לברך הורים בברהמ"ז אחרי פטירתם?

[יאיר1]

בברכת המזון אנו אומרים ברכה לאבא ואמא.
האם אחר פטירתם יש להפסיק מלברכם?

[יבנה]

https://din.org.il/2016/08/09/%D7%94%D7 ... %90%D7%91/
ר' ואזנר כתב שלא לומרו:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[לבי במערב]

ר' ואזנר כתב שלא לומרו

ליתר דיוק: "דבר זה חידוש בעיני וכדומני שאין נוהגין כן".

[יאיר1]

https://din.org.il/2016/08/09/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%91/
ר' ואזנר כתב שלא לומרו:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

תודה רבה.
באתר דין מציין לסידור בעל התניא.
אגב, מי עומד מאחורי אתר דין?
ומי שיש לו בקלות להעלות את העמוד הרלוונטי בסידור בעל התניא - יבורך

[יוסף חיים אוהב ציון]

https://din.org.il/2016/08/09/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%91/
ר' ואזנר כתב שלא לומרו:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

תודה רבה.
באתר דין מציין לסידור בעל התניא.
אגב, מי עומד מאחורי אתר דין?
ומי שיש לו בקלות להעלות את העמוד הרלוונטי בסידור בעל התניא - יבורך

מאחורי אתר דין עומד הרב פליישמן שליט"א.

[עזריאל ברגר]

https://din.org.il/2016/08/09/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9A-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%91/
ר' ואזנר כתב שלא לומרו:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

תודה רבה.
באתר דין מציין לסידור בעל התניא.
אגב, מי עומד מאחורי אתר דין?
ומי שיש לו בקלות להעלות את העמוד הרלוונטי בסידור בעל התניא - יבורך

מאחורי אתר דין עומד הרב פליישמן שליט"א.

א. אינני מכיר את הרב פליישמן, אך מסתמא איננו ה"משיב" היחיד באתר. ועכ"פ יש באתר הזה לא מעט טעויות-בדבר-משנה.
ב. בסידור בעל-התניא כתוב בפשטות "הרחמן הוא יברך את אבי מורי בעה"ב הזה ואת אמי מורתי בעלת הבית הזה", ללא כל הוראות מה לעשות אחרי פטירתם או כשאינו אוכל על שולחנם. אבל בספרי מנהגי חב"ד נאמר שאומרים זאת תמיד.
והרב לוי יצחק רסקין האריך בזה בהערותיו על סידורו של אדמו"ר הזקן:
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=408 הערה 69

[סייג לחכמה]

בספר דרכי חיים ושלום מונקאטש (אות ש"ח) וז"ל: הרחמן חוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי לא שינה הנוסח מעולם גם אחר פטירת אבותיו הקדושים, ונובע זאת עוד מזקינו הגה"ק בעל שם שלמה זי"ע שצוח כן ואמר לבנו הגה"ק בעל דרכי תשובה כי אמרו חז"ל מכבדם בחיים ומכבדם במותם וצריכין ברכה גם בשמי מרומים עכדה"ק ועיין בס' בית שלמה אות ק'.

[גל של אגוזים]

כמדומני השל"ה הק' כותב שזה מנהג ע"ה לברך הוריו לאחר פטירתו, אך פעם ראיתי מכתב מהאדמו"ר מהרי"י מליובאוויטש זצ"ל שכ' שהמנהג לאומרו גם אח"כ.

[בחפשי כותב]

כמדומני השל"ה הק' כותב שזה מנהג ע"ה לברך הוריו לאחר פטירתו, אך פעם ראיתי מכתב מהאדמו"ר מהרי"י מליובאוויטש זצ"ל שכ' שהמנהג לאומרו גם אח"כ.

אין זה מספר של"ה הק', רק מספר 'קיצור של"ה' (ענין ברכת המזון), וידוע שהמחבר הוסיף הרבה מדיליה. אמנם הוא ג"כ מקור חשוב [חיברו הגאון מוהר"ר יחיאל מיכל הלוי עפשטיין זצ"ל, י"א שהיה אבדק"ק בריסק. נדפס בפיורדא שנת תמ"ג].

וע"ד מנהג חב"ד לאומרו, כן מובא בספר 'מנהגים חב"ד' (עמ' 22). ועיין בספר 'חקרי מנהגים' (עמ' קי) שכתב דהיינו טעמא דברכת המזון והיינו טעמא דאמירת "טאטע איך וועל ביי דיר פרעגן פיר קשיות", שאומרים בליל פסח קודם אמירת מה נשתנה, והביא שם מה שכתב האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש זצ"ל שמנהג בית הרב לומר זה גם מי שאין לו אב, מפני מכבדו בחייו מכבדו במותו, וכנפסק הדין בשו"ע (יו"ד סימן רמ סעיף ט).

