה היא פסולת מייצור הסוכר שהיא נוזלית כדבש)

כבר שנים שאני רוצה להשיג יין טעים לשתיה ללא תוספת סוכר ולא עולה בידי...

סגי נהור
הודעות: 5669
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הנהוג להקל במגע יין בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי סגי נהור » א' דצמבר 11, 2022 11:11 pm

לענין תוספת הסוכר לכאורה מא"ח ומא"ח ול"פ.
אבל זו -
עזריאל ברגר כתב:...ו/או "כהל מולסה" וכיו"ב.
(למי שאינו יודע: מולסה היא פסולת מייצור הסוכר שהיא נוזלית כדבש)

אינה תוספת סוכר אלא תוספת אלכוהול (המיוצר מסוכר).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » א' דצמבר 11, 2022 11:48 pm

מה שכתבתי שכל היינות המתוקים כוללים סוכר, כך שמעתי במשך שנים מכמה וכמה העוסקים ביצור יין. (ישנו יהודי חסידי המייצר יין תחת השם ארץ הצבי, בהכשר הרב דקוממיות, כששוחחתי עמו בענין לפני כמה שנים, הוא חזר ואמר בבטחון מלא שכל היינות המתוקים כוללים סוכר חיצוני, לדבריו הוא לא מאמין שהפורט של זה וזה ללא סוכר. הוא המציא דבר חדש, יין הממותק ע"י אפסרטיים, החומר המלאכותי איתו ממתיקים משקאות דיאט, לדבריו באופן שכזה כשר גם להרמב"ם) תושבי בני ברק מכירים את הרב וובר מרחוב בעש"ט המוכר יין ביתי. הוא מוכר יין מתוק ללא סוכר, מבציר מאוחר, וכאות הוא מציג תעודה מכימאי שאין ביין שלו סוכר חיצוני. לאחרונה בגלל השמיטה הוא כמעט ולא מוכר את סוג היין הזה.

אמנם דיברתי הערב עם הרב פנחס גרינברג מחבר "דיני היין ומיץ הענבים כפי מציאות היצור בזמנינו", תמוז תשע"ט מהדורה חמישית (שישית בדרך...). לדבריו יש כמה וכמה ינות מתוקים שאינם כוללים סוכר, הוא הזכיר אסטייט של ציון ומוסקט המבורג אולי גם של ציון, ועוד משהו של כרמל (אלא שככה"נ כולם מבושלים, וחומרא שלא לקדש על יין מבושל חשובה הרבה יותר מיין שיש בו סוכר וכמובן). כך שהדברים שכתבתי אינם כ"כ מוחלטים, ויש לברר עוד.

לדבריו במסגרת עיסוקו בהלכות יין הוא עסק זמן רב בדברי הפוסקים על יין שיש בו דבש שאין בו משום מגע יין, וביקש לברר את שיעור המתיקות, ומצא מבוכה גדולה וחוסר בהירות בענין, עד שמשך ידו.

הבאר ההיא
הודעות: 512
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ב' דצמבר 12, 2022 2:16 am

איש_ספר כתב:

והביאו בספרי המלקטים שבשורש דין זה מצינו לשונות מחולקים, יש מהראשונים שמשמע מדבריהם שדוקא אם עי"כ נשתנה שמו של היין לגמרי. אבל כל שהוא רק שם לוואי, עדין אסור, ולדבריהם לכאורה יין מתוק שלנו, אסור, וי"א - וכתבו אחרונים שכך פשטות ל' השו"ע - שכל שניכר טעמו של הסוכר (לאפוקי אם שם מעט סוכר להפיג חריפות או מרירות) שוב אין בו משום מגע יין, ולפי"ז יין מתוק שלנו אין בו משום מגע גוי.


יש צד שבשמא תליא מילתא או שלכו"ע בטעמא תליא מילתא אלא שנחלקו בגודל שינוי הטעם הנדרש ונקטו בשינוי השם כסימנא בעלמא לשינוי משמעותי?

איש_ספר כתב:
[לכאורה היה נוח יותר לנקוט בד' השו"ע שכ' דיין שיש בו דבש או פלפלין שאין בו משום מגע גוי, שהיינו שנשתנה שמו לגמרי, דאל"כ אינו מובן איך אותו יין שהתיר מרן לקדש עליו (או"ח סי' רע"ב) אין בו משום מגע גוי!]

יתכן שהגזירה תלויה במה שנהגו הגויים לנסך, היינו לא כהרמב"ם שכל שפסול לנו לניסוך אין בו גזירה אלא מה שהם לא נהגו בניסוך.

