◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[איתן נוי]

שהחיינו על בן/בת, על עצם הלידה (לא על מצות המילה-בבן) מדוע יגרע משהחיינו על פרי/בגד חדש?

[עזריאל ברגר]

שהחיינו על בן/בת, על עצם הלידה (לא על מצות המילה-בבן) מדוע יגרע משהחיינו על פרי/בגד חדש?

כך פוסק אדמו"ר הזקן בסידורו (ב"סדר ברכות הנהנין"):
א. על בן - מברך הטוב-והמטיב בעת ששומע על לידתו, וברכה זו כוללת את השהחינו, ולכן אם רואהו לפני שמלאו ל יום לשמועה - לא יברך שהחינו על ראיתו.
ב. על בת - (אינו מברך הטוב והמטיב "שאינה שמועה טובה") מברך שהחינו בעת ראייתה הראשונה, מדין הרואה את חבירו החביב עליו שלא ראהו ל יום.
ולכאורה סברתך מתאימה לפסקיו כפתור-ופרח.

(ונראה שהמשנ"ב הסכים לדבריו מסברת עצמו, כי ניכר מדבריו שלא ראה את פסקי אדה"ז בסידור)

[איתן נוי]

שהחיינו על בן/בת, על עצם הלידה (לא על מצות המילה-בבן) מדוע יגרע משהחיינו על פרי/בגד חדש?

כך פוסק אדמו"ר הזקן בסידורו (ב"סדר ברכות הנהנין"):
א. על בן - מברך הטוב-והמטיב בעת ששומע על לידתו, וברכה זו כוללת את השהחינו, ולכן אם רואהו לפני שמלאו ל יום לשמועה - לא יברך שהחינו על ראיתו.
ב. על בת - (אינו מברך הטוב והמטיב "שאינה שמועה טובה") מברך שהחינו בעת ראייתה הראשונה, מדין הרואה את חבירו החביב עליו שלא ראהו ל יום.
ולכאורה סברתך מתאימה לפסקיו כפתור-ופרח.

(ונראה שהמשנ"ב הסכים לדבריו מסברת עצמו, כי ניכר מדבריו שלא ראה את פסקי אדה"ז בסידור)

לא עונה לי, שים לב טוב מה שאלתי.
זה טוב לפשט מרן השו"ע ולמשנ"ב ולאדמור הזקן.
תכל'ס למעשה אנחנו לא מברכם רק: בבן שהחיינו ועל עצןם מצות המילה ומכוין על לידת הבן אך לא על עצם השמחה בלידת הבן. ומדוע?
ועל בת אנחנו נוהגים שלא לברך כלל. מדוע? לפי"ז שהככלל הקובע הוא שמחת הלב בדבר החדש, מדוע נגרע מפרי ובגד חדשים?

[יבנה]

לא עונה לי, שים לב טוב מה שאלתי.
זה טוב לפשט מרן השו"ע ולמשנ"ב ולאדמור הזקן.
תכל'ס למעשה אנחנו לא מברכם רק: בבן שהחיינו ועל עצןם מצות המילה ומכוין על לידת הבן אך לא על עצם השמחה בלידת הבן. ומדוע?
ועל בת אנחנו נוהגים שלא לברך כלל. מדוע? לפי"ז שהככלל הקובע הוא שמחת הלב בדבר החדש, מדוע נגרע מפרי ובגד חדשים?

https://www.kikar.co.il/parshas/408548

[שמואל דוד]

האם בימי ספירה מותר לרקוד אחרי קידוש לבנה?

[איתן נוי]

מה הסיבה שחוששים לדעת היוסף אומץ (יוזפא) שלא ללבוש בגד חדש בימי העומר, אך רק מראש חודש אייר ולא מתחילת ימי הספירה?

[יחף]

אני יודע. אבל שאלתי אם גם בימי ספירה…

פחמע''ד
לא שמענו שמיחו ביד מישהו

[שמואל דוד]

רקדנו אתמול בלילה ומישהו אמר לנו שאסור. לכן אני שואל.

[איתן נוי]

רקדנו אתמול בלילה ומישהו אמר לנו שאסור. לכן אני שואל.

בסעודת מצוה מותר לרקוד? התשובה היא שכן.
א"כ מה גרע.

[כדכד]

איני יודע מניין ההנחה שבסעודת מצווה מותר לרקוד
ןעד כמה שזכור לי המשנה ברורה אוסר
אבל לגבי קידוש לבנה - הריקודים הם חלק מהקידוש לבנה כמבואר ברמ"א סי' תכו'
ולפני כמה שנים התלבטנו בזה בימי העומר ושאלתי א' מגדולי הדור זצ"ל והורה שכן לרקוד בקדוש לבנה.

