◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[איתן נוי]

מה ידוע לחברים בעניין הקובץ המצורף.

[כדכד]

ברור הדבר שעז היא נקבה כפי שמוזכר בתורה...

לא הבנתי למה זה ברור והיכן מוזכר בתורה
נאמר בפרשת ויקרא בענין קרבן שלמים:
(ו) וְאִם־מִן־הַצֹּ֧אן קָרְבָּנ֛וֹ לְזֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַה֑' זָכָר֙ א֣וֹ נְקֵבָ֔ה תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ:
(ז) אִם־כֶּ֥שֶׂב הֽוּא־מַקְרִ֖יב אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִ֥יב אֹת֖וֹ לִפְנֵ֥י הֽ':
(ח) וְסָמַ֤ךְ אֶת־יָדוֹ֙ עַל־רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־דָּמ֛וֹ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב:
(ט) וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ אִשֶּׁ֣ה לַה֒' חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב:
(י) וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־הַכָּבֵ֔ד עַל־הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה:
(יא) וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַהֽ': פ
([b]יב) וְאִ֥ם עֵ֖ז קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י הֽ':"
לכאורה אין עז אלא שם המין בין זכר בין נקבה
אמנם במנחת יעקב לעשו מוזכר "עזים מאתים ותישים עשרים" ומזה משמא שרק הנקבות נקרטאות עזים אבל אולי זה רק לצורך ההבחנה ביניהם

[בברכה המשולשת]

בתוספתא סנהדרין, ברמב"ם וטושו"ע הל' ת"ת, בתוך סדרי קדימה למי משיבים ראשון "קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר", ולא ראיתי שיתנו טעם בדבר.

ק"ו אמרינן מסברא וגז"ש רק ממה שקיבל

[בברכה המשולשת]

שאלה בהל' שומת נזיקין
הזיק מכונית ויש אפשרות לתקן בזול במוסך פשוט, או לתקן דוקא במוסך מורשה תיקון טוב יותר, וגם המחיר יותר.
וכן בתשלום ריפוי, הרי אפשר להתרפאות ע"י רופא פשוט, ואפשר ע"י רופא מומחה גדול, והמחיר בהתאם.
האם יש בזה כללים מפורשים כיצד שמים את התיקון וכמה המזיק חייב לשלם?

יעויין במצ"ב

[כדכד]

בתוספתא סנהדרין, ברמב"ם וטושו"ע הל' ת"ת, בתוך סדרי קדימה למי משיבים ראשון "קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר", ולא ראיתי שיתנו טעם בדבר.

ק"ו אמרינן מסברא וגז"ש רק ממה שקיבל

ואיך זה קשור

[בברכה המשולשת]

בתוספתא סנהדרין, ברמב"ם וטושו"ע הל' ת"ת, בתוך סדרי קדימה למי משיבים ראשון "קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר", ולא ראיתי שיתנו טעם בדבר.

ק"ו אמרינן מסברא וגז"ש רק ממה שקיבל

ואיך זה קשור

כי זה יותר דבר חידוש

[עזריאל ברגר]

בתוספתא סנהדרין, ברמב"ם וטושו"ע הל' ת"ת, בתוך סדרי קדימה למי משיבים ראשון "קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר", ולא ראיתי שיתנו טעם בדבר.

ק"ו אמרינן מסברא וגז"ש רק ממה שקיבל

ואיך זה קשור

כמדומני שברמב"ם לעם ראיתי שביארו את טעמי הלכה זו, שנזקקין ראשונה לדבר שעלול השואל לשכחו.

[באמונתו]

מה ידוע לחברים בעניין הקובץ המצורף.

viewtopic.php?t=42442
מצורפת כאן הוראת מרן ר"ח קניבסקי זצ"ל:

[איתן נוי]

חזק וברוך.
"אליבא דהלכתא" מה ראית שם לענייננו?

[באמונתו]

חזק וברוך.
"אליבא דהלכתא" מה ראית שם לענייננו?

[איתן נוי]

תודה.
אך צריך להבין מה הפשט "כי מי אמר להם למכור". יש ענין לקנות מצוות בכסף כדאיתא בזוה"ק. (לא זוכר המקור אשמח למי שימציא אותו הנה בהזדמנות זו).