עזריאל ברגר
הודעות: 13150
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הנהוג להקל במגע יין בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' דצמבר 12, 2022 8:46 am

סגי נהור כתב:לענין תוספת הסוכר לכאורה מא"ח ומא"ח ול"פ.
אבל זו -
עזריאל ברגר כתב:...ו/או "כהל מולסה" וכיו"ב.
(למי שאינו יודע: מולסה היא פסולת מייצור הסוכר שהיא נוזלית כדבש)

אינה תוספת סוכר אלא תוספת אלכוהול (המיוצר מסוכר).

אכן. וצ"ע מה דינו לגבי מגע-גוי.
(ולי זה מפריע קצת - משיקולי בריאות)

נ.ב. הדיו הוירטואלי לא עולה כסף. וחבל שמשתמשים בראשי-תיבות שאינם מובנים בקריאה ראשונית, כגון מר-אמר-חדא ומר-אמר-חדא ולא-פליגי.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' דצמבר 12, 2022 9:12 am

הבאר ההיא כתב:
איש_ספר כתב:

והביאו בספרי המלקטים שבשורש דין זה מצינו לשונות מחולקים, יש מהראשונים שמשמע מדבריהם שדוקא אם עי"כ נשתנה שמו של היין לגמרי. אבל כל שהוא רק שם לוואי, עדין אסור, ולדבריהם לכאורה יין מתוק שלנו, אסור, וי"א - וכתבו אחרונים שכך פשטות ל' השו"ע - שכל שניכר טעמו של הסוכר (לאפוקי אם שם מעט סוכר להפיג חריפות או מרירות) שוב אין בו משום מגע יין, ולפי"ז יין מתוק שלנו אין בו משום מגע גוי.


יש צד שבשמא תליא מילתא או שלכו"ע בטעמא תליא מילתא אלא שנחלקו בגודל שינוי הטעם הנדרש ונקטו בשינוי השם כסימנא בעלמא לשינוי משמעותי?

איש_ספר כתב:
[לכאורה היה נוח יותר לנקוט בד' השו"ע שכ' דיין שיש בו דבש או פלפלין שאין בו משום מגע גוי, שהיינו שנשתנה שמו לגמרי, דאל"כ אינו מובן איך אותו יין שהתיר מרן לקדש עליו (או"ח סי' רע"ב) אין בו משום מגע גוי!]

יתכן שהגזירה תלויה במה שנהגו הגויים לנסך, היינו לא כהרמב"ם שכל שפסול לנו לניסוך אין בו גזירה אלא מה שהם לא נהגו בניסוך.


א. סו"ס גזרו על יין ולא על קומפוט, ואולי בכ"ז בשמא תליא מילתא, אף שנראה יותר שהוא סימן. בקיצור, איני יודע.

ב. כתבתי למעלה, שנחלקו ראשונים אם גזירת סתם יינם הוא דוקא ביין הראוי לניסוך על המזבח, שהוא יין שגם הגויים מנסכים לאליליהם, (ולפי"ז אף במעט סוכר שוב אינו יין שבכלל גזירה) או שגזרו בכל יין. להבנתי השטחית, בענין זה אין לנו הכרעה ממרן השו"ע להקל. ולהלכה גזרו בכל יין אף כזה שאינו ראוי לניסוך על המזבח. ולא שמענו להקל, אלא ביין שיש בו דבש ופלפלין שנשתנה טעמו עי"כ, שהוא סברא בפנ"ע, ולזה מסכימים אף הסוברים דלאו בניסוך תליא מילתא, שעל משקה כזה לא גזרו.

ולכאורה שורש אותה סברא עצמית הרי היא שכל שיש ביין דבש ופלפלין בשיעור מסוים, שוב אינו חשוב יין, ולפי"ז ייצא לנו קצת דין תמוה, איך אותו יין עצמו שיש בו דבש/סוכר ראוי לקידוש (שו"ע סי' רע"ב) ואינו בכלל יין לענין מגע גוי (שו"ע סי' קכג). אא"כ נימא שהיין הכשר לקידוש שיש בו דבש הוא בשיעור פחות מאותו יין שיש בו דבש שלא גזרו בו משום מגע גוי, אף שהלשונות (יין שיש בו דבש וכו') בשני המקומות שווים. וצ"ב

הבאר ההיא
הודעות: 512
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ב' דצמבר 12, 2022 11:47 am