[שמואל דוד]

יישר כח! איזה גדול הדור?

[עזריאל ברגר]

בסעודת מצוה מותר לרקוד? התשובה היא שכן.

יש מחלוקת הפוסקים (מג"א מול א"ר) לגבי סעודת-שידוכין.

[איתן נוי]

איני יודע מניין ההנחה שבסעודת מצווה מותר לרקוד
ןעד כמה שזכור לי המשנה ברורה אוסר
אבל לגבי קידוש לבנה - הריקודים הם חלק מהקידוש לבנה כמבואר ברמ"א סי' תכו'
ולפני כמה שנים התלבטנו בזה בימי העומר ושאלתי א' מגדולי הדור זצ"ל והורה שכן לרקוד בקדוש לבנה.

ראשית בא נתחיל מכך שכידוע אין כל איסור שמיעת מוזיקה בימי העומר לא בשו"ע ולא במגן אברהם ודעימיה.
אלא מאי, מאחר ואסרו הפוסקים "ריקודים ומחולות" באו האחרונים וגדרו גדר לגדר שלא לשמוע מוזיקה שהמביאה לידי ריקודים ומחולות (אגב,מכאן שאין כל איסור לשמוע מוזיקה שקטה גם לאדם רגיל וללא צורך לימודי או חולי ולהרגיע עצביו).
אז נבין עד כמה שאיסור שמיעת מוזיקה בימי העומר הוא קלוש מאוד. מלבד המהר"ם שיק המפורסם שהתיר לאבל לכתחילה לשמוע מוזיקה שקטה, מאחר ואי"ז בכלל האיסור. וכן מורים פוסקים בדורנו.
שנית: אצרף את דברי הפוסקים שראיתי:

מוזיקה בסיום מסכת וכדומה בימי העומר-חזון עובדיה.pdf

(342.97 KiB) הורד 8 פעמים

מוזיקה בסיום מכת בימי העומר-שמעתא עמיקתא.PNG (13.29 KiB) נצפה 396 פעמים

*מסכת.

[דרומי]

וכמה מצחיק שראיתי ידיעה שבאיזה מעמד קיימו ריקודים עם מוזיקה ווקאלית...

בשעה שכל איסור המוזיקה אין לו כל מקור ברור, ואילו הריקודים והמחולות נאסרו בפירוש!

[איתן נוי]

וכמה מצחיק שראיתי ידיעה שבאיזה מעמד קיימו ריקודים עם מוזיקה ווקאלית...

בשעה שכל איסור המוזיקה אין לו כל מקור ברור, ואילו הריקודים והמחולות נאסרו בפירוש!

נכון מאוד!
שנית: אין היתר לשמוע מוזיקה ווקאלית קצבית מאחר וכאמור, היא מביאה לריקוד.

[דרומי]

יש לדון בזה.

בכל מקרה, לרקוד ממש בוודאי אסור.

[איש_ספר]

בגמ' ר"ה ובשו"ע, שגם בקידוש היום אפשר להוציא אחר בברכת בפה"ג אע"פ שהמברך לא שותה (ותהיה ההגדרה לזה אשר תהיה).
פעמים הרבה אדם עושה קידוש (על מזונות או על פת) ואז לפני ברכה אחרונה, מגיע מישהו מבני הבית ומבקש שיוציאו בקידוש, האם גם אז הוא יכול לברך הגפן? אע"פ שמדובר ביין שהיה על השולחן ואע"פ שהוא חשב לשתות ממנו בשעה שעשה קידוש (כלומר מצד הל' ברכות לית דין צריך בושש שאין לו לברך הגפן). לפו"ר אני לא רואה חילוק.


בדין המתפלל עם הש"ץ שאומר עמו קדושה, איך הדין אם שכח והתחיל אתה קדוש ולא חתם. האם יכול לחזור לאחוריו ולומר קדושה? לכאורה כיון שקדושה היא הרחבת ברכת קדושת השם, א"כ מה לי אם אמר כמה תיבות 'אתה קדוש וכו'. אמנם שמעתי הוראה אחרת. מעניין אם יש מקורות.

[איתן נוי]

יש לדון בזה.

בכל מקרה, לרקוד ממש בוודאי אסור.

מה יש לדון?

