מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ברכת שהחיינו על החטופים שחולצו

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4687
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

ברכת שהחיינו על החטופים שחולצו

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' פברואר 14, 2024 11:17 am

כאשר חולצו לשלום שני החטופים, פרננדו סימון מרמן ולואיס הר שנחטפו מביתם בניר יצחק לרצועת עזה בשמחת תורה. אנשי רפואה ולוחמים שקבלו את פניהם ראשונים שאלו אם הם יכולים לברך בשם ומלכות את ברכת "שהחיינו" ברגעים המרגשים הללו.
והגר"י זילברשטיין שליט"א השיב, כי את ברכת "שהחיינו" מברכים רק כאשר אדם רואה את חברו לאחר שלושים יום שלא ראהו, ומכיון שמדובר באנשים זרים שלא הכירו את המשוחרר קודם לכן, וכמו כן הברכה היא רק כשיש שמחה בראיה, וכאן השמחה היא בעיקר בעצם הידיעה שהשבוי השתחרר מהשבי. עכ"ד.
ויש לדון על דבריו בתרתי, זה יצא ראשונה, לדעת הפמ"ג [והביאו משנ"ב לדינא] שמברך שהחיינו על בתו כשרואה אותה בפעם ראשונה, דלא גרע מהרואה את חבירו לאחר ל"י, והגם דאת בתו התנוקת לא ראה מעולם, מ"מ יברך, כיון דאנן סהדי ששמח מאד, ואם כי נידון דהכא אינו דומה כ"כ, מ"מ מי שעכ"פ ידע מהחטופים ע"י תמונות שהתפרסמו וכיו"ב, והתפלל עליהם וצפה לשחרורם, יתכן דאה"נ שיכול לברך שהחיינו.
וכבר ידוע שכן נהג האדמו"ר הגר"ח אלעזר שפירא זיע"א ממונקאטש, שבירך בהתרגשות שהחיינו בשו"מ כשראה בפעם הראשונה את מהרש"א אלפנדרי זיע"א, והרה"ג ר' יצחק נסים זצ"ל ערער על זה, שהרי לא ראהו מעולם. והגרצ"פ פראנק בשו"ת הר צבי ביאר את הנהגת המנחת אלעזר ע"פ דברי הפמ"ג הנ"ל.
ובקושטא, הרי בגמ' לא כתוב שצריך שיראנו קודם לכן, כתוב "חבירו", והרשב"א דייק מזה דמיירי שהכירו קודם והיה לו געגועים עליו, [והרמב"ם לא כתב תנאי זה בהדיא כנודע], וא"כ אין בדין זה של "ראהו מקודם" - "סיבה" לברכה, אלא "סימן" למצב הראוי לברכה, וממילא היכא דיודע בנפשיה ששמח מאד למה שלא יברך... וקצרתי כעת.
עוד יש להעיר עמש"כ הגרי"ז בסיום דבריו שהברכה היא לא על האדם אלא על ה"עיתוי", הנה זה גופא סיבה לברך, כדין כל בשורה טובה שמברכין עליה שהחיינו כמ"ש בשו"ע סי' רכג, ולפי"ז יש מקום לדון לברך גם אם לא רואה את החטופים באים ברגליהם, אלא על עצם הבשורה.. וצ"ע.
רק שיש לדון אם שייכת סוגיית שהחיינו על חבירו גם אם ראהו קודם לכן, באופן שהוא מחלל שבת ועובר עבירות נוספות, שהרי רשעים בחייהם קרויים מתים, ומורידין ולא מעלין, ובודאי שטוב היה לו להשאר במנהרות עם המחבלים שלא נותנים לו סיגריה בשבת, ממה שיצא וירבה בחילולי שבת, וא"כ שמא לא מברכינן בכגון דא שהחיינו כלל ועיקר. ועמש"כ בזה במק"א.
מאת אחי הרב הגאון ר' יקותיאל שליט"א. הרבה מראי מקומות ציין מהזכרון והרוצה לראותם במדוייק יעיין בחזו"ע ברכות.
נערך לאחרונה על ידי יוסף חיים אוהב ציון ב ד' פברואר 14, 2024 11:45 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

במסתרים
הודעות: 1860
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ברכת שהחיינו כשרואה בתו שנולדה

הודעהעל ידי במסתרים » ד' פברואר 14, 2024 11:39 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לדעת הפמ"ג [והביאו משנ"ב לדינא] שמברך שהחיינו על בתו כשרואה אותה בפעם ראשונה, דלא גרע מהרואה את חבירו לאחר ל"י, והגם דאת בתו התנוקת לא ראה מעולם, מ"מ יברך, כיון דאנן סהדי ששמח מאד

משנ"ב כתב נראה לי, וקדם לו הרב בעל התניא בסידורו.