איש_ספר כתב:
ב. כתבתי למעלה, שנחלקו ראשונים אם גזירת סתם יינם הוא דוקא ביין הראוי לניסוך על המזבח, שהוא יין שגם הגויים מנסכים לאליליהם, (ולפי"ז אף במעט סוכר שוב אינו יין שבכלל גזירה) או שגזרו בכל יין. להבנתי השטחית, בענין זה אין לנו הכרעה ממרן השו"ע להקל. ולהלכה גזרו בכל יין אף כזה שאינו ראוי לניסוך על המזבח. ולא שמענו להקל, אלא ביין שיש בו דבש ופלפלין שנשתנה טעמו עי"כ, שהוא סברא בפנ"ע, ולזה מסכימים אף הסוברים דלאו בניסוך תליא מילתא, שעל משקה כזה לא גזרו.


הרא"ש מביא קושיית הרמב"ן על הרמב"ם מאן לימא לן דאינהו לא מנסכי כל שיש בו קורטוב של שאור ודבש, הרי שהאוסרים אסרו מפני שהגויים מנסכים באופן זה, אמנם לא ראיתי כעת מה דעת הרמב"ן לענין יש בו דבש ופלפלין אך בודאי יתכן שהוא סבר שתלוי במה שדרך הגויים לנסך.

ועוד שלהרמב"ם עצמו מפני מה אסרה תורה להקריב כל שיש בו שאור ודבש מפני שכן מנהג עו"א, אלא שסבר הרמב"ם שסו"ס הגזירה היא רק על מה שיש לו שם יין ולדידן זה רק הכשר לניסוך שלנו, אמנם אם לדין יש תשובה שבזמן הגזירה היה מנהג העכו"ם שונה אבל נראה לי שכן הוא האמת בדעת הרמב"ם שהכל תלוי בדין ניסוך שלנו שזהו הנקרא יין וזה מתאים באמת עם דיני הקידוש, אלא שהמחבר חילק ופסק שבסתם יינם שהוא גזירה גם מי שאינו ראוי לניסוך הגזירה שייכת בו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' דצמבר 12, 2022 2:20 pm

כאמור, כל הסוגיא אם יין האסור במגע גוי הוא הראוי לנסך דווקא, אינו ענין כלל להיתר יין שיש בו דבש ופלפלין. והרוצה לראות את היקף העניין יסור לערך יין של גויים באנצ"ת.
איש_ספר כתב:ולפי"ז ייצא לנו קצת דין תמוה, איך אותו יין עצמו שיש בו דבש/סוכר ראוי לקידוש (שו"ע סי' רע"ב) ואינו בכלל יין לענין מגע גוי (שו"ע סי' קכג). אא"כ נימא שהיין הכשר לקידוש שיש בו דבש הוא בשיעור פחות מאותו יין שיש בו דבש שלא גזרו בו משום מגע גוי, אף שהלשונות (יין שיש בו דבש וכו') בשני המקומות שווים. וצ"ב
העירוני, דכבר מצינו כן לענין יין מבושל, שכשר לקידוש לדעת מרן, אע"פ שאין בו משום מגע גוי, ועכצ"ל שאין להשוות בדיניהם.

הבאר ההיא
הודעות: 512
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ב' דצמבר 12, 2022 4:52 pm

איש_ספר כתב:כאמור, כל הסוגיא אם יין האסור במגע גוי הוא הראוי לנסך דווקא, אינו ענין כלל להיתר יין שיש בו דבש ופלפלין. והרוצה לראות את היקף העניין יסור לערך יין של גויים באנצ"ת.


כבודו מניח ששתי דעות בלבד יתכנו או שתלוי בניסוך ואז אפי' מעט דבש או סוכר אינו בכלל, וכל האומר שבמעט דבש עדיין בכלל הגזירה ע"כ אינו תלוי בניסוך כלל.

וע"כ הערתי מקו' הרמב"ן על הרמב"ם דדלמא אינהו מנסכי וא"כ תיתכן סברא שלישית שתלוי בניסוך דידהו וע"כ כל שלא נשתנה טעמו אסור ובנשתנה טעמו מותר, ובזה יובן שלענין קידוש כשר אך סתם יינם מותר אף ששם יין לו כי אינהו לא מנסכי.

וראה שהרמב"ן כבר הרגיש בזה וכתב אע"פ שהקונדיטון מקדשים עליו קידוש היום אין בו משום יין נסך, והוא קונדיטון הוא ינומלין הוא דבש ופלפלין שהתבארו בפוסקים הכל חד כמבואר שם.