[עזריאל ברגר]

בגמ' ר"ה ובשו"ע, שגם בקידוש היום אפשר להוציא אחר בברכת בפה"ג אע"פ שהמברך לא שותה (ותהיה ההגדרה לזה אשר תהיה).
פעמים הרבה אדם עושה קידוש (על מזונות או על פת) ואז לפני ברכה אחרונה, מגיע מישהו מבני הבית ומבקש שיוציאו בקידוש, האם גם אז הוא יכול לברך הגפן? אע"פ שמדובר ביין שהיה על השולחן ואע"פ שהוא חשב לשתות ממנו בשעה שעשה קידוש (כלומר מצד הל' ברכות לית דין צריך בושש שאין לו לברך הגפן). לפו"ר אני לא רואה חילוק.

לפענ"ד:
בקידוש הלילה - כיוון שאין השומע צריך לברכת הגפן, יקדש המקדש בדילוג ברכת הגפן, כמו ב"פורס מפה ומקדש".
אבל בקידוש היום - יברך הגפן וישתה השומע.
וכמובן כל זה רק למי שאינו יודע לברך בעצמו אבל כבר הגיע לחינוך, שזוהי מציאות די נדירה!

[כדכד]

איני יודע מניין ההנחה שבסעודת מצווה מותר לרקוד
ןעד כמה שזכור לי המשנה ברורה אוסר
אבל לגבי קידוש לבנה - הריקודים הם חלק מהקידוש לבנה כמבואר ברמ"א סי' תכו'
ולפני כמה שנים התלבטנו בזה בימי העומר ושאלתי א' מגדולי הדור זצ"ל והורה שכן לרקוד בקדוש לבנה.

ראשית בא נתחיל מכך שכידוע אין כל איסור שמיעת מוזיקה בימי העומר לא בשו"ע ולא במגן אברהם ודעימיה.
אלא מאי, מאחר ואסרו הפוסקים "ריקודים ומחולות" באו האחרונים וגדרו גדר לגדר שלא לשמוע מוזיקה שהמביאה לידי ריקודים ומחולות (אגב,מכאן שאין כל איסור לשמוע מוזיקה שקטה גם לאדם רגיל וללא צורך לימודי או חולי ולהרגיע עצביו).
אז נבין עד כמה שאיסור שמיעת מוזיקה בימי העומר הוא קלוש מאוד. מלבד המהר"ם שיק המפורסם שהתיר לאבל לכתחילה לשמוע מוזיקה שקטה, מאחר ואי"ז בכלל האיסור. וכן מורים פוסקים בדורנו.
שנית: אצרף את דברי הפוסקים שראיתי:

מוזיקה בסיום מסכת וכדומה בימי העומר-חזון עובדיה.pdf

מוזיקה בסיום מסכת בימי העומר-שמעתא עמיקתא.PNG

*מסכת.

הנידון לא היה שמיעת מוזיקה
אלא ריקודים בזמן קידוש לבנה שעל כך שאלו האם נכלל באיסור ריקודים ומחולות שנזכר בימי העומר במשנה ברורה ובעוד פוסקים

[איתן נוי]

הנידון לא היה שמיעת מוזיקה
אלא ריקודים בזמן קידוש לבנה שעל כך שאלו האם נכלל באיסור ריקודים ומחולות שנזכר בימי העומר במשנה ברורה ובעוד פוסקים

אם תתבונן בהשתשלות התגובות תראה היכן נכנסה מוזיקה לנידון.

[איתן נוי]

מה ידוע לכם בדין זה מצוואת ר' יהודה החסיד ומהאחרונים.
לפי הדמשק אליעזר על ספר חסידים,אין הבדל בין צדיק לבין מישהו אחר. מאחר והעולה פעמיים יש בכך משום בזיון המת.
האם ידוע טעם אחר?

[איתן נוי]

האם צריך לתת מעשר כספים ממתנות,שוברי קניה שונים?

[עושה חדשות]

משנ"ב סי' קיב - אם הוא רואה שהצבור יעברו זמן ק"ש ע"י אריכתם לא ימתין עליהם אלא כיון שמתחיל ש"ץ ביוצר אור הוא יתחיל לעצמו בלחש להתפלל כסדר עד אחר ד' אלהיכם אמת ושם ימתין בשתיקה ולא ידבר אפילו בדברי תורה עד שיגיע ש"ץ לאותו מקום ויתפלל עמו כסדר.
ובשעה"צ - טור לעיל בסימן ס"ח בשם הרמ"ה עיין שם, אלא שדעתו שם שיאמר עד העונה לעמו ישראל בעת שועם אליו ושם ישהא על הש"ץ, ולא העתקתי כן משום דלפעמים צריך לשהות כדי לגמור את כולה, ויש דעות בין הפוסקים (עיין בסימן ס"ה) דאפילו בלא אונס חוזר לראש, והרמ"ה אפשר דלא סבר כן, לכך כתבנו שיאמר עד ויציב ונכון.