[גל של אגוזים]

אכן התכוונתי לס' קיצור של"ה וטעות לעולם חוזר

[בברכה המשולשת]

מעל"ע, נתבקשתי לשאול:


מחפש מקור למנהג שהיה נפוץ בקהילות אשכנז לומר בלחש בסוף ברכת המזון, ב"הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי", לומר זאת בלחש, כדי לא לצער מי שאין לו אב או אם

[מטה עז]

כמדומני השל"ה הק' כותב שזה מנהג ע"ה לברך הוריו לאחר פטירתו, אך פעם ראיתי מכתב מהאדמו"ר מהרי"י מליובאוויטש זצ"ל שכ' שהמנהג לאומרו גם אח"כ.

אין זה מספר של"ה הק', רק מספר 'קיצור של"ה' (ענין ברכת המזון), וידוע שהמחבר הוסיף הרבה מדיליה. אמנם הוא ג"כ מקור חשוב [חיברו הגאון מוהר"ר יחיאל מיכל הלוי עפשטיין זצ"ל, י"א שהיה אבדק"ק בריסק. נדפס בפיורדא שנת תמ"ג].

וע"ד מנהג חב"ד לאומרו, כן מובא בספר 'מנהגים חב"ד' (עמ' 22). ועיין בספר 'חקרי מנהגים' (עמ' קי) שכתב דהיינו טעמא דברכת המזון והיינו טעמא דאמירת "טאטע איך וועל ביי דיר פרעגן פיר קשיות", שאומרים בליל פסח קודם אמירת מה נשתנה, והביא שם מה שכתב האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש זצ"ל שמנהג בית הרב לומר זה גם מי שאין לו אב, מפני מכבדו בחייו מכבדו במותו, וכנפסק הדין בשו"ע (יו"ד סימן רמ סעיף ט).

הריי"צ מחב"ד מבאר שיש לומר זאת אף לאחר מות ההורים, מפני שנוסח "הרחמן" בברכת המזון מכוון כנגד עשר הספירות, ולכן חשוב להמשיך ולומר תמיד: "הרחמן הוא יברך את אבי, אב ואם: חכמה ובינה" (מובא בהקדמת 'פסקי הסידור' של רבי חיים נאה זצ"ל), וראיתי מעירים שלדבריו יש להמשיך ולומר: "אבי מורי בעל הבית הזה וכו'", מפני שהחכמה והבינה (הנרמזות באב ואם) הן: "בעלי הבניין עדי עד בסדר הבירורים" ('יגדיל תורה' עמ' 339).
הרבי ממונקאטש זצ"ל בעל 'שם שלמה' אמר שיש להמשיך ולומר זאת אף לאחר מותם, מטעם: "מכבדם במותם" (אלא שיש לעיין באיזו ברכה מדובר, ברם כך מובא שאמר הרבי לבנו בעל 'דרכי תשובה' לאחר פטירת אמו: "וצריכין ברכה גם בשמי מרומים"), וכך הורה ר"מ ברנדסדורפר זצ"ל.

[מטה עז]

כמדומני השל"ה הק' כותב שזה מנהג ע"ה לברך הוריו לאחר פטירתו, אך פעם ראיתי מכתב מהאדמו"ר מהרי"י מליובאוויטש זצ"ל שכ' שהמנהג לאומרו גם אח"כ.

אין זה מספר של"ה הק', רק מספר 'קיצור של"ה' (ענין ברכת המזון), וידוע שהמחבר הוסיף הרבה מדיליה. אמנם הוא ג"כ מקור חשוב [חיברו הגאון מוהר"ר יחיאל מיכל הלוי עפשטיין זצ"ל, י"א שהיה אבדק"ק בריסק. נדפס בפיורדא שנת תמ"ג].

וע"ד מנהג חב"ד לאומרו, כן מובא בספר 'מנהגים חב"ד' (עמ' 22). ועיין בספר 'חקרי מנהגים' (עמ' קי) שכתב דהיינו טעמא דברכת המזון והיינו טעמא דאמירת "טאטע איך וועל ביי דיר פרעגן פיר קשיות", שאומרים בליל פסח קודם אמירת מה נשתנה, והביא שם מה שכתב האדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש זצ"ל שמנהג בית הרב לומר זה גם מי שאין לו אב, מפני מכבדו בחייו מכבדו במותו, וכנפסק הדין בשו"ע (יו"ד סימן רמ סעיף ט).

קיצור של"ה כותב שזה: "מנהג עמי ארצות"...

[לבי במערב]

כמצוטט בהודעת הרב 'גל של אגוזים' (המצוטטת בהודעתו...).