[באמונתו]

בשבת ויו"ט לפי הגר"א ז"ל אסור משום מקח וממכר.

[איתן נוי]

בשבת ויו"ט לפי הגר"א ז"ל אסור משום מקח וממכר.

מה זה עונה על מה ששאלתי?

[איתן נוי]

תודה.
אך צריך להבין מה הפשט "כי מי אמר להם למכור". יש ענין לקנות מצוות בכסף כדאיתא בזוה"ק. (לא זוכר המקור אשמח למי שימציא אותו הנה בהזדמנות זו).

האיר עיני בזה הרב "ע'ני לעצמי".
ז"ל היסוד ושורש העבודה (שער יא/האיתון סוף פ"ב):
יסוד ושורש העבודה כתב:
וראוי לאדם להשתדל לקנות עלייה קודם ראש השנה לעלות לתורה ביום ראש השנה ועיקר המצוה דוקא לקנות אותה בדמים ולא בחנם כנזכר בזה"ק בהרבה מקומות. וז"ל פ' תרומה דקכ"ח ע"א: "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. 'ויקחו לי': האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה ולאשתדלא ביה בקב"ה, אצטרך דלא ישתדל ביה בריקניא ובמגנא, אלא אצטרך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה. והא אוקמינא מלה דא בכמה אתרי: יאות למיסב בר נש ההוא אשתדלותא דקב"ה, כמה דאת אמר: 'איש כמתנת ידו וגו' כו' אשתדלותא דקיימי בעובדה אסור לנטלא לי' במגנא ובריקניי' בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודש' אלא באגר שלים כו'. ובאשתדלות' רב וסגי ובאשתדלותא דגרמי' (פי' שלא יהיה גופו משוקץ מנקבי') ובאתדכותא דמשכני' (פי' שיהיה ביתו נקי מטנופת) וברעותא דלבי' ונפשי' כו" עכ"ל

[יוסף חיים אוהב ציון]

תודה.
אך צריך להבין מה הפשט "כי מי אמר להם למכור". יש ענין לקנות מצוות בכסף כדאיתא בזוה"ק. (לא זוכר המקור אשמח למי שימציא אותו הנה בהזדמנות זו).

האיר עיני בזה הרב "ע'ני לעצמי".
ז"ל היסוד ושורש העבודה (שער יא/האיתון סוף פ"ב):
יסוד ושורש העבודה כתב:
וראוי לאדם להשתדל לקנות עלייה קודם ראש השנה לעלות לתורה ביום ראש השנה ועיקר המצוה דוקא לקנות אותה בדמים ולא בחנם כנזכר בזה"ק בהרבה מקומות. וז"ל פ' תרומה דקכ"ח ע"א: "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. 'ויקחו לי': האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה ולאשתדלא ביה בקב"ה, אצטרך דלא ישתדל ביה בריקניא ובמגנא, אלא אצטרך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה. והא אוקמינא מלה דא בכמה אתרי: יאות למיסב בר נש ההוא אשתדלותא דקב"ה, כמה דאת אמר: 'איש כמתנת ידו וגו' כו' אשתדלותא דקיימי בעובדה אסור לנטלא לי' במגנא ובריקניי' בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודש' אלא באגר שלים כו'. ובאשתדלות' רב וסגי ובאשתדלותא דגרמי' (פי' שלא יהיה גופו משוקץ מנקבי') ובאתדכותא דמשכני' (פי' שיהיה ביתו נקי מטנופת) וברעותא דלבי' ונפשי' כו" עכ"ל

אור החיים על שמות פרק כא פסוק ד
ואומרו תיבת חנם, לרמוז על יד מי תהיה היציאה על ידי חנם, שהוא ס"מ וחילותיו, שהם נרמזים בתיבת חנם, כאומרו בספר הזוהר הקדוש (ח"ב קכח) כי במילי דמגנא הוא זינייהו דההיא סטרא, ולזה לא שלטי בדבר מצוה שעושה האדם בדמים יקרים, וכן תמצא שכל דבר טומאה בא בחנם, מה שאין כן "דבר מצוה וקדושה צריך להם טורח גדול ודמים יקרים.