להפסיק אחרי המילה אמת לפני ויציב, זה לא כמו להפסיק באמצע ברכה?

[יבנה]

ההבדל הוא שאם מפסיק לאופן של המ״ב הוא אמר את כל הברכה חוץ ממלת אמת, ואילו לרמ״ה הוא אמר רק מתהילות ואילך.

[עזריאל ברגר]

ההבדל הוא שאם מפסיק לאופן של המ״ב הוא אמר את כל הברכה חוץ ממלת אמת, ואילו לרמ״ה הוא אמר רק מתהילות ואילך.

ממשיך להרחיב את דבריך:
וכל הדברים שמעכבים בברכה זו (יציאת מצרים, מכת בכורות, קריעת עם סוף) - נמצאים בין "אמת" ל"תהילות"!

[עושה חדשות]

יש"כ. כעת ראיתי שהראש' בברכות וכן הטושו"ע בסי' סו כתבו להדיא שבין 'אמת' ל'ויציב' הוי כמו אמצע פרק. ובהכרח שכוונת המשנ"ב כדבריכם.

[איתן נוי]

מה המקור ומהי ומהו הטעם שבחב"ד לא אומרים ברכו שחרית וערבית לפני עלינו לשבח?

[איתן נוי]

ספרדי שבטעות אמר בין הנחת תפילין של יד לשל ראש, "ברוך אתה ה'", לכאורה מאחר וסו"ס הפסיק בדיבור, עליו להמשיך את ברכת על מצות תפילין". שממ"נ אם יחתום "למדני חוקיך" עדיין שרוי תחת הפסק.
האם יש הבנה אחרת?

[עזריאל ברגר]

מה המקור ומהי ומהו הטעם שבחב"ד לא אומרים ברכו שחרית וערבית לפני עלינו לשבח?

המקור הקדום ביותר - שלא נכנס בסידור אדה"ז בשחרית.
(ערבית לחול - אין בסידור אדה"ז, אלא רק ערבית לשבת, שבה אכן אנו נוהגים לומר ברכו).
הטעם - עיין בסימן סט וראה שזה כלל לא מקובל על כולם.

[עזריאל ברגר]

ספרדי שבטעות אמר בין הנחת תפילין של יד לשל ראש, "ברוך אתה ה'", לכאורה מאחר וסו"ס הפסיק בדיבור, עליו להמשיך את ברכת על מצות תפילין". שממ"נ אם יחתום "למדני חוקיך" עדיין שרוי תחת הפסק.
האם יש הבנה אחרת?

ננסה לנתח ולדון:
לפי הדעה שמן הדין צריכים לברך תמיד שתי ברכות - אכן עליו להמשיך לברכת "על מצות תפילין".
אך לפי הדעה שמן הדין צריכים לברך רק ברכה אחת, ורק מי שהפסיק עליו לברך ברכה נוספת - אנו נכנסים לשאלה האם אמרינן "גטו וידו באין כאחת" בדיני הפסק, או שאחרי שסיים את ה"הפסק" עליו להתחיל שוב ולברך מתחילת הברכה, וכפי שהאריכו באשכול viewtopic.php?f=17&t=25738 לגבי ברכת התפילין ובאשכולות נוספים.

[איתן נוי]

ספרדי שבטעות אמר בין הנחת תפילין של יד לשל ראש, "ברוך אתה ה'", לכאורה מאחר וסו"ס הפסיק בדיבור, עליו להמשיך את ברכת על מצות תפילין". שממ"נ אם יחתום "למדני חוקיך" עדיין שרוי תחת הפסק.
האם יש הבנה אחרת?

ננסה לנתח ולדון:
לפי הדעה שמן הדין צריכים לברך תמיד שתי ברכות - אכן עליו להמשיך לברכת "על מצות תפילין".
אך לפי הדעה שמן הדין צריכים לברך רק ברכה אחת, ורק מי שהפסיק עליו לברך ברכה נוספת - אנו נכנסים לשאלה האם אמרינן "גטו וידו באין כאחת" בדיני הפסק, או שאחרי שסיים את ה"הפסק" עליו להתחיל שוב ולברך מתחילת הברכה, וכפי שהאריכו באשכול viewtopic.php?f=17&t=25738 לגבי ברכת התפילין ובאשכולות נוספים.

שוב,למעשה יוצא שסוף סוף הפסיק. ולכן אני טוען שלמעשה ודאי שצריך לברך.
אתה מכניס נקודה נוספת: האם רק ימשיך את הברכה או יברך מחדש.