שם החודש מרחשוון- שמות חודשים עלו מבבל

[גאולה בקרוב]

מהו "מר", ידוע ההשערות מצד טיפה או מרירות.
ויש שרצו לבאר, ע"פ חז"ל ש"שמות חודשים עלו מבבל", וא"כ בשפתם "מרח-שוון" = החודש השמיני.

ואם פירושם נכון, יוצא ש"עלו מבבל" הכוונה שמות שהיהודים קרו להם (לא מסתבר שגויי בבל התחילו למנות חודשים מניסן),
ולא כפי שהיה אפשר להבין שהכוונה לשמות שהגויים כינו [וכמדומה שכהבנה זו משמע ברמב"ן שמות יב, ב בסופו].

[מרחביה]

(לא מסתבר שגויי בבל התחילו למנות חודשים מניסן),

מדוע לא?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שראיתי פעם שהבבלים גם היו מעברים את השנים (רק שלא על-פי ההלכה, כמובן)

[יאיר]

(תיקון):
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש חשון בקיצור, כמפורט בהמשך.

מקורו של השם מרחשון הוא במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל" (תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה א, ב).

בעקבות קריאה מוטעית, כנראה, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. חיתוך זה של השם הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" – ישעיה מ, טו).

ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן". (ויקי)

[חכם באשי]

שמם של החודשים (כולל חודש מרחשוון) נדרשו יפה ב'ספר קושיות' לאחד מן הראשונים (מצוי באוצר), סי' פח-פח*.
ועיינו שם בהערות המהדיר.

[גאולה בקרוב]

לשאלת מרחביה,
בגלל שהוא חידוש מיוחד אצלנו, שזכר ליציאת מצרים מתחילים למנות מניסן, החודש הזה לכם ראש חודשים וכו', אע"פ שהשנה מתחילה בתשרי.
למה שהבבלים יתחילו מניסן, בדיוק כמו היהודים?

[מרחביה]

ומדוע שיתחילו בתשרי? או בכל חודש אחר?
[בויקי' מבואר שאכן היו מתחילים באביב.]

[מרחביה]

לשאלת מרחביה,
בגלל שהוא חידוש מיוחד אצלנו, שזכר ליציאת מצרים מתחילים למנות מניסן, החודש הזה לכם ראש חודשים וכו', אע"פ שהשנה מתחילה בתשרי.
למה שהבבלים יתחילו מניסן, בדיוק כמו היהודים?

נתקלתי כעת בדברי ראב"ע, שמהם ניתן לראות היפך דבריך:

והאומות אומרים, כי אם השנה בנויה מהחדשים, הנה חדש האביב הוא יסוד וראש, אם כן למה תחלו מספרכם מהחדש השביעי, ותאמרו כי הוא ראש השנה?

[לייטנר]

קיבלתי הודעה כשהתאריך היה 'ז' ברם חשון'.
לשאלתי, הוסבר לי שכתוב ב"אחד הספרים הקדושים" לשנות את ה'מר'.
(מבלי להביע דעתי על כך) מהו אותו 'אחד הספרים הקדושים'?

[יאיר]

עיין פה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?23746&&page=21

[לייטנר]

תודה.

[יגדיל תורה]

ויש שרצו לבאר, ע"פ חז"ל ש"שמות חודשים עלו מבבל", וא"כ בשפתם "מרח-שוון" = החודש השמיני.

ואם פירושם נכון, יוצא ש"עלו מבבל" הכוונה שמות שהיהודים קרו להם (לא מסתבר שגויי בבל התחילו למנות חודשים מניסן),
ולא כפי שהיה אפשר להבין שהכוונה לשמות שהגויים כינו [וכמדומה שכהבנה זו משמע ברמב"ן שמות יב, ב בסופו].

צריך לומר, ש'וַרְחֻ-שַׁמְנֻ' הוא אכן הירח השמיני בשפה האכדית, אבל אינו חל באותו החודש שאנו קוראים 'מרחשון', אלא היהודים כינו את החודש השמיני למנין התורה באותו השם שכינו האכדיים את החודש השמיני שלהם.
וממילא מובן שאפילו אם האכדים לא מונים מניסן, בכל זאת היהודים קוראים לחודש השמיני מניסן בשם זה.

[יאיר]

הוזכר לעיל:

מקורו של השם מרחשון הוא במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל" (תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה א, ב).

[אפרקסתא דעניא]

בתעודות מימי בר כוכבא שנמצאו במערות במדבר יהודה נכתב מרחשון. נראה אפוא, שעם הארץ היו רגילים בשימוש זה דווקא (מי שמכיר את התעודות רואה שלא נכתבו על ידי תלמידי חכמים).

[דניאל]

מקורו של השם מרחשון הוא במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל" (תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה א, ב).

חלש קצת לטעמי. וכי למה נשתמרה הקידומת ורח דוקא בחודש חשוון ולא בחדשים אחרים? את ההחלפה בין מ' לו' אפשר למצוא גם בחודש סיוון ובחודש כסליו וזאת גם בלי הקידומת מר.

[אליעזר ליפמן]

האדמו"ר מבעלזא ז"ל הסביר שמרחשוון הוא מל' "מרחשין" שהשפתיים עדיין מרחשין מהתפילות של ימים נוראים, וכעין ההלכה שאסור ליכנס לביה"כ מיד אחר התפילה, וכמובן שהוא ז"ל לא נתכוין להסביר למה קראו את זה כן, אלא שמאחר שזה נקרא כן שוב הו"ל דבר קבוע ביהדות בהשגחה העליונה וא"כ יכולים לומר תורה ע"ז, [ויצויין ש"ווארט" זה תואם ההקשפה בחסידות בעלזא שתפילות ימים נוראים אינם במטרה לזכות לשנה טובה אלא כל כולה מטרה כשלעצמה להיכנע ולומר שירות ותשבחות להקב"ה.

