כתיב בבראשית (מב, לה-לו): ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו: ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה: ואיתא בזה בב"ר (צא, ט): 'ויהי הם מריקים שקיהם וגו'', מלמד שחשדן אביהם. 'ויאמר אליהם יעקב אביהם וגו'', כבר יוסף איננו ושמעון איננו, עלי להעמיד שנים עשר שבטים. ופירש המתנות כהונה שם: שחשדן אביהם. שמא מכרו את שמעון. ודייק מדכתיב 'המה ואביהן'.
ולכאורה דברי המתנות כהונה אינם מובנים, דאיך נלמד מכך דכתיב 'המה ואביהם' שחשדם אביהם שמכרו את שמעון, ובאמת שאר המפרשים שם במדרש מפרשים זאת שזה נלמד מסמיכות הפסוק שכתוב 'יוסף איננו ושמעון איננו' עיי"ש, אבל דברי המתנות כהונה הנ"ל אינם מובנים לי, ואשמח אם מישהו יוכל להאיר בזה את עיני.