[איתן נוי]

האם ישנו "גדר" לדין של זה נהנה זה לא חסר?
שמעתי שיש מח' נתיבות וקצות בעניין.
דעת הנתיבות שיש לאמוד את דעת העולם בואתו מוצר שרוצים להתשמש בו.
אני מחפש את מקור הנתיבות?

[איתן נוי]

תודה.
אך צריך להבין מה הפשט "כי מי אמר להם למכור". יש ענין לקנות מצוות בכסף כדאיתא בזוה"ק. (לא זוכר המקור אשמח למי שימציא אותו הנה בהזדמנות זו).

האיר עיני בזה הרב "ע'ני לעצמי".
ז"ל היסוד ושורש העבודה (שער יא/האיתון סוף פ"ב):
יסוד ושורש העבודה כתב:
וראוי לאדם להשתדל לקנות עלייה קודם ראש השנה לעלות לתורה ביום ראש השנה ועיקר המצוה דוקא לקנות אותה בדמים ולא בחנם כנזכר בזה"ק בהרבה מקומות. וז"ל פ' תרומה דקכ"ח ע"א: "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. 'ויקחו לי': האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה ולאשתדלא ביה בקב"ה, אצטרך דלא ישתדל ביה בריקניא ובמגנא, אלא אצטרך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה. והא אוקמינא מלה דא בכמה אתרי: יאות למיסב בר נש ההוא אשתדלותא דקב"ה, כמה דאת אמר: 'איש כמתנת ידו וגו' כו' אשתדלותא דקיימי בעובדה אסור לנטלא לי' במגנא ובריקניי' בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודש' אלא באגר שלים כו'. ובאשתדלות' רב וסגי ובאשתדלותא דגרמי' (פי' שלא יהיה גופו משוקץ מנקבי') ובאתדכותא דמשכני' (פי' שיהיה ביתו נקי מטנופת) וברעותא דלבי' ונפשי' כו" עכ"ל

אור החיים על שמות פרק כא פסוק ד
ואומרו תיבת חנם, לרמוז על יד מי תהיה היציאה על ידי חנם, שהוא ס"מ וחילותיו, שהם נרמזים בתיבת חנם, כאומרו בספר הזוהר הקדוש (ח"ב קכח) כי במילי דמגנא הוא זינייהו דההיא סטרא, ולזה לא שלטי בדבר מצוה שעושה האדם בדמים יקרים, וכן תמצא שכל דבר טומאה בא בחנם, מה שאין כן "דבר מצוה וקדושה צריך להם טורח גדול ודמים יקרים.

חזק וברוך. מי יתרץ השאלה?
דרך אגב, יתכן לומר שמ"ש בשם ר' חיים זצ"ל ש"מי אמר להם למכור". היינו: שכדי לקיים את דברי הזוה"ק, יוכל עושה המצוה לשלם מעצמו לקופת ביהכנ"ס אך מי אמר דווקא למכור?
אך עם זאת עדיין יש להבין, איך זה מתרץ את עצם כך שמשום "מי אמר להם למכור", אין בכך בזיון שאין למצוות קונים. ושמשום טעם זה אין כל איסור למכור גם בסכומים זעומים?

[עושה חדשות]

לגבי האיסור להניח סידור על חומש; האם י"ל שזה נכון דוקא בסידור שאין בו אלא תפילת שמו"ע וכד', ובחומש שאין בו אלא את פסוקי התורה. אבל אם הסידור מלא בפסוקים מתהילים ובהתחלות הפרשיות מהתורה כסידורים דידן, והחומש מלא פירושים רבים מאור החיים ועד כלי יקר וכו' כמקראות גדולות דידן, כבר ל"ש האיסור הנ"ל. או דלמא סו"ס זה עיקרו לתפילות וזה עיקרו לתורה.

[איתן נוי]

נשאלתי היום:
גר שנתגייר, ובעודו גוי מנע באופן פיזי אפשרות לפריה ורביה ע"י ניתוח החוסם.
כעת לאחר שנתגייר ונשא אשה בא לשאול האם צריך/חייב לעשות השתדלות לאפשר את החסימה? הרופא טוען שע"י ניתוח חזקה, אמנם לא בטוח שיוכל להביא ילדים אבל יתכן שכן יוכל.
א. לכאורה מאחר וקימ"ל גר שנתגייר כקטן שנולד, אף אם יש לו ילדים מהיותו גוי, כעת עדיין לא קיים עדיין פריה ורביה וחייב לעשות השתדלות לשם כך.
ב. האם נחשב לו לאיסור מה שמנע בעת היותו גוי מצד רציחה או שמא מניעה אינה רצח. וממילא כשנתגייר אינו חייב לבטל איסור שעשה בהיותו גוי [על צד שהוא איסור]?

