שאלה בדין נטילת ידים

[אויצר_ניק]

בשו''ע(או''ח סימן קנח סעיף י') כתב שאע''פ ששיעור נט''י ברביעית יוסיף ליטול בשפע דא''ר חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפנא טיבותא (ואין הכונה דווקא לעושר ממון אלא לטובה) והנה על הנצרך לטבול במקוה לא כתוב שיש מעלה לטבול במקוה יותר מים ממ' סאה ומ''ש מנטילת ידים אלא דרואים בכמה מקומות שיש שייכות ליידים עם ברכה ולכן תוספת בנטילה תוסיף ברכה אבל טבילה לא שייכת דווקא לידים ולכן לא נזכר שיש מעלה בהוספה (ובאמת מהיכן המקור של ר''ח לזה) ויל''ע אם המעלה הזאת יש רק בנטילת מים ראשונים ושניים או אפילו אם יוסיף עוד נטילות דאולי י''ל דכל זמן שלא ניגב את ידיו הוא עסוק עדיין בנטילה ועוד יל''ע אם זה נאמר רק לנוטל את ב' ידיו בשפע או אפי' אם נוטל ידו האחת בשפע וידו השניה כרגיל ועוד יל''ע אם זה קאי גם על נט''י בשחרית וכן בנטילה קודם התפילה או רק בנטילה לפני האכילה ?

[צביב]

כנראה אינו במים שניים לפי החכם צבי שדינם כמים אחרונים

[דודי]

המשנה ברורה בסימן קסו' סעיף י' כתב דבדיעבד אפילו שהה הרבה או הפסיק בינתים אי''צ לחזור וליטול ידיו שלא הסיח דעתו בינתים
והנה הא דאין להפסיק הא זה משום דס''ל דתיכף לנטילה ברכה קאי על מים הראשונים וזה הא אינו משום דבלי זה יש היסח הדעת אלא שכך היא המצוה
וא''כ למה מחייבים אותו ליטול ידים ?
ונהי דאין איסור לאכול דהא מה שצריך נט''י זה משום ענין אחר
וא''כ זה מתרץ על הקושיה

[יאיר]

אני שמעתי דכיום לכאורה אין כ"כ דבר זה דא"ר חסדא (ויש לחלוק ע"ז), דהטעם הוא משום מידה כנגד מידה, דבזמנם לא היו מצויים כ"כ מים ומי שבכל זאת דקדק ליטול כראוי עם מים בשפע הקב"ה משלם לו מכ"מ ונותן לו שפע ברכה ועושר אבל כהיום שהמים מויים לכל במידה מספקת אין טעם זה.

[צביב]

יש פוסקים שהיום שאין הרבה מים
אין להדר כ"כ בנטילת ידים, ובפרט בנטילה משום נקיות לצמצם במיםן
למי ששומר בלאו הכי על מים

[דודי]

יש פוסקים שהיום שאין הרבה מים
אין להדר כ"כ בנטילת ידים, ובפרט בנטילה משום נקיות לצמצם במיםן
למי ששומר בלאו הכי על מים

אתה אומר בדיוק הפוך ממה שכתב יאיר!

[צביב]

כעת הבנתי..
אבל אולי תלוי מהו מים בשפע
מי שרגיל תמיד לחסוך ונוטל בהרבה מים יקבל שכר הרבה

דרך אגב
שיטת החזון איש שמה שרביעית בבת אחת מספיקה פעם אחת
זה רק כשרביעית על האצבעות בלבד,
ואם חלק מהרביעית על הכף, צריך ליטול מים שניים

[בספל רגיל יש כמו שש רביעיות של 150 סמ"ק]

[אויצר_ניק]

כעת הבנתי..
אבל אולי תלוי מהו מים בשפע
מי שרגיל תמיד לחסוך ונוטל בהרבה מים יקבל שכר הרבה

דרך אגב
שיטת החזון איש שמה שרביעית בבת אחת מספיקה פעם אחת
זה רק כשרביעית על האצבעות בלבד,
ואם חלק מהרביעית על הכף, צריך ליטול מים שניים

[בספל רגיל יש כמו שש רביעיות של 150 סמ"ק]

כת''ר מתרץ רק על קושיתי הראשונה ותירוצו אינו מתרץ על שאר הקושיות

[צביב]

בשו''ע(או''ח סימן קנח סעיף י') כתב שאע''פ ששיעור נט''י ברביעית יוסיף ליטול בשפע דא''ר חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפנא טיבותא

צריך עיון האם יש שיעור למילוי
האם כשממלאים את היד, נחשב למילוי או שכל שיוסיף מועיל

אפילו בנטילת ידים ליוצא מביהכס
כתוב בשם הרב מבריסק, שנטל במים רבים
וכן הגר"ח נטל במים רבים
ורבי דוד יהודיוף שאל את חמיו רבי ישראל [הבבא סאלי] זיע"א
היכן המקור ליטול ג"פ
והשיבו אל תשאל שאלות בעניני קדושה

והנה על הנצרך לטבול במקוה לא כתוב שיש מעלה לטבול במקוה יותר מים ממ' סאה

בשם רבי שלמה מרדומסק [תפארת שלמה]
אמרו שטבילה במקוה חמה סגולה לפרנסה
אמרו עליו שיש בו מנשמת שלמה המלך

