פסח ולא סוכות, ניסן ולא תשרי

[ר_חיים_הקטן]

מנהג ישראל תורה, ולכן תורה אני דורש מכם בענין הזה.
מצינו שמקובל בקהל הרחב לתת שם לבן "פסח" או "ניסן" כשם בנו, אבל מאידך גיסא לא מצינו שנותנים השם "סוכות" או "תשרי" כשם פרטי לבן.
ואתמהה, מה פשר הדבר? למה יש חילוק בין פסח לסוכות לענין?
ועוד אבקש מכם לדעת למה מכל חדשי השנה לקחו השם "ניסן" גם לשם פרטי לבנים, מה שלא מצינו כן בכל חדשי השנה (אולי חוץ מ"סיון" שלאחרונה נפוץ כשם לבנות).

[כשתילי זיתים]

סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם (ולמה לא קוראים "סוכה" זה שאלה אחרת) וניסן י"ל שמורה על נסים, כמו השם נסים, משא"כ תשרי אין פשט בשם כזה.
ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".

[זיז שדי]

סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם (ולמה לא קוראים "סוכה" זה שאלה אחרת) וניסן י"ל שמורה על נסים, כמו השם נסים, משא"כ תשרי אין פשט בשם כזה.
ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".

לא לאדם קראו פסח, אלא לפסח קראו פסח.
ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז ולא קשה למה לא מסקי בשמיה.
ולידיעה בעלמא, שהשם פסח מוזכר בתנ"ך בהרבה מקומות כשם פרטי של אדם. (בניקוד שונה) דוק ותשכח

[ר_חיים_הקטן]

ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז ולא קשה למה לא מסקי בשמיה.

הערה מעניינת. אבל זה שם ע"ז שנזכר בתנ"ך שמותר לומר בפה? כמו מריב-בעל (בן יהונתן בן שאול המלך), או בלטשצר (שם כינוי לדניאל).

[כשתילי זיתים]

ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".

לא לאדם קראו פסח, אלא לפסח קראו פסח.

אני הבנתי דברי הגמרא שהיו קוראים לאדם שנתמעך פסח מעוכין, וכן להכה"ג שמאותה שנה בסיפור השני היו קוראין לו פסח מעובין.
ולכאורה מרש"י משמע כמו שאני הבנתי, שכתב היו קוראין אותו פסח מעוכין- על שם שנתמעך, משמע שקאי על האדם. דאי קאי על הפסח, הרי הפסח לא נתמעך, והיה צריך לומר על שם שנתמעך אדם. וילע"ע.

[כשתילי זיתים]

ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז

איפה כתוב כן

[זיז שדי]

ובאמת השם סוכות הוא שם ע"ז

איפה כתוב כן

במלכים, ואנשי בבל עשו את סוכות בנות, ובעמוס (בשינוי קצת) ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמכם

[זיז שדי]

ודרך אגב השם "פסח" כבר מצאנו בגמרא (פסחים סד:) "והיו קוראין אותו פסח מעובין".

לא לאדם קראו פסח, אלא לפסח קראו פסח.

אני הבנתי דברי הגמרא שהיו קוראים לאדם שנתמעך פסח מעוכין, וכן להכה"ג שמאותה שנה בסיפור השני היו קוראין לו פסח מעובין.
ולכאורה מרש"י משמע כמו שאני הבנתי, שכתב היו קוראין אותו פסח מעוכין- על שם שנתמעך, משמע שקאי על האדם. דאי קאי על הפסח, הרי הפסח לא נתמעך, והיה צריך לומר על שם שנתמעך אדם. וילע"ע.

לא מסתבר כן. ולא נראה לי שיש עוד אדם בעולם שלמד כן

[HaimL]

סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם

ראה בשה"ג ששמו של הפייטן דונש בן לברט הוא אדונים (ודונש צריך כנראה לקרוא בשין שמאלית, כידוע שה s של צורת הרבים וצורת השייכות וכדומה, היו כותבים בשין שמאלית), ונסים שגם הזכרת, ולפידות, לפי חלק ממדרשי חז"ל, וכדומה.

[ר_חיים_הקטן]

סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם

ראה בשה"ג ששמו של הפייטן דונש בן לברט הוא אדונים (ודונש צריך כנראה לקרוא בשין שמאלית, כידוע שה s של צורת הרבים וצורת השייכות וכדומה, היו כותבים בשין שמאלית), ונסים שגם הזכרת, ולפידות, לפי חלק ממדרשי חז"ל, וכדומה.

(אגב, כיון דעלתה בידינו אמינא ביה מילתא, שנלע"ד דונש צריך לקרוא בדלת עם חול"ם, שזה כינוי לשם אדונים שנכתב עם חולם. אך כשאמרתי הדבר הזה לפני כמה פרפוסרים צחקו עלי ואמרו ששמו דונש בדל"ת עם שורו"ק).

[זיז שדי]

סוכות י"ל משום שהוא לשון רבים ולא מתאים לשם

ראה בשה"ג ששמו של הפייטן דונש בן לברט הוא אדונים (ודונש צריך כנראה לקרוא בשין שמאלית, כידוע שה s של צורת הרבים וצורת השייכות וכדומה, היו כותבים בשין שמאלית), ונסים שגם הזכרת, ולפידות, לפי חלק ממדרשי חז"ל, וכדומה.

(אגב, כיון דעלתה בידינו אמינא ביה מילתא, שנלע"ד דונש צריך לקרוא בדלת עם חול"ם, שזה כינוי לשם אדונים שנכתב עם חולם. אך כשאמרתי הדבר הזה לפני כמה פרפוסרים צחקו עלי ואמרו ששמו דונש בדל"ת עם שורו"ק).

מחלוקת ישנה בין החוקרים.

[צופה_ומביט]

מעניין לעניין:

אצל יהודי אשכנז יש שם פרטי "יום טוב" ואצל יהודי ספרד יש שם משפחה "שבת" וגם "חנוכה" (אולי גם כשם פרטי).

יש (לפחות כיום) גם שם משפחה "סוכות".

[בברכה המשולשת]

אצל יהודי אשכנז יש שם פרטי "יום טוב".

לא ידעתי שהמהרי"ט אלגזי היה אשכנזי

[צופה_ומביט]

צודק, גם ריטב"א ומהריט"ץ.

התכוונתי שכיום מצוי שם זה רק/בעיקר אצל יהודי אשכנז.

ואולי טעיתי.