היכן הפמ"ג או שמא טה"ד הוא?
נערך לאחרונה על ידי במסתרים ב ד' פברואר 14, 2024 11:42 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

צופה_ומביט
הודעות: 4779
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ברכת שהחיינו של החטופים שחולצו

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' פברואר 14, 2024 11:42 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כאשר חולצו לשלום שני החטופים, פרננדו סימון מרמן ולואיס הר שנחטפו מביתם בניר יצחק לרצועת עזה בשמחת תורה. אנשי רפואה ולוחמים שקבלו את פניהם ראשונים שאלו אם הם יכולים לברך בשם ומלכות את ברכת "שהחיינו" ברגעים המרגשים הללו.

יש לתקן בכותרת "על" במקום "של".

אלה שתי שאלות אחרות לגמרי.

קרית מלך
הודעות: 1049
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: ברכת שהחיינו על החטופים שחולצו

הודעהעל ידי קרית מלך » ד' פברואר 14, 2024 11:50 am

יש לציין כי מרנא הגרש"ז הורה למעשה שלא לא לברך שהחיינו על לידת הבת. וטעמו הוא כי גם לאחר שיראה את בתו הרי לא יוכל לזהותה בין התינוקות האחרות. ויש לדון עפי"ז.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4687
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ברכת שהחיינו כשרואה בתו שנולדה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' פברואר 14, 2024 11:58 am

במסתרים כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:לדעת הפמ"ג [והביאו משנ"ב לדינא] שמברך שהחיינו על בתו כשרואה אותה בפעם ראשונה, דלא גרע מהרואה את חבירו לאחר ל"י, והגם דאת בתו התנוקת לא ראה מעולם, מ"מ יברך, כיון דאנן סהדי ששמח מאד

משנ"ב כתב נראה לי, וקדם לו הרב בעל התניא בסידורו.

היכן הפמ"ג או שמא טה"ד הוא?

עיין בשעה"צ שם ס"ק ה' ודו"ק.

כדכד
הודעות: 8455
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ברכת שהחיינו על החטופים שחולצו

הודעהעל ידי כדכד » ד' פברואר 14, 2024 5:54 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:רק שיש לדון אם שייכת סוגיית שהחיינו על חבירו גם אם ראהו קודם לכן, באופן שהוא מחלל שבת ועובר עבירות נוספות, שהרי רשעים בחייהם קרויים מתים, ומורידין ולא מעלין, ובודאי שטוב היה לו להשאר במנהרות עם המחבלים שלא נותנים לו סיגריה בשבת, ממה שיצא וירבה בחילולי שבת, וא"כ שמא לא מברכינן בכגון דא שהחיינו כלל ועיקר. ועמש"כ בזה במק"א.
e]

???
יש למישהו הו"א לומר כן?

כן מסתבר
הודעות: 607
הצטרף: ב' נובמבר 13, 2023 4:03 pm

Re: ברכת שהחיינו על החטופים שחולצו

הודעהעל ידי כן מסתבר » ד' פברואר 14, 2024 7:29 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב: זה יצא ראשונה, לדעת הפמ"ג [והביאו משנ"ב לדינא] שמברך שהחיינו על בתו כשרואה אותה בפעם ראשונה, דלא גרע מהרואה את חבירו לאחר ל"י, והגם דאת בתו התנוקת לא ראה מעולם, מ"מ יברך, כיון דאנן סהדי ששמח מאד, ואם כי נידון דהכא אינו דומה כ"כ, מ"מ מי שעכ"פ ידע מהחטופים ע"י תמונות שהתפרסמו וכיו"ב, והתפלל עליהם וצפה לשחרורם, יתכן דאה"נ שיכול לברך שהחיינו.
...
עוד יש להעיר עמש"כ הגרי"ז בסיום דבריו שהברכה היא לא על האדם אלא על ה"עיתוי", הנה זה גופא סיבה לברך, כדין כל בשורה טובה שמברכין עליה שהחיינו כמ"ש בשו"ע סי' רכג, ולפי"ז יש מקום לדון לברך גם אם לא רואה את החטופים באים ברגליהם, אלא על עצם הבשורה.. וצ"ע.

קיצרתי דבריך, ואלו תשובותיי:

לגבי הטענה הראשונה, היא גופא חידוש הוא, והרבה חולקים על כך, והבו דלא לוסיף עלה, בפרט בספק ברכות.

ולגבי הטענה השניה, עצם הדברים נכונים בהחלט, ואין לכך קשר עם ראייתם כפשוט. אולם בפולין וסביבותיה נהגו למעט בברכות אלו.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 142 אורחים