ידועים דברי הגר"ח שמדין אחרי רבים להטות אנו למדים שני דברים, א', ביטול ברוב, שדעת המיעוט בטל ודעת הרוב קובעת בודאי. ב', הלך אחר הרוב, שהרי התורה אמרה שצריך ב"ד של ג', ואפילו אם בטל דעת המיעוט עדיין אין לנו ג' דיינים, ועל זה בא הדין של הלך אחר הרוב, שהולכים אחר הרוב וכאילו יש כאן ג' דיינים.
מאידך ידועים דברי העונג יו"ט דדין רוב מספיק כדי לבטל האיסור שבמיעוט אבל אין בו די כדי להחל דין על המיעוט. וממילא ציצית שנטוו שלא לשמן שבטלו ברוב עדיין אינן כשרים לציצית, משום שסוף סוף מיעוט הציצית לא נטוו לשמן.
ונבוך אני מאד, האם אין דין של הלך אחר הרוב סותר לסברת העונג יו"ט.
התעוררתי לזה מהא דתנן במקוואות פ"ז מ"ב דמקוה של מ' סאה שנתן סאה של מי פירות ונטל סאה של מים, המקוה כשר. וקשה, הרי סוף סוף אין כאן מ' סאה מים. וצריך לומר דמדין הלך אחר הרוב אמרינן שיש כאן מ' סאה מים. ואילו במ"ה שם תנן, דשלשה לוגין מים שאובין חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב של חלב ומראיהם כמראה מים לא פסלו את המקוה, וקשה, דלמה לא נאמר הלך אחר הרוב ויש כאן ג' לוגין מים שאובין.