בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות

[עת לעשות לד']

ע' בסנדרין עא דאתי כרבי אלעזר ברבי שמעון דאין הבית טמא עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים בקרן זוית וצע דכל הראשונים האריכו דאין נגעי בגדים ונגעי בתים טבעי ואין זה אלא נס גלוי אכ כמו שלחולקים על רבי אלעזר ברבי שמעון יתכן מציאות של בית המנוגע אפ' שזו נס אכ יתכן גכ שיהיה בקרן זוית אפ' שהנס יותר גדול וצעג

[עת לעשות לד']

יש להעיר באותו ענין במה דסל לר' אלעזר ברבי שמעון דאין הבית טמא עד שיראה כשתי גריסין בקרן זוית דאם מציאות הצרעת בבתים הוי נס אכ לעולם לא יקרה צרעת בבית במקום אחר ומדבריו נראה דיתכן נגע במקום אחר בבית אלא דבכהג אינו מטמא דגזרת הכתוב דדוקא בקרן זוית וצע

[יין המשמח]

הרי הנס של 'נגעי בתים' זה הי' בעבור הממון שהטמינו האמורים בקירות.
ולפ"ז אפ"ל ש(כמ"ש בב"מ (אאז"מ) ש)השמירה הכי טובה היא בפינות.
ולכן אותם נגעים היו בפינות, וד"ל.

[עת לעשות לד']

לא הבנתי בעכ התנא דבית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות חולק על מדרש זה שבשורה היא להם מפני המטמוניות