[איתן נוי]

בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

[שמואל דוד]

מי שאכל עגבניה שהייתה בכריך עם חזה עוף מטוגן, האם צריך להמתין שש שעות?

[יוסף חיים אוהב ציון]

בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

מפסקי הגרמ"א זצוק"ל.
אסור לומר בשבת: "במוצש"ק אסע למקום פלוני" ( ואפילו שהמקום קרוב ואפשר להגיע אליו בשבת ברגל), מכיון שמזכירים את המעשה האסור במפורש, ויש מתירים כיון שהוא סיפור דברים בעלמא, ואין בדבריו ציווי למעשה הכנה עבור הנסיעה (כגון: באומר לו: להשכיר רכב וכדו')

[עזריאל ברגר]

לגבי האיסור להניח סידור על חומש; האם י"ל שזה נכון דוקא בסידור שאין בו אלא תפילת שמו"ע וכד', ובחומש שאין בו אלא את פסוקי התורה. אבל אם הסידור מלא בפסוקים מתהילים ובהתחלות הפרשיות מהתורה כסידורים דידן, והחומש מלא פירושים רבים מאור החיים ועד כלי יקר וכו' כמקראות גדולות דידן, כבר ל"ש האיסור הנ"ל. או דלמא סו"ס זה עיקרו לתפילות וזה עיקרו לתורה.

לפעמים ראו את הרבי מליובאוויטש מניח סידור על חומש, ואולי מהאי טעמא.

[ספרים וועלט]

ראיתי להקשות למ"ד אין איסור חע"א אפילו כולל ומוסיף וכו', ולהרמב"ם דלוקין על הפנויה, מתי חל איסור מיתה דאשת איש?

שאלה יפה!
לכאורה התירוץ כי המלקות על הפנויה היא לא על חוסר קידושין כ"א על איסור קדשות, ולאחר קידושין ל"ש קדשה כי בעלה משמרה, ואז חל איסור א"א.

[עזריאל ברגר]

נשאלתי היום:
גר שנתגייר, ובעודו גוי מנע באופן פיזי אפשרות לפריה ורביה ע"י ניתוח החוסם.
כעת לאחר שנתגייר ונשא אשה בא לשאול האם צריך/חייב לעשות השתדלות לאפשר את החסימה? הרופא טוען שע"י ניתוח חזקה, אמנם לא בטוח שיוכל להביא ילדים אבל יתכן שכן יוכל.
א. לכאורה מאחר וקימ"ל גר שנתגייר כקטן שנולד, אף אם יש לו ילדים מהיותו גוי, כעת עדיין לא קיים עדיין פריה ורביה וחייב לעשות השתדלות לשם כך.
ב. האם נחשב לו לאיסור מה שמנע בעת היותו גוי מצד רציחה או שמא מניעה אינה רצח. וממילא כשנתגייר אינו חייב לבטל איסור שעשה בהיותו גוי [על צד שהוא איסור]?

א. אם הם מתגיירים עמו - הוא יוצא ידי חובת פרו ורבו
ב. איסור סירוס לבני-נוח אינו משום רציחה.
ג. לא מצאנו חובה להחזיר סריס לקדמותו.

[עובדיה חן]

אדם סיעודי שבקושי יודע מה איתו רח"ל,האם יש עניין ואולי חובה לקרוביו להניח לו תפילין.

[עזריאל ברגר]

בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

דיבור חול אסור, אבל כאן זה דיבור של מצוה.

[עזריאל ברגר]

אדם סיעודי שבקושי יודע מה איתו רח"ל,האם יש עניין ואולי חובה לקרוביו להניח לו תפילין.

עד שאתה שואל אם יש ענין - תשאל אם מותר, שהרי אסור להסיח דעת מתפילין!