ולגוף הנידון בלשונות הרמב"ן מודגש כל הזמן שמדובר בשינוי גדול ומהותי 'נשתנה טעמו לגמרי' 'נשתנה מברייתו לגמרי' מאידך הרמב"ן מדמה את זה ליין מבושל כך שלא בהכרח שצריך שינוי גדול יותר מבישול, ואינני יודע לשער אם הסוכר שמוסיפים היום הוא שינוי פחות או יתר מבישול גמור, הוא בודאי שינוי יותר מפיסטור אך להמקילים בפיסטור בלא"ה אין כ"כ נפק"מ מכל הדיון.
נערך לאחרונה על ידי הבאר ההיא ב ב' דצמבר 12, 2022 5:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' דצמבר 12, 2022 5:15 pm

עכשיו הבנתי... דברי טעם! יש"כ!

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4700
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' דצמבר 12, 2022 5:59 pm

עיין יביע אומר ח"ח יו"ד סימן טו. ולהגרי"ש אלישיב זצ"ל בחוברת נתיבות הכשרות (אלול תשנ"ב עמוד יג).ובשו"ת מנחת יצחק ח"ז סא.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' דצמבר 12, 2022 7:04 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עיין יביע אומר ח"ח יו"ד סימן טו. ולהגרי"ש אלישיב זצ"ל בחוברת נתיבות הכשרות (אלול תשנ"ב עמוד יג).ובשו"ת מנחת יצחק ח"ז סא.

ביבי"ע ובמנח"י עוסקים ביין מבושל מהו שיעורו ולא ראיתי שם מענין האשכול.

מה זה בנתיבות הכשרות, של בעלז? א"כ הרי שחוברת זו חסרה באוצר.

נוריאל עזרא
הודעות: 1886
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' דצמבר 12, 2022 10:00 pm

איש_ספר כתב:מה זה בנתיבות הכשרות, של בעלז? א"כ הרי שחוברת זו חסרה באוצר.

חסרים באוצר עוד יש חלק בה"ב אולי אפשר להשלים משם, אם כי החוברת המדוברת היא חוברת מספר 3 אלול תשנ"ב וחסרה גם שם.

עכ"פ תשובה זו של הרב אלישיב נמצאת כבר באוצר כאן: https://tablet.otzar.org/#/book/60047/p ... /0/end/0/c

בהליכות השדה 164[מדוע אין באוצר קובץ הליכות השדה?] יש תשובה של הרב אפרתי בעניין והוא מתייחס לדברי הרב אלישיב ומפנה הפניות להתייחסויות לדברי הרב אלישיב זצ"ל(כך הגעתי לתשובה שנמצאת כבר באוצר).
הליכות השדה 164.pdf
(1.55 MiB) הורד 62 פעמים


מחיפוש בגוגל מצאתי שיש לרב גורן זצ"ל גם תשובה בה הוא מתייחס לדברי הרב אלישיב זצ"ל אלו ונראה מהתיאור שדוחה אותם הנה כאן:
https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/ ... =101978837

מכון חכמי ליטא
הודעות: 411
הצטרף: ה' אפריל 06, 2017 11:26 am

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי מכון חכמי ליטא » ב' דצמבר 12, 2022 10:13 pm

נוריאל עזרא כתב:מחיפוש בגוגל מצאתי שיש לרב גורן זצ"ל גם תשובה בה הוא מתייחס לדברי הרב אלישיב זצ"ל אלו ונראה מהתיאור שדוחה אותם הנה כאן:
ומי יבא אחר המלך...

נוריאל עזרא
הודעות: 1886
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' דצמבר 12, 2022 10:17 pm

מכון חכמי ליטא כתב:
נוריאל עזרא כתב:מחיפוש בגוגל מצאתי שיש לרב גורן זצ"ל גם תשובה בה הוא מתייחס לדברי הרב אלישיב זצ"ל אלו ונראה מהתיאור שדוחה אותם הנה כאן:
ומי יבא אחר המלך...

רק לציין שאני באתי רק כמראה מקום ותיארתי מה נכתב ואינני מביע דעה כלל מה גם שלא למדתי הנושא כדי הצורך.
עוד דבר אין ספק שהרב אלישיב היה ענק עצום בתורה אך האם זה אומר שאי אפשר לת"ח אחר להגיע למסקנה שונה?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' דצמבר 12, 2022 10:20 pm

יש"כ

הליכות שדה יש כמובן באוצר. מקופיא נראה שכולם עוסקים בפולמוס אם יין מפוסטר חשוב מבושל ולא בשיעור היין המתוק.