[עתניאל בן קנז]

האדמו"ר מבעלזא ז"ל הסביר שמרחשוון הוא מל' "מרחשין" שהשפתיים עדיין מרחשין מהתפילות של ימים נוראים, וכעין ההלכה שאסור ליכנס לביה"כ מיד אחר התפילה, וכמובן שהוא ז"ל לא נתכוין להסביר למה קראו את זה כן, אלא שמאחר שזה נקרא כן שוב הו"ל דבר קבוע ביהדות בהשגחה העליונה וא"כ יכולים לומר תורה ע"ז, [ויצויין ש"ווארט" זה תואם ההקשפה בחסידות בעלזא שתפילות ימים נוראים אינם במטרה לזכות לשנה טובה אלא כל כולה מטרה כשלעצמה להיכנע ולומר שירות ותשבחות להקב"ה.

הווארט, אינו של האדמו"ר מבעלזא, אלא קדם לו, והוא רק ציטט אותו. [גם אביו אמר זאת, ואף הוא כציטוט]. (ראה באור הצפון מרחשון, עד) - חיפוש באוצר תמצא מקורות מגוונים לזה.

הפרי חדש (אבן העזר, הלכ'גיטין) מפרש את שם החודש 'מר'חשון, כמו 'כמר מדלי', היינו טיפות מים. לרמז על הגשמים שיורדים במרחשון.

[אליעזר ליפמן]

האדמו"ר מבעלזא ז"ל הסביר שמרחשוון הוא מל' "מרחשין" שהשפתיים עדיין מרחשין מהתפילות של ימים נוראים, וכעין ההלכה שאסור ליכנס לביה"כ מיד אחר התפילה, וכמובן שהוא ז"ל לא נתכוין להסביר למה קראו את זה כן, אלא שמאחר שזה נקרא כן שוב הו"ל דבר קבוע ביהדות בהשגחה העליונה וא"כ יכולים לומר תורה ע"ז, [ויצויין ש"ווארט" זה תואם ההקשפה בחסידות בעלזא שתפילות ימים נוראים אינם במטרה לזכות לשנה טובה אלא כל כולה מטרה כשלעצמה להיכנע ולומר שירות ותשבחות להקב"ה.

הווארט, אינו של האדמו"ר מבעלזא, אלא קדם לו, והוא רק ציטט אותו. [גם אביו אמר זאת, ואף הוא כציטוט]. (ראה באור הצפון מרחשון, עד) - חיפוש באוצר תמצא מקורות מגוונים לזה.

הפרי חדש (אבן העזר, הלכ'גיטין) מפרש את שם החודש 'מר'חשון, כמו 'כמר מדלי', היינו טיפות מים. לרמז על הגשמים שיורדים במרחשון.

אני אמנם נתכוונתי לאביו ז"ל ולא לו ז"ל...

[צופר הנעמתי]

ויש שרצו לבאר, ע"פ חז"ל ש"שמות חודשים עלו מבבל", וא"כ בשפתם "מרח-שוון" = החודש השמיני.

ואם פירושם נכון, יוצא ש"עלו מבבל" הכוונה שמות שהיהודים קרו להם (לא מסתבר שגויי בבל התחילו למנות חודשים מניסן),
ולא כפי שהיה אפשר להבין שהכוונה לשמות שהגויים כינו [וכמדומה שכהבנה זו משמע ברמב"ן שמות יב, ב בסופו].

צריך לומר, ש'וַרְחֻ-שַׁמְנֻ' הוא אכן הירח השמיני בשפה האכדית, אבל אינו חל באותו החודש שאנו קוראים 'מרחשון', אלא היהודים כינו את החודש השמיני למנין התורה באותו השם שכינו האכדיים את החודש השמיני שלהם.
וממילא מובן שאפילו אם האכדים לא מונים מניסן, בכל זאת היהודים קוראים לחודש השמיני מניסן בשם זה.

הבלים. האכדים מנו מניסן, וגם עברו את השנים כפי שנזכר כאן, ובאופן זהה כמעט לעיבור שלנו.

[לבי במערב]

ויש שרצו לבאר, ע"פ חז"ל ש"שמות חודשים עלו מבבל", וא"כ בשפתם "מרח-שוון" = החודש השמיני.

ואם פירושם נכון, יוצא ש"עלו מבבל" הכוונה שמות שהיהודים קרו להם (לא מסתבר שגויי בבל התחילו למנות חודשים מניסן),
ולא כפי שהיה אפשר להבין שהכוונה לשמות שהגויים כינו [וכמדומה שכהבנה זו משמע ברמב"ן שמות יב, ב בסופו].

צריך לומר, ש'וַרְחֻ-שַׁמְנֻ' הוא אכן הירח השמיני בשפה האכדית, אבל אינו חל באותו החודש שאנו קוראים 'מרחשון', אלא היהודים כינו את החודש השמיני למנין התורה באותו השם שכינו האכדיים את החודש השמיני שלהם.
וממילא מובן שאפילו אם האכדים לא מונים מניסן, בכל זאת היהודים קוראים לחודש השמיני מניסן בשם זה.

ע"פ הלוח בויקי', החודש ורח-שמנ שלהם חל בחודש מרחשון דידן.

[ר_חיים_הקטן]

בויקיפדיה כתוב:

בכמה כתבי יד אשכנזיים מימי הביניים מופיעה הצורה "שוון"

האם ידוע לכם יותר על זה? אולי דוגמאות או הסברים?
עוד בנושא שם החודש מרחשון: viewtopic.php?f=7&t=2275