[עזריאל ברגר]

מי שאכל עגבניה שהייתה בכריך עם חזה עוף מטוגן, האם צריך להמתין שש שעות?

מהיכי תיתי שלא? הרי קרוב לוודאי שנדבק בה משמנונית העוף!

[איתן נוי]

בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

דיבור חול אסור, אבל כאן זה דיבור של מצוה.

מה "דיבור של מצוה", נסיעה טובה? איזו מצוה?

[איתן נוי]

נשאלתי היום:
גר שנתגייר, ובעודו גוי מנע באופן פיזי אפשרות לפריה ורביה ע"י ניתוח החוסם.
כעת לאחר שנתגייר ונשא אשה בא לשאול האם צריך/חייב לעשות השתדלות לאפשר את החסימה? הרופא טוען שע"י ניתוח חזקה, אמנם לא בטוח שיוכל להביא ילדים אבל יתכן שכן יוכל.
א. לכאורה מאחר וקימ"ל גר שנתגייר כקטן שנולד, אף אם יש לו ילדים מהיותו גוי, כעת עדיין לא קיים עדיין פריה ורביה וחייב לעשות השתדלות לשם כך.
ב. האם נחשב לו לאיסור מה שמנע בעת היותו גוי מצד רציחה או שמא מניעה אינה רצח. וממילא כשנתגייר אינו חייב לבטל איסור שעשה בהיותו גוי [על צד שהוא איסור]?

א. אם הם מתגיירים עמו - הוא יוצא ידי חובת פרו ורבו
ב. איסור סירוס לבני-נוח אינו משום רציחה.
ג. לא מצאנו חובה להחזיר סריס לקדמותו.

א. איך זה מסתדר עם "כקטן שנולד"?

[יוסף חיים אוהב ציון]

בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

דיבור חול אסור, אבל כאן זה דיבור של מצוה.

מה "דיבור של מצוה", נסיעה טובה? איזו מצוה?

לעודדם ולחזקם.

[עובדיה חן]

אדם סיעודי שבקושי יודע מה איתו רח"ל,האם יש עניין ואולי חובה לקרוביו להניח לו תפילין.

עד שאתה שואל אם יש ענין - תשאל אם מותר, שהרי אסור להסיח דעת מתפילין!

לכאורה להסיח דעת זה דווקא אדם בר דעת, אבל מי שאין לו דעת אין עניין זה הגע בעצמך אדם שהוא שוטה האם אסור לו להניח תפילין?

[באמונתו]

לגבי האיסור להניח סידור על חומש; האם י"ל שזה נכון דוקא בסידור שאין בו אלא תפילת שמו"ע וכד', ובחומש שאין בו אלא את פסוקי התורה. אבל אם הסידור מלא בפסוקים מתהילים ובהתחלות הפרשיות מהתורה כסידורים דידן, והחומש מלא פירושים רבים מאור החיים ועד כלי יקר וכו' כמקראות גדולות דידן, כבר ל"ש האיסור הנ"ל. או דלמא סו"ס זה עיקרו לתפילות וזה עיקרו לתורה.

השאלה היא אף במניח משנה וגמרא על גבי הסידור.
בפשטות כצד השני, שזה נקרא בשם סידור.
אם תחפש באוצר, תמצא ספרי ימינו רבים מדברים בזה, ובשם פוסקי הדור.

[באמונתו]

נשאלתי היום:
גר שנתגייר, ובעודו גוי מנע באופן פיזי אפשרות לפריה ורביה ע"י ניתוח החוסם.
כעת לאחר שנתגייר ונשא אשה בא לשאול האם צריך/חייב לעשות השתדלות לאפשר את החסימה? הרופא טוען שע"י ניתוח חזקה, אמנם לא בטוח שיוכל להביא ילדים אבל יתכן שכן יוכל.
א. לכאורה מאחר וקימ"ל גר שנתגייר כקטן שנולד, אף אם יש לו ילדים מהיותו גוי, כעת עדיין לא קיים עדיין פריה ורביה וחייב לעשות השתדלות לשם כך.
ב. האם נחשב לו לאיסור מה שמנע בעת היותו גוי מצד רציחה או שמא מניעה אינה רצח. וממילא כשנתגייר אינו חייב לבטל איסור שעשה בהיותו גוי [על צד שהוא איסור]?