נוריאל עזרא
הודעות: 1886
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' דצמבר 12, 2022 10:28 pm

איש_ספר כתב:יש"כ

הליכות שדה יש כמובן באוצר. מקופיא נראה שכולם עוסקים בפולמוס אם יין מפוסטר חשוב מבושל ולא בשיעור היין המתוק.

צודק טעות שלי. בטעות חיפשתי 'הליכות השדה' עם ה' הידיעה וגלל כך לא מצאתי.

נ.ב מעניין שכשאני מחפש באוצר 'לחם הבכורים' עם ה' הידיעה זה מוצא לי רק אותו אך אם אני מחפש 'לחם בכורים' ללא ה' הידיעה זה מוצא לי את ב' הספרים לחם בכורים וגם לחם הבכורים.

אולי אפשר לתקן שימצא שמות ללא ה' הידיעה גם כשמחפשים עם?[וכך הייתי מוצא את הליכות שדה.....]

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' דצמבר 12, 2022 10:32 pm

אעביר לממונים.

באחד החיפושים ראיתי מכתב מהרב מאזוז בענין מגע בין מתוק, אך נשמט ממני ולא עלה בידי למוצאו. (הוראה בשמו נזכרה בספרו הרב טהרני אך כאמור בספר אחר ראיתי מכתב ממנו)

נוריאל עזרא
הודעות: 1886
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ב' דצמבר 12, 2022 10:55 pm

איש_ספר כתב:אעביר לממונים.

ייש"כ![אגב מעניין שמחבר הספר לחם בכורים שמו הרב דוד גדעון קורזון והמהדיר של לחם הבכורים הוא בנו של הרב מאזוז ושמו גם הרב דוד גדעון]
איש_ספר כתב:[/color][/b]באחד החיפושים ראיתי מכתב מהרב מאזוז בענין מגע בין מתוק, אך נשמט ממני ולא עלה בידי למוצאו. (הוראה בשמו נזכרה בספרו הרב טהרני אך כאמור בספר אחר ראיתי מכתב ממנו)

לא מצאתי מכתב לעת עתה[גם חלק מהספרים חסומים לי בחיפוש כי אין לי האוצר לצערי ובע"ה אקווה שאזכה] אך מצאתי ביצחק ירנן שמביא ממה שכתב הרב מאזוז בגליון ספרו של הרב יצחק ירנן ומעתיק לשונו:
https://tablet.otzar.org/#/book/190738/ ... /end/328/c

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4700
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' דצמבר 12, 2022 11:46 pm

איש_ספר כתב:יש"כ

הליכות שדה יש כמובן באוצר. מקופיא נראה שכולם עוסקים בפולמוס אם יין מפוסטר חשוב מבושל ולא בשיעור היין המתוק.

הם מדברים כמה יתמעט מהיין ברתיחה כדי שלא יהיה יין נסך.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' דצמבר 13, 2022 2:31 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איש_ספר כתב:יש"כ

הליכות שדה יש כמובן באוצר. מקופיא נראה שכולם עוסקים בפולמוס אם יין מפוסטר חשוב מבושל ולא בשיעור היין המתוק.

הם מדברים כמה יתמעט מהיין ברתיחה כדי שלא יהיה יין נסך.

יש"כ. זה פחות נוגע לנושא האשכול.

פלוריש
הודעות: 2475
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי פלוריש » ג' דצמבר 13, 2022 7:25 pm

נוריאל עזרא כתב:
איש_ספר כתב:מה זה בנתיבות הכשרות, של בעלז? א"כ הרי שחוברת זו חסרה באוצר.

חסרים באוצר עוד יש חלק בה"ב אולי אפשר להשלים משם, אם כי החוברת המדוברת היא חוברת מספר 3 אלול תשנ"ב וחסרה גם שם.