והנה על הנצרך לטבול במקוה לא כתוב שיש מעלה לטבול במקוה יותר מים ממ' סאה ומ''ש מנטילת ידים

רבי יואל מסטמר[ראיתי זאת בספר מתורתו של רבינו]
כתב שבמטהרת פרה נאמר וטהר, וברוב הטהרות שבמקוה
לא מוזכר בתורה טהרה, אלא רק סילוק הטומאה
חוץ משרץ , וכו'
ונטילת ידים היא לתוספת טהרה, ולכן מוסיפה יותר עשירות

(ובאמת מהיכן המקור של ר''ח לזה)

הנה זה צריך עיון גדול
הגמ' אומרת ...מזוני תליא במזלא דהא רב חסדא ורבה וכו'
והנה כאן אומר רב חסדא שמזוני משום נטילת ידים
[ואומנם יש מבארים מזל"א גימטריא נט"ל עם הכולל, עיין שלחן הטהור]
ועוד קשה דאמר רב חסדא האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר

אכן ענין הטהרה הקדושה והשפע הולכים יחד

ויל''ע אם המעלה הזאת יש רק בנטילת מים ראשונים ושניים או אפילו אם יוסיף עוד נטילות

יוסיף עוד נטילות לכאורה אינו כלום
ואדרבה יש איסור הפסק, וליטול רק לצורך פרנסה אולי אינו צורך הנטילה
[אומנם הלקט יושר כותב בענין הבדלה שרבו לא היה שופך בהבדלה הרבה יין עיי"ש]
אומנם אם עושה לצורך נקיון הידיים יש לעיין
ובשלחן ערוך כתב שענין נקיון הידים הוא קודם
אומנם עצם הנקיות הוא מסוגל לעשירות כמ"ש בפסחים
[ועיין פ"ק דשבת]

ועוד יל''ע אם זה נאמר רק לנוטל את ב' ידיו בשפע או אפי' אם נוטל ידו האחת בשפע וידו השניה כרגיל

הלשון מלא חפנאי -שתי ידים, וגם שפע בשתי ידים כמ"ש בסמיכת יהושע ע"י משה רבינו
וצ"ע, ונראה שישפשף ידיו

ועוד יל''ע אם זה קאי גם על נט''י בשחרית ?

נטילת ידים שחרית לכאורה נקיות, ולא תוספת טהרה
ובפרט לפי השיטות שאסור ד"ת כנגדן
אומנם לא שמעתי שלא להוסיף בהן כמ"ש במים אחרונים
[ואין לא שמעתי ראיה]

יל''ע אם זה קאי גם בנטילה קודם התפילה או רק בנטילה לפני האכילה ?

אולי כל נטילה קודם התפיה מסוגלת לטובה
וכמ"ש בברכות ט"ו כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן
והרי זה מסוגל לטובה

ועוד נראה לכאורה שלא תקנו להרבות
שמא יעכבנו מלהתפלל

וכמ"ש שם בברכות ט"ו רב חסדא
[מה שכתבתי לעיל מרבי יואל זמן רב לא ראיתי בפנים]

[דודי]

הרב שטיינמן באחד מספריו מקשה קושיה זו

[אוצר החכמה]

אני שמעתי דכיום לכאורה אין כ"כ דבר זה דא"ר חסדא (ויש לחלוק ע"ז), דהטעם הוא משום מידה כנגד מידה, דבזמנם לא היו מצויים כ"כ מים ומי שבכל זאת דקדק ליטול כראוי עם מים בשפע הקב"ה משלם לו מכ"מ ונותן לו שפע ברכה ועושר אבל כהיום שהמים מויים לכל במידה מספקת אין טעם זה.

זה מוזר, ברור שלפום צערא אגרא ומי שבשבילו ההידור הוא מאמץ מגיע לו יותר שכר, אבל לומר שדברי חז"ל לא קיימים מסברה כזאת, וכי בזמנם לא היה מי שגר ליד נהר? ורב חיסדא היה בבבל שהיא ארץ מצולה.

ש פוסקים שהיום שאין הרבה מים
אין להדר כ"כ בנטילת ידים, ובפרט בנטילה משום נקיות לצמצם במיםן
למי ששומר בלאו הכי על מים

זה נראה כמו כל המשלים המפורסמים על אלה שמקמצים דווקא במצוות, שכן מי חוסך מים ברמה כזאת של חצי כוס? חצי דקה של קיצור במקלחת יחסוך את כל המים של נט"י בשפע כל היום.

[אויצר_ניק]

הרב שטיינמן מקשה קושיה זו

היכן הוא מקשה זאת?

[אויצר_ניק]

המשנה ברורה בסימן קסו' סעיף י' כתב דבדיעבד אפילו שהה הרבה או הפסיק בינתים אי''צ לחזור וליטול ידיו שלא הסיח דעתו בינתים
והנה הא דאין להפסיק הא זה משום דס''ל דתיכף לנטילה ברכה קאי על מים הראשונים וזה הא אינו משום דבלי זה יש היסח הדעת אלא שכך היא המצוה
וא''כ למה מחייבים אותו ליטול ידים ?
ונהי דאין איסור לאכול דהא מה שצריך נט''י זה משום ענין אחר
וא''כ זה מתרץ על הקושיה

איך זה מתרץ על הקושיות?