א. אם הם מתגיירים עמו - הוא יוצא ידי חובת פרו ורבו
ב. איסור סירוס לבני-נוח אינו משום רציחה.
ג. לא מצאנו חובה להחזיר סריס לקדמותו.

הבל. ברור שחייב בכל אפשרות ואמצעים שבידו, בשביל לקיים מצוותו.

[באמונתו]

אדם סיעודי שבקושי יודע מה איתו רח"ל,האם יש עניין ואולי חובה לקרוביו להניח לו תפילין.

עד שאתה שואל אם יש ענין - תשאל אם מותר, שהרי אסור להסיח דעת מתפילין!

לכאורה להסיח דעת זה דווקא אדם בר דעת, אבל מי שאין לו דעת אין עניין זה הגע בעצמך אדם שהוא שוטה האם אסור לו להניח תפילין?

ערוך השולחן - אורח חיים סימן לז סעיף ד:

קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יפיח בהם ולא ישן בהם ושלא ליכנס בהם לבית הכסא חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו אבל קודם לכן אסור ליתן לו תפילין וי"א דהאי קטן הוא דוקא כשהוא בן י"ג שנים ויום אחד וכן נהגו ואין לשנות [רמ"א] וקודם לכן אין מניחים ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן [מג"א סק"ד] ועכשיו מתחילין בחודש קודם ... ולזה כתבו דהכי נהגו ואין לשנות כלומר דעכשיו א"א לסמוך על שום קטן כשהוא קודם י"ג שנה והלואי שיזהרו בקדושת תפילין בהיותם בני י"ג ... וחרש ושוטה ודאי דאין ליתן להם תפילין דבודאי לא יזהרו בקדושתם:

[עזריאל ברגר]

בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

דיבור חול אסור, אבל כאן זה דיבור של מצוה.

מה "דיבור של מצוה", נסיעה טובה? איזו מצוה?

לאחל ליהודי שיצליח במצוותו - אינו "חפציך" אלא "חפצי שמים" לפענ"ד.

[עזריאל ברגר]

נשאלתי היום:
גר שנתגייר, ובעודו גוי מנע באופן פיזי אפשרות לפריה ורביה ע"י ניתוח החוסם.
כעת לאחר שנתגייר ונשא אשה בא לשאול האם צריך/חייב לעשות השתדלות לאפשר את החסימה? הרופא טוען שע"י ניתוח חזקה, אמנם לא בטוח שיוכל להביא ילדים אבל יתכן שכן יוכל.
א. לכאורה מאחר וקימ"ל גר שנתגייר כקטן שנולד, אף אם יש לו ילדים מהיותו גוי, כעת עדיין לא קיים עדיין פריה ורביה וחייב לעשות השתדלות לשם כך.
ב. האם נחשב לו לאיסור מה שמנע בעת היותו גוי מצד רציחה או שמא מניעה אינה רצח. וממילא כשנתגייר אינו חייב לבטל איסור שעשה בהיותו גוי [על צד שהוא איסור]?

א. אם הם מתגיירים עמו - הוא יוצא ידי חובת פרו ורבו
ב. איסור סירוס לבני-נוח אינו משום רציחה.
ג. לא מצאנו חובה להחזיר סריס לקדמותו.

הבל. ברור שחייב בכל אפשרות ואמצעים שבידו, בשביל לקיים מצוותו.

דיברתי רק מצד איסור סירוס, כגון מי שסירסוהו לאחר שכבר קיים מצוות פרו ורבו (וכגון שאשתו זקנה ואינה ראויה לילד, ולא שייך לומר מצד "ולערב אל תנח ידך").
או מי שסירס בהמה ויש בידו לתקן - האם חייב לתקן?!

[עזריאל ברגר]

עוד אוקימתא:
עבד כנעני (שבפשטות מצווה על הסירוס ולא על פריה ורביה) שסירס את עצמו בהסכמת רבו - מנין שיתחייב לבטל את מעשיו בניתוח חוזר?!

[איתן נוי]

מי שאכל עגבניה שהייתה בכריך עם חזה עוף מטוגן, האם צריך להמתין שש שעות?

מהיכי תיתי שלא? הרי קרוב לוודאי שנדבק בה משמנונית העוף!

ברור שצריך להמתין!