עכ"פ תשובה זו של הרב אלישיב נמצאת כבר באוצר כאן: https://tablet.otzar.org/#/book/60047/p ... /0/end/0/c

בהליכות השדה 164[מדוע אין באוצר קובץ הליכות השדה?] יש תשובה של הרב אפרתי בעניין והוא מתייחס לדברי הרב אלישיב ומפנה הפניות להתייחסויות לדברי הרב אלישיב זצ"ל(כך הגעתי לתשובה שנמצאת כבר באוצר).
הליכות השדה 164.pdf


מחיפוש בגוגל מצאתי שיש לרב גורן זצ"ל גם תשובה בה הוא מתייחס לדברי הרב אלישיב זצ"ל אלו ונראה מהתיאור שדוחה אותם הנה כאן:
https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/ ... =101978837

דברי הרב גורן על יין מפוסטר נדפסו בשו"ת תרומת הגורן ח"ב סי' יז-יח, דברי הרב אפרתי בהליכות שדה הם תגובה לרב גורן

הפשוט בפשטותו
הודעות: 295
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 9:34 am

Re: הנהוג להקל במגע גוי בינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי הפשוט בפשטותו » ג' דצמבר 13, 2022 8:25 pm

איש_ספר כתב:ככל הידוע יין מתוק פשוט מכיל סוכר. (צא וראה שאין חילוק בשיעור האלכהול בין יין מתוק ליין יבש) יינות מתוקים שאינם מכילים סוכר יש או יין בסגנון פורט, שהוא יין שעצרו את תסיסתו ולכן שמרו על מתיקותו הטבעית, וכדי שיהיה חריף מספיק מוסיפים לו אלכהול מבחוץ. היינות המתוקים של אור הגנוז הם בסגנון פורט, יש גם לטפרברג ולציון יין כזה, המחירים שלהם גבוהים, בין 75 ל100 ש"ח.
יש גם יין הנעשה מענבים שנבצרו בסוף העונה, יש לפטרברג יין כזה, (בקבוק צר וגבוה) כתוב עליו יין מבציר מאוחר. הענבים מתוקים בשיעור כזה שגם אחרי התסיסה עוד נותרת מתיקות טבעית. וישנו יין הנעשה מענבים הנבצרים כשהם קפואים אבל אינו מצוי בארצות שלנו. כל שאר היינות המתוקים כוללים סוכר. כך ידוע לי. ואם טעיתי אשמח לשמוע.

כיום מחייבים לכתוב על היינות שנוספו בהם סוכר 'יין ממותק', ואילו יין שמתוק מכח עצמו נקרא 'יין מתוק'

נוריאל עזרא
הודעות: 1886
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ג' דצמבר 13, 2022 8:42 pm

פלוריש כתב:דברי הרב גורן על יין מפוסטר נדפסו בשו"ת תרומת הגורן ח"ב סי' יז-יח, דברי הרב אפרתי בהליכות שדה הם תגובה לרב גורן

ייש"כ!

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' דצמבר 13, 2022 8:48 pm

איש_ספר כתב:אעביר לממונים.

באחד החיפושים ראיתי מכתב מהרב מאזוז בענין מגע בין מתוק, אך נשמט ממני ולא עלה בידי למוצאו. (הוראה בשמו נזכרה בספרו הרב טהרני אך כאמור בספר אחר ראיתי מכתב ממנו)

חכ"א המציא לי
image (1).png
image (1).png (106.51 KiB) נצפה 1244 פעמים

נוריאל עזרא
הודעות: 1886
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ד' דצמבר 14, 2022 12:07 am

איש_ספר כתב:חכ"א המציא לי

הוא אשר ציינתי לעיל:
viewtopic.php?f=17&t=60990#p780371

נוריאל עזרא כתב:
איש_ספר כתב:[/color][/b]באחד החיפושים ראיתי מכתב מהרב מאזוז בענין מגע בין מתוק, אך נשמט ממני ולא עלה בידי למוצאו. (הוראה בשמו נזכרה בספרו הרב טהרני אך כאמור בספר אחר ראיתי מכתב ממנו)

לא מצאתי מכתב לעת עתה[גם חלק מהספרים חסומים לי בחיפוש כי אין לי האוצר לצערי ובע"ה אקווה שאזכה] אך מצאתי ביצחק ירנן שמביא ממה שכתב הרב מאזוז בגליון ספרו של הרב יצחק ירנן ומעתיק לשונו:
https://tablet.otzar.org/#/book/190738/ ... /end/328/c

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15729
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הנהוג להקל במגע גוי ביינות מתוקים שלנו?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' דצמבר 23, 2022 11:19 am

עכשיו מצאתי גם בספר המצוין הזה. ראו כאן בבירור אות ו. מסקנתו שאין להקל. והנאני בעיקר שהוא עומד על התערובת שעשו כמה מחברים בין הוראת גאוני המערב להקל ביין שאינו ראוי לניסוך לבין הוראת מרן להקל ביין שנשתנה טעמו. שכאמור הם שני היתירים שונים לגמרי.
כרם אפרים.PDF
(988.49 KiB) הורד 46 פעמים


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 222 אורחים