התפלאתי לראות
בחוברת בעמ' 143-144 שנשאלו על המקור לדעת תורה בעניינים שאינם הלכה, וכתבו:
מה ששאלת מקור ומ"מ מתי צריך לשאול דעת תורה שלא בענייני הלכה, הנה מקור מפורש לא מצאנו, וכן בזמנו שאלנו כמה ת"ח ולא אמרו מקור מפורש, אך ת"ח גדול אמר שזו שטות לא לשמוע בקול ת"ח וגדולי הדור שיש להן שכל ישר וס"ד, וכ"כ כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל (שמו"ר פ"ז), וכ"כ שאל בני מוסר אביך...
והנה מצאנו עוד מקורות בסנהדרין ט"ז כתוב גבי מלחמה שיועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין (חוץ מהאורים ותומים), עוד איתא (ויקרא רבה פ' יא פ"ח) נמשלו ישראל לעוף מה עוף אינו פורח בלי כנפים כך ישראל אינם יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם, עוד כתוב סתירת זקנים בנין כמובא במגילה ל״א:
ותמוה שלא הזכירו שנושא זה נידון בהרחבה בכמה מקומות בתחו"מין, והראיה מסנהדרין שם הזכירו הגר"א שפירא זצ"ל ו
הגרח"ד הלוי זצ"ל (שניהם בתחו"מין ח'), והשיב ע"ז הרב עמיטל זצ"ל (עלון שבות יב, - המאמר מוזכר
במאמר של בנו בעמ' 4) שלד' רש"י (ברכות ג: ד"ה ונמלכין בסנהדרין) נמלכין בסנהדרין כדי שיתפללו עליהם, וכעי"ז נמצא בספר 'לאמונת עתנו' (שיחות מהרב צב"י טאו שליט"א) ח"ג במאמר 'ואיש דעת מאמץ כוח' ע"ש. [וראה להרב עמיטל זצ"ל שם מש"כ לדחות (בדוחק לענ"ד) לראיה אחרת של הרב שפירא זצ"ל מברכות י: ואכמ"ל]. וראה גם ב
מאמרו של הרב יהודה עמיחי שליט"א.
ויש שהביאו ראיה נוספת מהדין (חו"מ רלא, כח) שבני אומנות רשאים לתקן תנאים ביניהם רק ברשות אדם חשוב שבעיר ע"ש (
הרב ח. שלמה שאנן שליט"א).